27,062
עריכות
דוד משה ליברמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הרב דוד משה ליברמן נולד בשנת ביום שביעי של פסח כ"א ניסן [[תרפ"ה]] בקלן שב[[גרמניה]]. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה. | הרב דוד משה ליברמן נולד בשנת ביום שביעי של פסח כ"א ניסן [[תרפ"ה]] בקלן שב[[גרמניה]]. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה. | ||
הוריו היו "גאליציאנער חסידים" (רופשיץ וכד').{{הערה|הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי. | הוריו היו "גאליציאנער חסידים" (רופשיץ וכד').{{הערה|הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.}} | ||
כשהיה בן שנה זמן קצר לאחר שנולדו עברו המשפחה ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ"ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]]{{הערה|יסודה של ישיבת היידע היתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת ב[[שואה]].}}, בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב נחום אברהם יעקובוביץ רב ומשפיע קהילת חב"ד באנטוורפן, והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[אפרים וולף]] ואביו הרב בנימין). | כשהיה בן שנה זמן קצר לאחר שנולדו עברו המשפחה ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ"ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]]{{הערה|יסודה של ישיבת היידע היתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת ב[[שואה]].}}, בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב נחום אברהם יעקובוביץ רב ומשפיע קהילת חב"ד באנטוורפן, והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[אפרים וולף]] ואביו הרב בנימין). | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ב[[אדר]] [[תש"ו]] הגיע ל[[ארה"ב]] שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל ר' [[אהרן קוטלר]] של התיידד עם ר' [[שלמה קרליבך]]. ששמר איתו קשר כל השנים. | ב[[אדר]] [[תש"ו]] הגיע ל[[ארה"ב]] שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל ר' [[אהרן קוטלר]] של התיידד עם ר' [[שלמה קרליבך]]. ששמר איתו קשר כל השנים. | ||
באותה תקופה היה בקשר גם עם הרב [[יצחק הוטנר]]{{הערה|בפסח תש"ז התארח יחד עם אחי אצל הרב [[יצחק הוטנר]]. | באותה תקופה היה בקשר גם עם הרב [[יצחק הוטנר]]{{הערה|בפסח תש"ז התארח יחד עם אחי אצל הרב [[יצחק הוטנר]].}}. | ||
וכן עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]], שהיה תלמיד ב-770{{הערה|הרב ליברמאן אמר, ר' שלימה מעולם לא היה תלמיד ב 770, ור' אליהו חיים מעולם לא למד בלייקווד. | וכן עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]], שהיה תלמיד ב-770{{הערה|הרב ליברמאן אמר, ר' שלימה מעולם לא היה תלמיד ב 770, ור' אליהו חיים מעולם לא למד בלייקווד.}}. | ||
ומאוחר יותר עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. | ומאוחר יותר עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
==במחיצת אדמו"ר הריי"צ== | ==במחיצת אדמו"ר הריי"צ== | ||
הגיע לניו יורק בתש"ו לפני פסח. וזכה להיכנס ליחדות אצל הרבי הריי"צ ומסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, הרבי אמר אמר שכבר קיבל דרישת שלום... ("ר' זלמן היה חסיד של הרבי הקודם"). | הגיע לניו יורק בתש"ו לפני פסח. וזכה להיכנס ליחדות אצל הרבי הריי"צ ומסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, הרבי אמר אמר שכבר קיבל דרישת שלום... ("ר' זלמן היה חסיד של הרבי הקודם"). | ||
ר' משה דוד סיפר לרבי הקודם שהוא נוסע ללמוד בלייקווד, והרבי וחייך... הרבי זי"ע התעניין אצלנו האם יש לנו מקום להתאכסן{{הערה|למעשה שהיה בפסח עם אחי אצל הרב [[יצחק הוטנר]].. | ר' משה דוד סיפר לרבי הקודם שהוא נוסע ללמוד בלייקווד, והרבי וחייך... הרבי זי"ע התעניין אצלנו האם יש לנו מקום להתאכסן{{הערה|למעשה שהיה בפסח עם אחי אצל הרב [[יצחק הוטנר]]..}} וכו'. | ||
זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, "שהפנים שלו חקוקות אצלי". | זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, "שהפנים שלו חקוקות אצלי". | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
