11,685
עריכות
עקידת יצחק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עקידת יצחק''' הינו ה[[ניסיון]] הקשה ביותר שעבר [[אברהם אבינו]].{{הערה|כמאמר חז"ל: עמוד בזה, שלא יאמרו הראשונים אין בהם ממש.}}, והיא נכונותו לשחוט את בנו היחיד והאהוב לו ב[[מסירות נפש]]. | |||
נסיון זה עומד ל[[עם ישראל]] לזכות מדי יום ביומו, ולכן יש הנוהגים להזכיר מדי יום את עקידת יצחק בסדר התפילה. גם ב[[ראש השנה]] תוקעים ב[[שופר]] על מנת להזכיר את זכות אילו של [[יצחק]], ומזכירים בתפילה את זכותו. | |||
==במקרא== | ==במקרא== | ||
סיפור | סיפור עקידת יצחק, הינו סיפור על [[מסירות נפש]] ו[[אהבת ה']]. העקידה הייתה הנסיון העשירי בו ניסה ה' את אברהם. כאשר היה יצחק בן שלושים ושבע שנים, ה' אמר לאברהם להקריב אותו לפניו ולשחוט אותו על הר המוריה. אברהם קם בבוקר מוקדם וכאשר הגיעו למקום, בנה אברהם מזבח ועקד את יצחק בנו. רגע לפני שאברהם שחט את בנו יחידו, התגלה אליו [[מלאך]] מן השמים שעצר אותו מהמעשה. מיד לאחר מכן ראה אברהם איל אותו הקריב לעולה במקום בנו. ה' בירך את אברהם שצאצאיו ירבו ככוכבי השמים וכחול על שפת הים, וזאת כיון ששמע בקול ה'. בהמשך מספרת התורה על תולדות המשפחה ואנו מתבשרים על לידתה של [[רבקה]], אשתו לעתיד של יצחק. | ||
בתורת החסידות נתבאר כי נסיון זה היה נסיון רוחני קשה ביותר: כי לו היה יצחק נשחט, היה נגרם חילול השם גדול מאוד, כי דבר ה' שהתפרסם שאמר לאברהם כי מיצחק יצא גוי גדול - לא יובן כיצד יצא לפועל עם שחיטת יצחק. ועם כל זאת מסר את נפשו במסירות נפש לעשות דבר ה' מבלי התחכמויות. | |||
==החידוש בעקידה על פני שאר הנסיונות== | ==החידוש בעקידה על פני שאר הנסיונות== | ||
| שורה 10: | שורה 13: | ||
אברהם פתח את צינור מסירות נפש על קידוש השם, ובכך סלל את הדרך ואיפשר לבאים אחריו לפעול כמוהו. | אברהם פתח את צינור מסירות נפש על קידוש השם, ובכך סלל את הדרך ואיפשר לבאים אחריו לפעול כמוהו. | ||
למרות שכח המסירות נפש קיים בעצם הנשמה, הנה זהו סתום ונעלם מאד, ולולא המסירות נפש של אברהם אבינו לא היה ענין המסירות נפש, זאת אומרת שלא היה נמשך ומתגלה כח מסירות הנפש בעולם. | |||
עם היות שאברהם היה זה שפתח את צינור מסירות הנפש למען [[אמונה]] ב[[אחדות ה']] והפצתה - "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם", מכל מקום, לא החשיב את עצם מסירות הנפש כערך בפני עצמו, אלא רק כ[[אמצעי]] בלבד להשגת המטרה - הפצת האמונה בא-ל אחד. | עם היות שאברהם היה זה שפתח את צינור מסירות הנפש למען [[אמונה]] ב[[אחדות ה']] והפצתה - "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם", מכל מקום, לא החשיב את עצם מסירות הנפש כערך בפני עצמו, אלא רק כ[[אמצעי]] בלבד להשגת המטרה - הפצת האמונה בא-ל אחד. | ||
שלא כמו רבי עקיבא שרצה מאד למסור נפשו למען האמונה, וראה חשיבות בעצם פעולת מסירות הנפש. | שלא כמו [[רבי עקיבא]] שרצה מאד למסור נפשו למען האמונה, וראה חשיבות בעצם פעולת מסירות הנפש. | ||
==4 טעמים== | ==4 טעמים== | ||
אך נסיון העקידה - שנצטוה אברהם אבינו להעלות את [[יצחק אבינו|יצחק]] בנו לעולה - היה ה[[נסיון]] הגדול ביותר. | אך נסיון העקידה - שנצטוה אברהם אבינו להעלות את [[יצחק אבינו|יצחק]] בנו לעולה - היה ה[[נסיון]] הגדול ביותר. | ||
