27,062
עריכות
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 25: | שורה 25: | ||
===נגד הקראים=== | ===נגד הקראים=== | ||
בשלב מסוים עבר לבגדד, ובקיץ של שנת 922 לכל המאוחר הוכתר בתואר "אלוף" | בשלב מסוים עבר לבגדד, ובקיץ של שנת 922 לכל המאוחר הוכתר בתואר "אלוף"{{הערה|תואר המראה על הסמכה גבוה להוראה, בזמן ישיבות הגאונים בבל, עדיין לא נתברר בדיוק מה כלל התואר.</ref>, ובשנים הבאות היה עסוק בפעילות ספרותית של חיבור ספרים תורניים – בהם ספרי הלכה וספרי פולמוס נגד הקראים. | ||
למעשה, רס"ג לא רק הירבה לעסוק בשאלת הקראים אלא אף היה הראשון שכתב חיבורים שלמים נגדם. הוא התווכח איתם על עניינים חשובים לקיומה של היהדות הרבנית והוויכוחים מובלעים במכלול יצירתו ובסגנון תקיף. הוא לא שמט מידו שום הזדמנות לתקוף את הקראות ולסתור אותה ועל כך זכה להערצת הרמב"ם על אף חילוקי הדעות הפילוסופיים ביניהם. | למעשה, רס"ג לא רק הירבה לעסוק בשאלת הקראים אלא אף היה הראשון שכתב חיבורים שלמים נגדם. הוא התווכח איתם על עניינים חשובים לקיומה של היהדות הרבנית והוויכוחים מובלעים במכלול יצירתו ובסגנון תקיף. הוא לא שמט מידו שום הזדמנות לתקוף את הקראות ולסתור אותה ועל כך זכה להערצת הרמב"ם על אף חילוקי הדעות הפילוסופיים ביניהם. | ||
על עוצמת השפעתו של רב סעדיה במלחמתו בקראות כתב אחד מחוקרי הקראים | על עוצמת השפעתו של רב סעדיה במלחמתו בקראות כתב אחד מחוקרי הקראים{{הערה| נתן שור, תולדות הקראים, עמ' 69</ref>: | ||
"אילולא הזהיר רב סעדיה גאון את היהדות הרבנית מפני הקראות, אפשר שהייתה הקראות משתלטת על היהדות כולה. בזכות אזהרותיו הנמרצות נשארה הקראות כת קטנה שלא היה בה כדי לסכן לא את היהדות ולא את המפעל הגדול של המשנה והתלמוד". | "אילולא הזהיר רב סעדיה גאון את היהדות הרבנית מפני הקראות, אפשר שהייתה הקראות משתלטת על היהדות כולה. בזכות אזהרותיו הנמרצות נשארה הקראות כת קטנה שלא היה בה כדי לסכן לא את היהדות ולא את המפעל הגדול של המשנה והתלמוד". | ||
שורה 44: | שורה 44: | ||
בין היהדות הארץ-ישראלית ליהדות הבבלית שררו חילוקים בנושאים שונים ומדי פעם אף התגלעו מחלוקות גדולות. ולמרות שבעצם היה רס"ג בנה של יהדות מצרים, שהיא ענף של המסורת הארץ-ישראלית, הוא היה בכמה מקרים מאלו שהביאו לניצחונה של יהדות בבל, גם באותם עניינים שבאופן מסורתי עדיין נשארו בתחומה של היהדות הארץ-ישראלית אף כאשר הבכורה ניטלה ממנה ועברה לבבלית. | בין היהדות הארץ-ישראלית ליהדות הבבלית שררו חילוקים בנושאים שונים ומדי פעם אף התגלעו מחלוקות גדולות. ולמרות שבעצם היה רס"ג בנה של יהדות מצרים, שהיא ענף של המסורת הארץ-ישראלית, הוא היה בכמה מקרים מאלו שהביאו לניצחונה של יהדות בבל, גם באותם עניינים שבאופן מסורתי עדיין נשארו בתחומה של היהדות הארץ-ישראלית אף כאשר הבכורה ניטלה ממנה ועברה לבבלית. | ||
אחת | אחת{{הערה|ראה בכל זה בקיצור בספר "אוצר ישראל" ועוד ספרים שחוברו במיוחד על מחלוקת זו.</ref> מהם הייתה השאלה באיזה יום בשנת ד' אלפים תרפ"ב יחול חג הפסח: ביום השני בשבוע או ביום השלישי בשבוע. | ||
הדיון היה בין הראש ישיבה בארץ ישראל בשם בן מאיר | הדיון היה בין הראש ישיבה בארץ ישראל בשם בן מאיר{{הערה|כנראה ששמו אהרן. היה מיוחס לרשב"ג</ref> לבן רבי מאיר בן זכאי שהיה ראש הגולה. הרס"ג ורב כהן צדק. ורב סעדיה נטל חלק חשוב במאבק זה ונתפס כאחת הדמויות המובילות במחנה הבבלי. הוא ניצל את קשריו עם קהילות יהודיות ברחבי העולם ואת כישרונותיו הרטוריים כדי לשכנעם בצדקת הטיעון הבבלי, ובמידה רבה בני דורו או בו כמי שאחראי במידה ניכרת לכך שבסופו של דבר התקבלה השיטה הבבלית ברחבי העולם היהודי. רב סעדיה אף חיבר ספר בנושא "ספר המועדים" שבו מבטא את עמדתה של השיטה הבבלית בנושא. | ||
בשנת 928 מונה לראש ישיבת סורא, שהייתה שרויה זה זמן מה במשבר של הידלדלות, ואף נשקלה האפשרות לסוגרה ולספח את שרידיה לישיבת פומבדיתא. בזאת נתמנה ל"גאון". | בשנת 928 מונה לראש ישיבת סורא, שהייתה שרויה זה זמן מה במשבר של הידלדלות, ואף נשקלה האפשרות לסוגרה ולספח את שרידיה לישיבת פומבדיתא. בזאת נתמנה ל"גאון". |