27,606
עריכות
מ (החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – " שניה " ב־" שנייה ") |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
על דעה זאת מקשה הרמב"ן - "וקשיא לי שהרי נר [[חנוכה]] מברכין עליה להדליק ואע"פ שעשייתה גמר מלאכה, אלא ש[[רבינו תם]] ז"ל אמר דהואיל וצריכה [[שמן]] כדי שתהא דולקת מ[[שקיעת החמה]] עד שתכלה רגל מן השוק, הרי מצוה זו חשובה כמו שאין עשייתה גמר מלאכתה, ואינו מחוור". | על דעה זאת מקשה הרמב"ן - "וקשיא לי שהרי נר [[חנוכה]] מברכין עליה להדליק ואע"פ שעשייתה גמר מלאכה, אלא ש[[רבינו תם]] ז"ל אמר דהואיל וצריכה [[שמן]] כדי שתהא דולקת מ[[שקיעת החמה]] עד שתכלה רגל מן השוק, הרי מצוה זו חשובה כמו שאין עשייתה גמר מלאכתה, ואינו מחוור". | ||
דעה | דעה שנייה היא של הרמב"ן עצמו ושל רבים מהראשונים שמכריעים כי "כל מצוה שמוטל על האדם ואי אפשר לו לפטור עצמו מחובתו על ידי שליח זולתי על ידי עצמו, הוא המצוה שאין מברכין עליה על המעשה, אלא לעשות, כגון [[מצות סוכה]] שטיבעה לישב מפני שאין יוצא בה ידי חובתה על ידי ישיבת אחר, וכן מצות עיטוף וכן תפילין מברך עליהם להניח". | ||
על כך הקשה ב"ספר המכריע"{{הערה|סימן סא}}: וזה הכלל אין לו מעמד שהרי מצות התורה ליתא על ידי שליח ומברך "על דברי תורה" ולא ללמוד תורה. ונטילת לולב ונטילת ידים ואכילת [[מרור]] ואכילת [[מצה]] ליתנהו על ידי שליח ומברך על המעשה ולא לעשות. ונר חנוכה אפשר על ידי שליח ומברך להדליק ולא על הדלקת, וכן לגמור את ההלל, וכן להכניסו בבריתו של אברהם אבינו דאפשר על ידי שליח ומברך לעשות ולא על המעשה. | על כך הקשה ב"ספר המכריע"{{הערה|סימן סא}}: וזה הכלל אין לו מעמד שהרי מצות התורה ליתא על ידי שליח ומברך "על דברי תורה" ולא ללמוד תורה. ונטילת לולב ונטילת ידים ואכילת [[מרור]] ואכילת [[מצה]] ליתנהו על ידי שליח ומברך על המעשה ולא לעשות. ונר חנוכה אפשר על ידי שליח ומברך להדליק ולא על הדלקת, וכן לגמור את ההלל, וכן להכניסו בבריתו של אברהם אבינו דאפשר על ידי שליח ומברך לעשות ולא על המעשה. |