| שורה 23: | שורה 27: | ||
2) "זריזותיה דאברהם אבינו היא העומדת לנו ולבנינו עד עולם" (עיין חולין טז ע"א). | 2) "זריזותיה דאברהם אבינו היא העומדת לנו ולבנינו עד עולם" (עיין חולין טז ע"א). | ||
עיקר מעלתו של אברהם ב[[נסיון]] העקידה, שעשה זאת בזריזות נפלאה, להראות שמחתו וחפצו למלאות רצון קונו ולעשות נחת רוח ליוצרו. | עיקר מעלתו של אברהם ב[[נסיון]] העקידה, שעשה זאת בזריזות נפלאה, להראות שמחתו וחפצו למלאות רצון קונו ולעשות נחת רוח ליוצרו. | ||
===הקושי הרוחני לעמוד בנסיון=== | ===הקושי הרוחני לעמוד בנסיון=== | ||
3) קושי הנסיון במעשה העקידה היה במלחמה הפנימית | 3) קושי הנסיון במעשה העקידה היה במלחמה הפנימית שהייתה לאברהם מבחינת רוחניות הענין. | ||
כי הציווי שנצטוה אברהם "והעלהו שם לעולה", עמד לכאורה בסתירה לידיעתו של אברהם והכרתו את ה' בשני ענינים: | כי הציווי שנצטוה אברהם "והעלהו שם לעולה", עמד לכאורה בסתירה לידיעתו של אברהם והכרתו את ה' בשני ענינים: | ||
(א) כי ידיעתו ואמונתו בנצחיות ה' מחייבת שאין שינוי ח"ו בה' וכן ברצונו יתברך, שהרי הוא ורצונו אחד, והיאך | (א) כי ידיעתו ואמונתו בנצחיות ה' מחייבת שאין שינוי ח"ו בה' וכן ברצונו יתברך, שהרי הוא ורצונו אחד, והיאך ייתכן ש"אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע, וחזרת ואמרת קח נא את בנך, עכשיו אתה אומר לי אל תשלח ידך אל הנער" | ||
ואיך זה מתאים עם האמונה בנצחיות ה' ש"נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם" ו"אני הוי' לא שניתי" כלומר לא השתניתי ולא שיניתי דעתי. | ואיך זה מתאים עם האמונה בנצחיות ה' ש"נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם" ו"אני הוי' לא שניתי" כלומר לא השתניתי ולא שיניתי דעתי. | ||
כי חרטה ושינוי הדעה ביחס לפעולה מסוימת, נובע מחוסר ידיעה מראש את התוצאות של הפעולה, אבל אצל [[הקב"ה]] הבלתי בעל גבול ובלתי בעל תכלית, הצופה ומביט מראשית - אחרית, לא שייך כלל ליחס לו חרטה או שינוי דעה ח"ו. | כי חרטה ושינוי הדעה ביחס לפעולה מסוימת, נובע מחוסר ידיעה מראש את התוצאות של הפעולה, אבל אצל [[הקב"ה]] הבלתי בעל גבול ובלתי בעל תכלית, הצופה ומביט מראשית - אחרית, לא שייך כלל ליחס לו חרטה או שינוי דעה ח"ו. | ||
(שלפי זה משמע שהנסיון הקיף את כל פרטי האירוע, כולל גם כשנדרש מאת ה': "אל תשלח ידך אל הנער"). | (שלפי זה משמע שהנסיון הקיף את כל פרטי האירוע, כולל גם כשנדרש מאת ה': "אל תשלח ידך אל הנער"). | ||
===עמידה בנסיון היפך שורש נשמתו=== | ===עמידה בנסיון היפך שורש נשמתו=== | ||
(ב) כי נשמת אברהם אבינו | (ב) כי נשמת אברהם אבינו הייתה מ[[מידת החסד]] שב[[עולם האצילות]], ולכן עיקר עבודתו -במצוות שבין אדם למקום- היא במידת [[אהבת ה']] - "אברהם אוהבי". | ||
וכן למטה -במצות שבין אדם לחברו- ב[[מידת החסד]] - "ויטע אשל בבאר שבע", מדת הכנסת אורחים. והיינו, שידיעתו והשגתו באלקות היא על ידי מדת החסד, והכרתו את ה' | וכן למטה -במצות שבין אדם לחברו- ב[[מידת החסד]] - "ויטע אשל בבאר שבע", מדת הכנסת אורחים. והיינו, שידיעתו והשגתו באלקות היא על ידי מדת החסד, והכרתו את ה' הייתה כי "חפץ חסד הוא", וממילא כל עבודתו את ה' הייתה בקו החסד. | ||