בתש"ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם וואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". הרבי שאל: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים?. | בתש"ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם וואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". הרבי שאל: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים?. | ||
בפועל עבר ללמוד בישיבה ב-770{{הערה|הרב ליברמן הודיע במכתב לר' אהרן קוטלר שהוא עוזב את הישיבה בלייקוד. המכתב לא נענה. | בפועל עבר ללמוד בישיבה ב-770{{הערה|הרב ליברמן הודיע במכתב לר' אהרן קוטלר שהוא עוזב את הישיבה בלייקוד. המכתב לא נענה.}}. | ||
בתש"ט נקרא להיכנס ליחידות אצל הרבי הריי"צ שהורה לו לנסוע לשיקגו לקהילת "בני ראובן" (היו שם כמה בתי כנסת נוסח האר"י){{הערה|הרב ליברמן אומר שכנראה מהסיבות שנבחר לנסוע לשיקגו: כי באותה תקופה הרב זלמן שניאורסאהן שהה שם, וכל מי שהגיע לשם היה "בולע אותו" (היינו לא נותן לו להתפתח). לי, בגלל קרבתי לרב שניאורסאהן, לא יכול היה לעשות זאת. | בתש"ט נקרא להיכנס ליחידות אצל הרבי הריי"צ שהורה לו לנסוע לשיקגו לקהילת "בני ראובן" (היו שם כמה בתי כנסת נוסח האר"י){{הערה|הרב ליברמן אומר שכנראה מהסיבות שנבחר לנסוע לשיקגו: כי באותה תקופה הרב זלמן שניאורסאהן שהה שם, וכל מי שהגיע לשם היה "בולע אותו" (היינו לא נותן לו להתפתח). לי, בגלל קרבתי לרב שניאורסאהן, לא יכול היה לעשות זאת.}}. | ||
היחידות האחרונה הייתה למחרת י"ט כסלו תש"י. הרבי דיבר עמו מוסר והיה מעין רוח הקודש, ובסוף התאמץ לומר ברכה. | היחידות האחרונה הייתה למחרת י"ט כסלו תש"י. הרבי דיבר עמו מוסר והיה מעין רוח הקודש, ובסוף התאמץ לומר ברכה. | ||
במוצש"ק יו"ד שבט תש"י כאשר קיבל הבשורה המרה שהה בשיקגו, מייד לקח מטוס{{הערה|פעם ראשונה שנסע במטוס. | במוצש"ק יו"ד שבט תש"י כאשר קיבל הבשורה המרה שהה בשיקגו, מייד לקח מטוס{{הערה|פעם ראשונה שנסע במטוס.}} והספיק להגיע ללוי'ה של הרבי הקודם. | ||
==במחיצת כ"ק אדמו"ר שליט"א== | ==במחיצת כ"ק אדמו"ר שליט"א== | ||
| שורה 71: | שורה 71: | ||
הרב ליברמן מספר שזוכר שפעם אחת הרבי דיבר על הקטעים בהשמטת הצנזור בסוף פרק י"א בהל' מלכים ברמב"ם על כך שהנוצרים והמוסלמים מיישרם דרך למלך המשיח. והביע ספק על ייחוס הדברים לרמב"ם. אולם הרבי אמר בתוקף שזה מהרמב"ם. | הרב ליברמן מספר שזוכר שפעם אחת הרבי דיבר על הקטעים בהשמטת הצנזור בסוף פרק י"א בהל' מלכים ברמב"ם על כך שהנוצרים והמוסלמים מיישרם דרך למלך המשיח. והביע ספק על ייחוס הדברים לרמב"ם. אולם הרבי אמר בתוקף שזה מהרמב"ם. | ||
בתקופת שליחות בשיקגו עוד כבחור בשנת תש"ט היה נוהג לכתוב מכתבים לרבי שתמיד החזיר תשובה, (אם לא החזיר, הייתה סיבה...){{הערה|הרב ליברמן סיפר: כתבתי גם לחברים ב 770, אך היחידי שכמעט תמיד ענה, היה הרבי. | בתקופת שליחות בשיקגו עוד כבחור בשנת תש"ט היה נוהג לכתוב מכתבים לרבי שתמיד החזיר תשובה, (אם לא החזיר, הייתה סיבה...){{הערה|הרב ליברמן סיפר: כתבתי גם לחברים ב 770, אך היחידי שכמעט תמיד ענה, היה הרבי.}}. | ||
מיד לאחר יו"ד שבט, נכנס לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ושאל אצלו מספר שאלות, והרבי ענה, ומכאן ואילך התקשר לרבי בכל מיני נפשו. | מיד לאחר יו"ד שבט, נכנס לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ושאל אצלו מספר שאלות, והרבי ענה, ומכאן ואילך התקשר לרבי בכל מיני נפשו. | ||
| שורה 102: | שורה 102: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* רעייתו הרבנית חיה בת - הרב החסיד [[יהודה חיטריק]]. נפטרה בכ"ה שבט תשע"ג{{הערה| ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101 | * רעייתו הרבנית חיה בת - הרב החסיד [[יהודה חיטריק]]. נפטרה בכ"ה שבט תשע"ג{{הערה| ראה גם https://col.org.il/news/73936 https://www.bhol.co.il/news/745101}}. | ||
* בנו - הרב מנחם מענדל ליברמן,רב קהילת חב"ד ו[[שליח|השליח]] ראשי של [[הרבי]] ל[[אשקלון]]. | * בנו - הרב מנחם מענדל ליברמן,רב קהילת חב"ד ו[[שליח|השליח]] ראשי של [[הרבי]] ל[[אשקלון]]. | ||