27,606
עריכות
אהרון זאקאן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
===התקרבותו לחסידות חב"ד=== | ===התקרבותו לחסידות חב"ד=== | ||
התקרבות משפחתו לחסידי חב"ד שהחלה עוד במוסקבה, קיבלה חיזוק משמעותו בזמן שהותם בטשקנט שם | התקרבות משפחתו לחסידי חב"ד שהחלה עוד במוסקבה, קיבלה חיזוק משמעותו בזמן שהותם בטשקנט שם הייתה קהילה חב"דית תוססת, וכשהוקם במקום [[תומכי תמימים טשקנט|סניף של ישיבת תומכי תמימים]], הכניס אותו אביו ללמוד בישיבה, וכך הפך לתמים מן המנין{{הערה|עובדה זו מוכיחה עד כמה חסידי חב"ד בעיר סמכו על אביו, מכיון שקיומה של הישיבה נשמר בסוד ונודע רק לאבות התלמידים שהחסידים סמכו עליהם שלא יגלו את סוד קיומה של הישיבה גם באם יתפסו על ידי [[המשטרה החשאית]] ויעברו עינויים קשים.}}. | ||
בשנת [[תש"ה]] הסתיימה המלחמה והוריו חזרו להתגורר במוסקבה, אך הוא חזר לטשקנט אחרי זמן קצר להמשיך את לימודיו בישיבה, ולאחר חתונת אחותו בשנת [[תש"ו]] עם התמים [[יוסף חיים סלאווין]] החלו הוריו להתעניין בהברחת הגבול ל[[פולין]] דרך [[לבוב]] כמו שעשו חסידים נוספים רבים, ולאחר [[חג השבועות]] הצליחו להשיג תעודות פולניות מזוייפות ועשו את דרכם ברכבת משא (עשאלון), כשבדרכם ארבה להם חבורת גנבים שאילצה את הנהג ביריות ואיומי אקדח להסיט את הרכבת למקום נידח שם עשו חיפוש מדוקדק על גופם של האנשים ששהו ברכבת והחרימו את רוב הרכוש, ובזכות תושייתם של בני משפחת זאקאן נשארו רוב חפצי הערך ברשותם לאחר שהציחו להערים בדרכים מגוונות על השוטרים. | בשנת [[תש"ה]] הסתיימה המלחמה והוריו חזרו להתגורר במוסקבה, אך הוא חזר לטשקנט אחרי זמן קצר להמשיך את לימודיו בישיבה, ולאחר חתונת אחותו בשנת [[תש"ו]] עם התמים [[יוסף חיים סלאווין]] החלו הוריו להתעניין בהברחת הגבול ל[[פולין]] דרך [[לבוב]] כמו שעשו חסידים נוספים רבים, ולאחר [[חג השבועות]] הצליחו להשיג תעודות פולניות מזוייפות ועשו את דרכם ברכבת משא (עשאלון), כשבדרכם ארבה להם חבורת גנבים שאילצה את הנהג ביריות ואיומי אקדח להסיט את הרכבת למקום נידח שם עשו חיפוש מדוקדק על גופם של האנשים ששהו ברכבת והחרימו את רוב הרכוש, ובזכות תושייתם של בני משפחת זאקאן נשארו רוב חפצי הערך ברשותם לאחר שהציחו להערים בדרכים מגוונות על השוטרים. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
===[[נסיעה לרבי|נסיעתו לרבי]]=== | ===[[נסיעה לרבי|נסיעתו לרבי]]=== | ||
בזמן ביקורו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע לבקר את אנ"ש שיצאו מ[[רוסיה]] והתרכזו בפריז, הצליח הרש"ג לסדר ויזות ל[[ארצות הברית]] לחמישה בחורים כשר' אהרון זכה להימנות ביניהם{{הערה|הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו ר' [[הירש'ל חיטריק]], ר' [[עזריאל חייקין]], ור' [[חיים אשר כהנוב]].}}, וב[[חודש אב]] של אותה שנה הגיע לניו יורק, ונכנס ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] | בזמן ביקורו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע לבקר את אנ"ש שיצאו מ[[רוסיה]] והתרכזו בפריז, הצליח הרש"ג לסדר ויזות ל[[ארצות הברית]] לחמישה בחורים כשר' אהרון זכה להימנות ביניהם{{הערה|הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו ר' [[הירש'ל חיטריק]], ר' [[עזריאל חייקין]], ור' [[חיים אשר כהנוב]].}}, וב[[חודש אב]] של אותה שנה הגיע לניו יורק, ונכנס ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שהייתה באותו זמן בבניין ברחוב בדפורד, מרחק של רבע שעה הליכה מ-[[770]]. | ||
