ניגון והכהנים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  30 באוגוסט 2020
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
[[סדר עבודה|סדר העבודה]] נאמר ב[[ליובאוויטש]] בהתלהבות מיוחדת וב"רעש" (בכוונה מרובה ובהשתפכות הנפש), ונוסח הנגינה באמירת "והכהנים" נשמר בקפידה כפי המסורת המקובלת{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5 (תש"ה), עמ' 72, 13 (תשט"ז) עמ' 60}}.
[[סדר עבודה|סדר העבודה]] נאמר ב[[ליובאוויטש]] בהתלהבות מיוחדת וב"רעש" (בכוונה מרובה ובהשתפכות הנפש), ונוסח הנגינה באמירת "והכהנים" נשמר בקפידה כפי המסורת המקובלת{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5 (תש"ה), עמ' 72, 13 (תשט"ז) עמ' 60}}.


אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היה חזן בשם [[איסר החזן|איסר]]. היה לו נוסח מיוחד לתפילות הימים הנוראים, ובעיקר בתפילת ה"עבודה" ביום הכיפורים. כשפתח באמירת העבודה קרא בקול גדול "אתה!" ולא כדרך החזנים להתחיל את ה"עבודה" בקריאת "אתה כוננת".
אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היה חזן בשם ר' [[איסר החזן|איסר]]. היה לו נוסח מיוחד לתפילות הימים הנוראים, ובעיקר בתפילת ה"עבודה" ביום הכיפורים. כשפתח באמירת העבודה קרא בקול גדול "אתה!" ולא כדרך החזנים להתחיל את ה"עבודה" בקריאת "אתה כוננת".


באומרו "כורעים" ב"והכהנים" היתה לו "תנועה" שהיה מקובל שאותה נגנו ב[[בית המקדש]]. כשר' איסר ניגן את התנועה לא נשארה עין יבשה בכל בית הכנסת.
באומרו "כורעים" ב"והכהנים" היתה לו "תנועה" שהיה מקובל שאותה נגנו ב[[בית המקדש]]. כשר' איסר ניגן את התנועה לא נשארה עין יבשה בכל בית הכנסת.
820

עריכות

תפריט ניווט