אבל בציווי העקידה נתגלה אליו ה' ב[[מידת הדין]], כשנתבקש אברהם לכבוש רחמיו ולעקוד את בנו על המזבח. | אבל בציווי העקידה נתגלה אליו ה' ב[[מידת הדין]], כשנתבקש אברהם לכבוש רחמיו ולעקוד את בנו על המזבח. | ||
| שורה 41: | שורה 47: | ||
עמידתו בנסיון גילתה בו את אמונתו הגדולה בה' - אין סוף ב"ה, ואת הביטול העצום למהותו ו[[עצמותו]] יתברך שלמעלה מכל הגדרה וציור של מדה מסויימת, דבר שמחייב לעבוד את ה' שלא באופן מוגבל - ב[[אהבה]] בלבד הנובעת ממדת החסד, אלא גם במידת היראה הנובעת ממידת הדין. | עמידתו בנסיון גילתה בו את אמונתו הגדולה בה' - אין סוף ב"ה, ואת הביטול העצום למהותו ו[[עצמותו]] יתברך שלמעלה מכל הגדרה וציור של מדה מסויימת, דבר שמחייב לעבוד את ה' שלא באופן מוגבל - ב[[אהבה]] בלבד הנובעת ממדת החסד, אלא גם במידת היראה הנובעת ממידת הדין. | ||
===ביטול מוחלט=== | ===ביטול מוחלט=== | ||
4) עיקר הנסיון שהיה לאברהם במעשה העקידה, הוא מפני שלזה נדרשה מסירות נפש אמיתית בדרגת הביטול הגבוהה ביותר. | 4) עיקר הנסיון שהיה לאברהם במעשה העקידה, הוא מפני שלזה נדרשה מסירות נפש אמיתית בדרגת הביטול הגבוהה ביותר. | ||
| שורה 61: | שורה 68: | ||
ד. הרבי{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] חלק כ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&hilite=7a3a3114-cfbb-4154-ad4d-5281c9489633&st=%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8&pgnum=90 עמ' 75].}} מתרץ ומבאר כי [[מסירות נפש]] ישנה גם אצל [[אומות העולם]] ולא באה תמיד ממניעים טהורים, אך בנסיון העקדה דווקא מוכח מסירות נפשו המוחלטת של אברהם אבינו בבחינת [[ביטול במציאות]], שהרי היה יכול לטעון שבעקידת יצחק יבטל הענין של גילוי אלוקותו בעולם, שנמשך על ידי אברהם אבינו, ואם היה יצחק נשחט ח"ו לא היה לענין זה המשך. נמצא שאברהם אבינו קיים את נסיון העקדה רק מפני דיבורו הפשוט של [[הקב"ה]] ללא שום חשבונות, וזהו ביטול במציאות. | ד. הרבי{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] חלק כ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&hilite=7a3a3114-cfbb-4154-ad4d-5281c9489633&st=%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8&pgnum=90 עמ' 75].}} מתרץ ומבאר כי [[מסירות נפש]] ישנה גם אצל [[אומות העולם]] ולא באה תמיד ממניעים טהורים, אך בנסיון העקדה דווקא מוכח מסירות נפשו המוחלטת של אברהם אבינו בבחינת [[ביטול במציאות]], שהרי היה יכול לטעון שבעקידת יצחק יבטל הענין של גילוי אלוקותו בעולם, שנמשך על ידי אברהם אבינו, ואם היה יצחק נשחט ח"ו לא היה לענין זה המשך. נמצא שאברהם אבינו קיים את נסיון העקדה רק מפני דיבורו הפשוט של [[הקב"ה]] ללא שום חשבונות, וזהו ביטול במציאות. | ||
==ראו גם== | |||
*[[פרשת העקידה]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/762372 הניסיון האחרון] - באתר בית חב"ד {{בית חבד}} | |||
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=478&CategoryID=403 מן המעיין - עקידת יצחק] - [[שיחת השבוע]] גיליון 880 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:האבות]] | [[קטגוריה:האבות]] | ||
[[קטגוריה:פרשת וירא]] | |||