שיעורים יומיים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 20 בתים ,  31 באוגוסט 2020
מ
החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 10: שורה 10:
על פי התקנה, בכל יום מימי השבוע אומרים החסידים את חלק הפרשה השייך לאותו יום עם פירוש רש"י{{הערה|אצל חסידים מקובל שהרבי הורה שמי שיש באפשרותו, שילמד בכל מחזור לימוד שנתי פירוש נוסף מלבד פירוש רש"י, וזאת על יסוד הנהגת רבותינו נשיאינו (שיחת ש"ק פרשת בא כ"א טבת תש"ב, קונטרס ביקור שיקאגו עמוד 5).}}.
על פי התקנה, בכל יום מימי השבוע אומרים החסידים את חלק הפרשה השייך לאותו יום עם פירוש רש"י{{הערה|אצל חסידים מקובל שהרבי הורה שמי שיש באפשרותו, שילמד בכל מחזור לימוד שנתי פירוש נוסף מלבד פירוש רש"י, וזאת על יסוד הנהגת רבותינו נשיאינו (שיחת ש"ק פרשת בא כ"א טבת תש"ב, קונטרס ביקור שיקאגו עמוד 5).}}.


===תהילים===
===תהלים===
בשעת [[המאסר של אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], הנהיגו קהילות חסידיות רבות לומר ב[[מנין]] את שיעור ה[[תהילים]] כפי שנחלק לימי החודש. לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יצא ממאסרו, הוא הכיר תודה לחסידים שאמרו בעדו תהילים, ואמר שהיציאה ממאסר התאפשרה הודות לאמירת התהילים.
בשעת [[המאסר של אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], הנהיגו קהילות חסידיות רבות לומר ב[[מנין]] את שיעור ה[[תהלים]] כפי שנחלק לימי החודש. לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יצא ממאסרו, הוא הכיר תודה לחסידים שאמרו בעדו תהלים, ואמר שהיציאה ממאסר התאפשרה הודות לאמירת התהלים.
   
   
בהיות שכך, ביקש אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ראו קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהילים, שנדפס כהוספה לספר התהילים 'אהל יוסף יצחק'.}} לקבוע את אמירת שיעור התהילים היומי בכל תפוצות ישראל, כסגולה לענינים רבים.
בהיות שכך, ביקש אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ראו קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים, שנדפס כהוספה לספר התהלים 'אהל יוסף יצחק'.}} לקבוע את אמירת שיעור התהלים היומי בכל תפוצות ישראל, כסגולה לענינים רבים.
   
   
===תניא===
===תניא===
שורה 40: שורה 40:
למרות שחלוקתם של השיעורים הינה לפי ימים, ישנה עדיפות מסויימת לזמן אמירתם.
למרות שחלוקתם של השיעורים הינה לפי ימים, ישנה עדיפות מסויימת לזמן אמירתם.
   
   
את שיעור התהילים הורה הרבי לומר דווקא לאחר ה[[תפילה]] וב[[מנין]], ובשעת הדחק - לומר לפחות חלק מהשיעור היומי, ולהמשיך לאחר מכן{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5553.htm [[אגרות קודש הרבי]] חלק ט"ו אגרת ה'תקנג].}}.
את שיעור התהלים הורה הרבי לומר דווקא לאחר ה[[תפילה]] וב[[מנין]], ובשעת הדחק - לומר לפחות חלק מהשיעור היומי, ולהמשיך לאחר מכן{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5553.htm [[אגרות קודש הרבי]] חלק ט"ו אגרת ה'תקנג].}}.
   
   
גם את שיעורי החומש והתניא הורה הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6292.htm אגרות קודש הרבי חלק י"ז אגרת ו'רצב].}} להשתדל לומר בסמיכות לתפילה, אך בשעת הדחק אפשר להשלים זאת גם בלילה{{הערה|בשונה מאמירת [[תהילים]] שאי אפשר לומר בלילה על פי [[קבלה]].}}.
גם את שיעורי החומש והתניא הורה הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6292.htm אגרות קודש הרבי חלק י"ז אגרת ו'רצב].}} להשתדל לומר בסמיכות לתפילה, אך בשעת הדחק אפשר להשלים זאת גם בלילה{{הערה|בשונה מאמירת [[תהלים]] שאי אפשר לומר בלילה על פי [[קבלה]].}}.
   
