27,062
עריכות
פרשת בהעלותך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " שניה " ב־" שנייה "
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " שניה " ב־" שנייה ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
*'''שני''' - התורה חוזרת על כך ש[[הקב"ה]] לקח את הלויים במקום ה[[בכור]]ות של כלל עם ישראל. ה' אומר שהבכורות היו קדושים לו ביום שהרג את כל בכורי [[מצרים]] והגן על בכורי בני ישראל. כעת ערכו משה, אהרן ושאר עם ישראל את טכס ה[[חינוך]] של הלויים המפורט בעליה הקודמת (הלווים גילחו שערם, טבלו ולאחר מכן סמכו שאר העם את ידיהם עליהם). לאחר מכן הרים משה כל אחד מהלוים תנופה והניח חזרה, כשבאופן ניסי אהרן הצליח להרים ביום אחד את כל עשרים ושניים אלף הלויים! בהמשך לכל ממשיכה התורה בפירוט אחר של הלויים והוא: עליהם למלאות תפקידם מבן עשרים וחמש שנים ועד בן חמישים שנה. מגיל עשרים וחמש, במשך חמש שנים על הלוי ללמוד את העבודה, ולאחר מכן במשך עשרים שנים נוספות הוא מכהן במשכן. | *'''שני''' - התורה חוזרת על כך ש[[הקב"ה]] לקח את הלויים במקום ה[[בכור]]ות של כלל עם ישראל. ה' אומר שהבכורות היו קדושים לו ביום שהרג את כל בכורי [[מצרים]] והגן על בכורי בני ישראל. כעת ערכו משה, אהרן ושאר עם ישראל את טכס ה[[חינוך]] של הלויים המפורט בעליה הקודמת (הלווים גילחו שערם, טבלו ולאחר מכן סמכו שאר העם את ידיהם עליהם). לאחר מכן הרים משה כל אחד מהלוים תנופה והניח חזרה, כשבאופן ניסי אהרן הצליח להרים ביום אחד את כל עשרים ושניים אלף הלויים! בהמשך לכל ממשיכה התורה בפירוט אחר של הלויים והוא: עליהם למלאות תפקידם מבן עשרים וחמש שנים ועד בן חמישים שנה. מגיל עשרים וחמש, במשך חמש שנים על הלוי ללמוד את העבודה, ולאחר מכן במשך עשרים שנים נוספות הוא מכהן במשכן. | ||
*'''שלישי''' - [[הקב"ה]] מצווה את משה על מצוות [[חג הפסח]]. למרות זאת, היו כאלו שלא יכלו לחגוג את החג כיון שהיו [[טמא]]ים ולכן לא יכול להצטרף לכלל ישראל בחג. יהודים אלו באו למשה בטענה "למה נגרע" ומשה אכן פנה אל ה' שציוה על קיום "[[פסח שני]]" לאותה שנה וגם באופן קבוע, כאשר חודש לאחר הפסח, בתאריך [[י"ד באייר]] ניתנת הזדמנות | *'''שלישי''' - [[הקב"ה]] מצווה את משה על מצוות [[חג הפסח]]. למרות זאת, היו כאלו שלא יכלו לחגוג את החג כיון שהיו [[טמא]]ים ולכן לא יכול להצטרף לכלל ישראל בחג. יהודים אלו באו למשה בטענה "למה נגרע" ומשה אכן פנה אל ה' שציוה על קיום "[[פסח שני]]" לאותה שנה וגם באופן קבוע, כאשר חודש לאחר הפסח, בתאריך [[י"ד באייר]] ניתנת הזדמנות שנייה לחוג את פסח. [[רש"י]] מציין כי העליה השלישית נפתח בתיאור ההתרחשות ב[[חודש ניסן]] בשנה השניה לאחר יציאת מצרים, כאשר ספר במדבר (שהתחיל שתי פרשות קודם לכן) מתחיל חודש לאחר מכן. מכאן לומדים פעם נוספת כי אין מוקדם ומאוחר בתורה. | ||
*'''רביעי''' - התורה מתארת את הסימן של ה[[שכינה]] לפיו ידעו בני ישראל מתי עליהם לנסוע ומתי עליהם לחנות במדבר. מיום חנוכת המשכן שכן ענק על אוהל העדות במשך היום ועמוד אש במשך הלילה. כאשר התרומם הענן היה בכך סימן שעליהם לנסוע וכאשר נח הענק היה בכך סימן שכאן הוא מקום חנייתם. לעיתים נח הענן רק לימים ספורים או אפילו לילה בודד, אך לעיתים היה נח הענן במשך שנים במקום אחד. בהמשך מתארת התורה את שתי [[חצוצרות]] ה[[כסף]] שהיה על משה להכין. בני אהרן היו תוקעים בחצוצרות לפי ציווי משה. כל תקיעה היתה למשהו אחר, כולל אסיפת כל העדה או רק אסיפת הכהנים וכן התחלת המסע. כמו כן כאשר יצאו למלחמה היתה תקיעה שונה כדי להיזכר על ידי הקב"ה. | *'''רביעי''' - התורה מתארת את הסימן של ה[[שכינה]] לפיו ידעו בני ישראל מתי עליהם לנסוע ומתי עליהם לחנות במדבר. מיום חנוכת המשכן שכן ענק על אוהל העדות במשך היום ועמוד אש במשך הלילה. כאשר התרומם הענן היה בכך סימן שעליהם לנסוע וכאשר נח הענק היה בכך סימן שכאן הוא מקום חנייתם. לעיתים נח הענן רק לימים ספורים או אפילו לילה בודד, אך לעיתים היה נח הענן במשך שנים במקום אחד. בהמשך מתארת התורה את שתי [[חצוצרות]] ה[[כסף]] שהיה על משה להכין. בני אהרן היו תוקעים בחצוצרות לפי ציווי משה. כל תקיעה היתה למשהו אחר, כולל אסיפת כל העדה או רק אסיפת הכהנים וכן התחלת המסע. כמו כן כאשר יצאו למלחמה היתה תקיעה שונה כדי להיזכר על ידי הקב"ה. | ||