לימודיו ב-[[770]] נמשכו כחמש שנים, כשבמהלכם התעסק בלימודי השחיטה וקיבל הסמכה לשחיטה מהשוחטים החב"דיים ר' [[אברהם גורדון]] ר' [[ירחמיאל בנימינסון]] ור' [[ישראל פיקרסקי]]. בשנת [[תשי"ג]] הרב [[אליעזר סילבר]] ביקש מהנהלת הישיבה לשלוח אליו [[מלמד]] למוסד שהקים ב[[סינסינטי]], ולאחר קבלת ברכה מהרבי נסע למקום וסייע בפעילותו של הרבי סילבר (אף שהיה מחוגי ה[[מתנגדים]]) ובשנת הלימודים [[תשי"ד]] שימש כ[[מלמד]] ב'בית יעקב' שבהנהלתו, כשבשבתות היה סועד על שולחנו של ר' [[יוסף גולדשטיין]]. | לימודיו ב-[[770]] נמשכו כחמש שנים, כשבמהלכם התעסק בלימודי השחיטה וקיבל הסמכה לשחיטה מהשוחטים החב"דיים ר' [[אברהם גורדון]] ר' [[ירחמיאל בנימינסון]] ור' [[ישראל פיקרסקי]]. בשנת [[תשי"ג]] הרב [[אליעזר סילבר]] ביקש מהנהלת הישיבה לשלוח אליו [[מלמד]] למוסד שהקים ב[[סינסינטי]], ולאחר קבלת ברכה מהרבי נסע למקום וסייע בפעילותו של הרבי סילבר (אף שהיה מחוגי ה[[מתנגדים]]) ובשנת הלימודים [[תשי"ד]] שימש כ[[מלמד]] ב'בית יעקב' שבהנהלתו, כשבשבתות היה סועד על שולחנו של ר' [[יוסף גולדשטיין]]. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
עם סיום שנת הלימודים החליט לחזור ללמוד ב-[[770]], כשאת מקומו החליף ר' [[עזריאל זעליג שרפשטיין]], אך לימודיו לא ארכו זמן רב בעקבות בקשתו של הרב [[אהרון פופאק]] שיבוא ללמד בבית הספר בית יעקב ב[[פילדלפיה]], ואכן ר' אהרן התחיל לעסוק בהוראה בבית הספר בפילדלפיה כשמידי [[שבת]] הוא חוזר ל-[[770]] לשהות במחיצת הרבי, ובימות החול היה פועל עם יהודי פילדפיה בהפצת יהדות וחסידות. | עם סיום שנת הלימודים החליט לחזור ללמוד ב-[[770]], כשאת מקומו החליף ר' [[עזריאל זעליג שרפשטיין]], אך לימודיו לא ארכו זמן רב בעקבות בקשתו של הרב [[אהרון פופאק]] שיבוא ללמד בבית הספר בית יעקב ב[[פילדלפיה]], ואכן ר' אהרן התחיל לעסוק בהוראה בבית הספר בפילדלפיה כשמידי [[שבת]] הוא חוזר ל-[[770]] לשהות במחיצת הרבי, ובימות החול היה פועל עם יהודי פילדפיה בהפצת יהדות וחסידות. | ||
בקיץ של שנת [[תשט"ז]] השתדך עם מרת סימה, בתו של הרב [[ישעיה מטלין]] והחתונה התקיימה בה' [[אלול]] כשהרבי עצמו היה ה[[מסדר קידושין]] בחתונה. מכיון שה[[חתונה]] | בקיץ של שנת [[תשט"ז]] השתדך עם מרת סימה, בתו של הרב [[ישעיה מטלין]] והחתונה התקיימה בה' [[אלול]] כשהרבי עצמו היה ה[[מסדר קידושין]] בחתונה. מכיון שה[[חתונה]] הייתה עם בתו של כהן, הורה לו הרבי להוסיף על שאר ההכנות לחתונה ללמוד ארבעים פעמים את מסכת כלה. | ||
אחרי החתונה המשיך לעסוק בהוראה בפילדלפיה יחד עם זוגתו, ואף הקים את אגודת המחנכים באמצעותה פעל בכל רחבי ניו יורק ב[[:קטגוריה:מבצעי הרבי|מבצעי הרבי]]. | אחרי החתונה המשיך לעסוק בהוראה בפילדלפיה יחד עם זוגתו, ואף הקים את אגודת המחנכים באמצעותה פעל בכל רחבי ניו יורק ב[[:קטגוריה:מבצעי הרבי|מבצעי הרבי]]. | ||