37,411
עריכות
תפילת נעילה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אם כבר שולחן ערוך הרב
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (אם כבר שולחן ערוך הרב) |
|||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
===שמע ישראל=== | ===שמע ישראל=== | ||
בסיום התפילה אומרים "שמע ישראל" פעם אחת ושלש פעמים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ואחר כך אומרים שבע פעמים "ה' הוא האלוקים" ללוות השכינה שתעלה ותסתלק עכשיו למעלה משבעה רקיעים, שבעת התפלה היתה השכינה שרויה בינינו ועכשיו תעלה למקומה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר תרכ"ג, י}}. | בסיום התפילה אומרים "שמע ישראל" פעם אחת ושלש פעמים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ואחר כך אומרים שבע פעמים "ה' הוא האלוקים" ללוות השכינה שתעלה ותסתלק עכשיו למעלה משבעה רקיעים, שבעת התפלה היתה השכינה שרויה בינינו ועכשיו תעלה למקומה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכ"ג, י}}. | ||
אמירת ה"שמע ישראל" הוא זמן השיא של ה"[[אחת בשנה]]" שצריך לכוון "למסור נפשו על קדושת השם .. כאילו עשה בפועל", עבודה של מסירות נפש, [[ביטול במציאות]] מיש לאין, שחודרת ונמשכת לאחר מכן בעבודת היהודי בכל השנה כולה{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 35}}. | אמירת ה"שמע ישראל" הוא זמן השיא של ה"[[אחת בשנה]]" שצריך לכוון "למסור נפשו על קדושת השם .. כאילו עשה בפועל", עבודה של מסירות נפש, [[ביטול במציאות]] מיש לאין, שחודרת ונמשכת לאחר מכן בעבודת היהודי בכל השנה כולה{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 35}}. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
===התקיעה=== | ===התקיעה=== | ||
לאחר מכן תוקעים בשופר תקיעה אחת "תקיעה גדולה". בטעם התקיעה נכתבו בשולחן ערוך שני טעמים האחד שהיא סימן לסילוק השכינה למעלה כמו שהיה במתן תורה שכשעלתה השכינה נאמר "במשוך היובל וגו'" ונאמר "עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר". והטעם השני בתקיעה זו להראות שהוא יום טוב ולהרבות בסעודה, מפני שאין יום טוב זה מפורסם עשו בו תקנה לפרסמו לכן יפקדו איש את רעהו בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב{{הערה| | לאחר מכן תוקעים בשופר תקיעה אחת "תקיעה גדולה". בטעם התקיעה נכתבו בשולחן ערוך שני טעמים האחד שהיא סימן לסילוק השכינה למעלה כמו שהיה במתן תורה שכשעלתה השכינה נאמר "במשוך היובל וגו'" ונאמר "עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר". והטעם השני בתקיעה זו להראות שהוא יום טוב ולהרבות בסעודה, מפני שאין יום טוב זה מפורסם עשו בו תקנה לפרסמו לכן יפקדו איש את רעהו בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכ"ג, יב}}. | ||
מעיקר הדין מותר לתקוע אפילו בין השמשות. אבל כמה פעמים אירע בבית חיינו - [[770]] אצל [[הרבי]], שהש"ץ סיים תפילת נעילה לפני צאת הכוכבים, והרבי האריך בניגון "אבינו מלכנו" וניגון 'מארש נפוליון' עד צאת הכוכבים{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמב וכן בפרטים נוספים להלן}}. ומאחר שהמון העם סומכים על התקיעה ומסיימים מיד אחריה את הצום, יש להיזהר בכל מקום שלא לתקוע לפני צאת הכוכבים. | מעיקר הדין מותר לתקוע אפילו בין השמשות. אבל כמה פעמים אירע בבית חיינו - [[770]] אצל [[הרבי]], שהש"ץ סיים תפילת נעילה לפני צאת הכוכבים, והרבי האריך בניגון "אבינו מלכנו" וניגון 'מארש נפוליון' עד צאת הכוכבים{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמב וכן בפרטים נוספים להלן}}. ומאחר שהמון העם סומכים על התקיעה ומסיימים מיד אחריה את הצום, יש להיזהר בכל מקום שלא לתקוע לפני צאת הכוכבים. | ||