   
את הפתגם היומי מ[[לוח היום יום]] נוהגים בקהילות חב"ד להקריא בקול לאחר התפילה, על יסוד הנהוג ב[[בית הכנסת]] ב-[[770]].
את הפתגם היומי מ[[לוח היום יום]] נוהגים בקהילות חב"ד להקריא בקול לאחר התפילה, על יסוד הנהוג ב[[בית הכנסת]] ב-[[770]].
שורה 64: שורה 64:
לאורך השנים יצאו לפועל מספר יוזמות שנועדו לסייע לחסידים ללמוד את השיעורים היומיים בצורה נוחה וקלה, הן באמצעים הטכנולוגיים שהתפתחו, והן בהוצאות לאור שונות.
לאורך השנים יצאו לפועל מספר יוזמות שנועדו לסייע לחסידים ללמוד את השיעורים היומיים בצורה נוחה וקלה, הן באמצעים הטכנולוגיים שהתפתחו, והן בהוצאות לאור שונות.
   
   
ההוצאה לאור הראשונה שנועדה לסייע בלימוד השיעורים היומיים היה ספר ה[[חת"ת]], שיצא לאור בשנת [[תשמ"א]] ביוזמתו של הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], שאיגד בתוכו את ה[[חומש (ספר)|חומש]], ה[[תהילים]], ה[[תניא]] ו[[לוח היום יום]] בגודל מוקטן, המקל על נשיאתם של הספרים והלימוד בהם.
ההוצאה לאור הראשונה שנועדה לסייע בלימוד השיעורים היומיים היה ספר ה[[חת"ת]], שיצא לאור בשנת [[תשמ"א]] ביוזמתו של הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], שאיגד בתוכו את ה[[חומש (ספר)|חומש]], ה[[תהלים]], ה[[תניא]] ו[[לוח היום יום]] בגודל מוקטן, המקל על נשיאתם של הספרים והלימוד בהם.
   
   
עם הצטרפותה של [[תקנת לימוד הרמב"ם]] לשיעורים היומיים, היזומה של ספר החת"ת לא סיפק בשלימותו את יעדו, להקל באמירת השיעורים היומיים, ובשנים מאוחרות יותר החל הרב [[טוביה פלס]] מ[[כפר חב"ד]] לצרף לקובץ השבועי [[דבר מלכות (קובץ לימוד)|דבר מלכות]] את שיעורי הלימוד השבועיים כולל פרקי הרמב"ם{{הערה|בשנת [[תשע"ג]] נקלע הקובץ לקשיים כלכליים, והוצאתו לאור פסקה למספר שבועות, בהם יצא לאור קובץ חילופי במתכונת מצומצמת בהוצאת מכון [[חזק יוזמות חינוכיות]].}}.
עם הצטרפותה של [[תקנת לימוד הרמב"ם]] לשיעורים היומיים, היזומה של ספר החת"ת לא סיפק בשלימותו את יעדו, להקל באמירת השיעורים היומיים, ובשנים מאוחרות יותר החל הרב [[טוביה פלס]] מ[[כפר חב"ד]] לצרף לקובץ השבועי [[דבר מלכות (קובץ לימוד)|דבר מלכות]] את שיעורי הלימוד השבועיים כולל פרקי הרמב"ם{{הערה|בשנת [[תשע"ג]] נקלע הקובץ לקשיים כלכליים, והוצאתו לאור פסקה למספר שבועות, בהם יצא לאור קובץ חילופי במתכונת מצומצמת בהוצאת מכון [[חזק יוזמות חינוכיות]].}}.

תפריט ניווט