מילתא דבדיחותא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2: שורה 2:


==הגדרת המושג==
==הגדרת המושג==
בשונה מהמילה "בדיחה" בעברית שמשמשת לעיתים גם אימרות שהם [[ליצנות]] כפשוטה, הרי ש"מילתא דבדיחותא" הוא כינוי לדברים המביאים לידי שמחה, ולא לדברים המביאים לידי הוללות קלות ראש שהם מצד הקליפה, ולא זאת בלבד אלא שהיא קליפה עצמית שהיא שורש לכל הקליפות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/1/1/143d&search=%D7%91%D7%93%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%90 תורת חיים תולדות ד"ה ואלה תולדות יצחק]}}. לדוגמא אנו מוצאים את הכתוב בזוהר "דוד מלכא בדיחא דמלכא הוי", ומפרש המגיד ממעזריטש "שהיה משמחו במלתא דבדיחותא בשירות ותשבחות ומזמורים, שהיה מזמר בהם הקליפות. ובזה העביר פנים של זעם והכעס מהמלך. ובראות המקטריגים כי המלך נתרצה ברצון ושמחה, נסתתמו דבריהם וברחו להם, ומליצי הטוב נתגברו, ויוצא לאור משפטם".{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/magid/ot/45/261&search=%D7%91%D7%93%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%90 אור תורה תהילים רסא]}}. המילתא דבדיחותא היא כעין "שיחת חולין של תלמידי חכמים", ענינים הנוגעים ושייכים לחכמה אבל נאמרים בדרך בדיחותא, ולכן ענין זה שייך דווקא לתלמידי חכמים שאצלם המילתא דבדיחותא הוא בבחינת [[נובלות התורה]], אבל אצל אחרים הוא שטות ממש{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/45/105a&search=%D7%91%D7%93%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%90 דרך מצותיך מצות תגלחת המצורע קה, א]}}. לפי שהגם שהחכמה שבשיחה שלו מעט מזעיר היא - כמו מילתא דבדיחותא שנקרא גלייך ווערטיל - מאד בבחינת הקטנות, אבל בזה דוקא לעומק כח תוקף חכמתו בעצם כח המשכיל שאי אפשר שיבא בגלוי בכלי שכלו בדברי חכמה, לפי שכל הגבוה יותר בעצם כח החכמה ימצא יותר בחינת חכמה בנובלות שבשיחה שלו, וכל שאינו גבוה כ"כ אין חכמה ושכל שבשיחתו כל כך בנובלות דוקא ניכר רוממות מעלת העצמות יותר מגופ' של חכמה שבו והוא מטעם הנ"ל בהתלבשות עומק השכל שא"י לבא בדבור רק במשלים וחידות דוקא כו'{{הערה|תורת חיים פרשת לך לך פב, ד]}}.
בשונה מהמילה "בדיחה" בעברית שמשמשת לעיתים גם אימרות שהם [[ליצנות]] כפשוטה, הרי ש"מילתא דבדיחותא" הוא כינוי לדברים המביאים לידי שמחה, ולא לדברים המביאים לידי הוללות קלות ראש שהם מצד הקליפה, ולא זאת בלבד אלא שהיא קליפה עצמית שהיא שורש לכל הקליפות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/1/1/143d&search=%D7%91%D7%93%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%90 תורת חיים תולדות ד"ה ואלה תולדות יצחק]}}. לדוגמא אנו מוצאים את הכתוב בזוהר "דוד מלכא בדיחא דמלכא הוי", ומפרש המגיד ממעזריטש "שהיה משמחו במלתא דבדיחותא בשירות ותשבחות ומזמורים, שהיה מזמר בהם הקליפות. ובזה העביר פנים של זעם והכעס מהמלך. ובראות המקטריגים כי המלך נתרצה ברצון ושמחה, נסתתמו דבריהם וברחו להם, ומליצי הטוב נתגברו, ויוצא לאור משפטם".{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/magid/ot/45/261&search=%D7%91%D7%93%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%90 אור תורה תהלים רסא]}}. המילתא דבדיחותא היא כעין "שיחת חולין של תלמידי חכמים", ענינים הנוגעים ושייכים לחכמה אבל נאמרים בדרך בדיחותא, ולכן ענין זה שייך דווקא לתלמידי חכמים שאצלם המילתא דבדיחותא הוא בבחינת [[נובלות התורה]], אבל אצל אחרים הוא שטות ממש{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/45/105a&search=%D7%91%D7%93%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%90 דרך מצותיך מצות תגלחת המצורע קה, א]}}. לפי שהגם שהחכמה שבשיחה שלו מעט מזעיר היא - כמו מילתא דבדיחותא שנקרא גלייך ווערטיל - מאד בבחינת הקטנות, אבל בזה דוקא לעומק כח תוקף חכמתו בעצם כח המשכיל שאי אפשר שיבא בגלוי בכלי שכלו בדברי חכמה, לפי שכל הגבוה יותר בעצם כח החכמה ימצא יותר בחינת חכמה בנובלות שבשיחה שלו, וכל שאינו גבוה כ"כ אין חכמה ושכל שבשיחתו כל כך בנובלות דוקא ניכר רוממות מעלת העצמות יותר מגופ' של חכמה שבו והוא מטעם הנ"ל בהתלבשות עומק השכל שא"י לבא בדבור רק במשלים וחידות דוקא כו'{{הערה|תורת חיים פרשת לך לך פב, ד]}}.
==התועלת בעבודת השם==
==התועלת בעבודת השם==
כאשר אדמו"ר הזקן מונה בספר התניא את הפעולות בגשמיות שכשעושים אותם לשם עבודת ה' הם עולים לקדושה, הוא מונה כדוגמא אדם האומר מילתא דבדיחותא לעבודת השם כדי לפתוח לבו, כמו [[רבא]] שהיה נוהג לעשות כן לפני הלימוד ואחר כך היה לומד מתוך היראה.
כאשר אדמו"ר הזקן מונה בספר התניא את הפעולות בגשמיות שכשעושים אותם לשם עבודת ה' הם עולים לקדושה, הוא מונה כדוגמא אדם האומר מילתא דבדיחותא לעבודת השם כדי לפתוח לבו, כמו [[רבא]] שהיה נוהג לעשות כן לפני הלימוד ואחר כך היה לומד מתוך היראה.

תפריט ניווט