27,714
עריכות
מ (קטגוריה) |
מ (החלפת טקסט – "העליה" ב־"העלייה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
*'''חמישי''' - התורה מתארת את הבדיקה באמצעות המטות. על מנת להוכיח איזה שבט נבחר על ידי [[הקב"ה]] לשרת בקודש, ציוה ה' את משה לקחת מטה אחד לכל שבט ולכתוב עליו את שם השבט ומטה אחד עם שמו של אהרן ושל שבט לוי ביניהם. אותם מטות הונחו באוהל מועד. למרבה הנס, בבוקר המחרת נמצא מטה אהרן כאשר הוא הוציא פרחים, ניצני שקד ואפילו שקדים! בכך הוכח כי אהרן נבחר על ידי [[הקב"ה]] להיות כהן גדול. | *'''חמישי''' - התורה מתארת את הבדיקה באמצעות המטות. על מנת להוכיח איזה שבט נבחר על ידי [[הקב"ה]] לשרת בקודש, ציוה ה' את משה לקחת מטה אחד לכל שבט ולכתוב עליו את שם השבט ומטה אחד עם שמו של אהרן ושל שבט לוי ביניהם. אותם מטות הונחו באוהל מועד. למרבה הנס, בבוקר המחרת נמצא מטה אהרן כאשר הוא הוציא פרחים, ניצני שקד ואפילו שקדים! בכך הוכח כי אהרן נבחר על ידי [[הקב"ה]] להיות כהן גדול. | ||
*'''שישי''' - מתחיל בכך שבני ישראל סיפרו למשה על פחדם למות מכך שיתקרבו מידי למשכן. [[הקב"ה]] ציוה את אהרן ובניו ושבט הלוים להציב משמר ובכך למנוע מזרים להתקרב בטעות ל[[משכן]]. לאחר מכן [[הקב"ה]] ציוה לתת ללויים עשרים וארבע מתנות כהונה הכוללים רשות לאכול מהקרבנות שהעם מביאים וכן לקבל את חמשת השקלים בהם נפדים הבכורות ב"פדיון בכור". | *'''שישי''' - מתחיל בכך שבני ישראל סיפרו למשה על פחדם למות מכך שיתקרבו מידי למשכן. [[הקב"ה]] ציוה את אהרן ובניו ושבט הלוים להציב משמר ובכך למנוע מזרים להתקרב בטעות ל[[משכן]]. לאחר מכן [[הקב"ה]] ציוה לתת ללויים עשרים וארבע מתנות כהונה הכוללים רשות לאכול מהקרבנות שהעם מביאים וכן לקבל את חמשת השקלים בהם נפדים הבכורות ב"פדיון בכור". העלייה מסתיימת בכך ש[[הקב"ה]] אומר שהכהנים לא יקבלו נחלה בארץ ישראל ביחד עם שאר השבטים, אך במקום זה [[הקב"ה]] הוא נחלתם. | ||
*'''שביעי''' - [[הקב"ה]] אומר שהלויים, בדומה לכהנים, לא יקבלו נחלה בארץ ישראל, ובמקום כך הם יקבלו מעשר משאר העם. אך גם הלויים בתורם, לאחר שקיבלו מעשר מהישראלים, הם צריכים להפריש מעשה עבור הכהנים, ואת הנותר הם שומרים לעצמם כתשלום על עבודתם. | *'''שביעי''' - [[הקב"ה]] אומר שהלויים, בדומה לכהנים, לא יקבלו נחלה בארץ ישראל, ובמקום כך הם יקבלו מעשר משאר העם. אך גם הלויים בתורם, לאחר שקיבלו מעשר מהישראלים, הם צריכים להפריש מעשה עבור הכהנים, ואת הנותר הם שומרים לעצמם כתשלום על עבודתם. |