27,714
עריכות
חסיד של הרעבע (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") |
||
שורה 49: | שורה 49: | ||
היווצרותם של העננים, היא על ידי ש"שלושת יסודות רוח [[מים]] עפר שבארץ יוצאים ובוקעים בקיטור מפני תגבורת חום השמש". והחום של השמש שפוגע בארץ הוא בכוח הכי חזק כאשר הוא פוגע בארץ, ואז הוא פועל את שאיבתם של שלושת היסודות שיהיו "עבים וגסים" עד להיווצרות העננים. | היווצרותם של העננים, היא על ידי ש"שלושת יסודות רוח [[מים]] עפר שבארץ יוצאים ובוקעים בקיטור מפני תגבורת חום השמש". והחום של השמש שפוגע בארץ הוא בכוח הכי חזק כאשר הוא פוגע בארץ, ואז הוא פועל את שאיבתם של שלושת היסודות שיהיו "עבים וגסים" עד להיווצרות העננים. | ||
ובנמשל - השמש היא שם הוי', כמו שכתוב{{הערה|[[ | ובנמשל - השמש היא שם הוי', כמו שכתוב{{הערה|[[תהלים]] פד, יב.}} "שמש ומגן הוי' אלקים". והיא מאירה ומשפיעה את כל הכוחות של [[אצילות]] עד למטה מטה, בכדי לאפשר ל[[ספירת המלכות]] לברר ולהעלות את ה[[רפ"ח ניצוצים]] שנפלו ל[[קליפת נוגה|נוגה]]; והעליה הזאת יוצרת את העננים, שעניינם הוא "[[שם אלוקים]]", שמעלים ומגן מגילוי שמש הוי'. | ||
ואז כאשר מאירה השמש, הארה המכונה בלשון הפסוק{{הערה|[[שיר השירים]] ב, יד.}} "הראיני את מראיך" - שזהו מראה כבודו של הקב"ה. "ובענני ענן על הארץ, ונראתה הקשת", שאור השמש חודר את הענן והופך ל[[אור חוזר]] (שהיווצרות הקשת היא מהחזרת האור של השמש), וזה אות וסימן על כך ש"[[שם מ"ה]] מברר את ה[[רפ"ח ניצוצים]], והם מתעלים באופן של אור חוזר. | ואז כאשר מאירה השמש, הארה המכונה בלשון הפסוק{{הערה|[[שיר השירים]] ב, יד.}} "הראיני את מראיך" - שזהו מראה כבודו של הקב"ה. "ובענני ענן על הארץ, ונראתה הקשת", שאור השמש חודר את הענן והופך ל[[אור חוזר]] (שהיווצרות הקשת היא מהחזרת האור של השמש), וזה אות וסימן על כך ש"[[שם מ"ה]] מברר את ה[[רפ"ח ניצוצים]], והם מתעלים באופן של אור חוזר. |