11,673
עריכות
סדר עבודה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (אליהו ב. העביר את הדף משתמש:אליהו ב./סדר עבודה לשם סדר עבודה בלי להשאיר הפניה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סדר עבודה ליום כיפור''' הוא קטע תפילה הנאמר במהלך תפילת [[מוסף]] של [[יום הכיפורים]] בחזרת הש"ץ, ובו תיאור סדר עבודת [[הכהן הגדול]] ב[[בית המקדש]] ביום זה, הווידוי שהיה אומר, השתחוויות בנפילה על אפיים וכן תפילה ובקשה לבניין בית המקדש במהרה בימינו שאז יתחדש "סדר העבודה". | '''סדר עבודה ליום כיפור''' הוא קטע תפילה הנאמר במהלך תפילת [[מוסף]] של [[יום הכיפורים]] בחזרת הש"ץ, ובו תיאור סדר עבודת [[הכהן הגדול]] ב[[בית המקדש]] ביום זה, הווידוי שהיה אומר, השתחוויות בנפילה על אפיים וכן תפילה ובקשה לבניין בית המקדש במהרה בימינו שאז יתחדש "סדר העבודה". | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
==סדר התפילה== | ==סדר התפילה== | ||
ה"עבודה" הכלולה בתפילת המוסף, נערכה וחוברה בצורה פיוטית על ידי הפייטן רבי יוסי בן יוסי הכהן היתום שחי בארץ ישראל. מניחים כי הוא נולד לאחרי מות אביו ועל כן נקרא בשם אביו וכן מכונה "היתום". הוא היה כהן ונקרא בפי בני דורו "כהן גדול" לאות כבוד והערצה. יתכן כי עובדת היותו כהן השפיעה עליו להעלות על הכתב את סדר העבודה שהיתה בבית המקדש{{הערה|פסקה זו מיוסדת על [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/567411 סדר ה"עבודה" - על עבודת הכהן הגדול בבית המקדש] באתר בית חב"ד}}. | ה"עבודה" הכלולה בתפילת המוסף, נערכה וחוברה בצורה פיוטית על ידי הפייטן רבי יוסי בן יוסי הכהן היתום שחי בארץ ישראל{{הערה|מובא ב[[פרי עץ חיים]] עיר יום הכיפורים פרק ד'}}. מניחים כי הוא נולד לאחרי מות אביו ועל כן נקרא בשם אביו וכן מכונה "היתום". הוא היה כהן ונקרא בפי בני דורו "כהן גדול" לאות כבוד והערצה. יתכן כי עובדת היותו כהן השפיעה עליו להעלות על הכתב את סדר העבודה שהיתה בבית המקדש{{הערה|פסקה זו מיוסדת על [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/567411 סדר ה"עבודה" - על עבודת הכהן הגדול בבית המקדש] באתר בית חב"ד}}. | ||
סגנונו של רבי יוסי הוא עשיר, בעל מעוף ודמיון. אך יחד עם זאת הוא מדייק בלשונו ואינו נתפס להפלגות, את כל פיוטיו הוא שואב ממקורות חכמינו זכרונם לברכה ומן המדרשים. הפיוטים אינם כתובים בחרוזים, אלא מסודרים על פי אותיות ה[[אל"ף בי"ת]]. לעתים מתחילים משפטים אחדים באותה האות ולפעמים הוא פותח מהאות האחרונה של האל"ף בי"ת, בסדר תשר"ק, לפי צורך הפיוט. | סגנונו של רבי יוסי הוא עשיר, בעל מעוף ודמיון. אך יחד עם זאת הוא מדייק בלשונו ואינו נתפס להפלגות, את כל פיוטיו הוא שואב ממקורות חכמינו זכרונם לברכה ומן המדרשים. הפיוטים אינם כתובים בחרוזים, אלא מסודרים על פי אותיות ה[[אל"ף בי"ת]]. לעתים מתחילים משפטים אחדים באותה האות ולפעמים הוא פותח מהאות האחרונה של האל"ף בי"ת, בסדר תשר"ק, לפי צורך הפיוט. | ||
| שורה 35: | שורה 34: | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[אלה אזכרה]]}} | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[אלה אזכרה]]}} | ||
בסיום סדר העבודה אומרים את הפיוט אודות [[עשרת הרוגי מלכות]] "אלה אזכרה". הפיוט מיוסד על פי סדר האל"ף בי"ת בתחילת החרוזים. ובסוף חתום שם המחבר "יהודה חזק". הפיוט מספר את סיפור הגזירה וסדר התרחשותה ונאמר בהזדמנות זו, מהטעם שאומרים בסיום הפיוט: "חנון הביטה ממרומים, תשפוכת דם הצדיקים ותמצית הדמים, תראה בפרגודך והעבר כתמים, א-ל מלך יושב על כסא רחמים". | בסיום סדר העבודה אומרים את הפיוט אודות [[עשרת הרוגי מלכות]] "אלה אזכרה". הפיוט מיוסד על פי סדר האל"ף בי"ת בתחילת החרוזים. ובסוף חתום שם המחבר "יהודה חזק". הפיוט מספר את סיפור הגזירה וסדר התרחשותה ונאמר בהזדמנות זו, מהטעם שאומרים בסיום הפיוט: "חנון הביטה ממרומים, תשפוכת דם הצדיקים ותמצית הדמים, תראה בפרגודך והעבר כתמים, א-ל מלך יושב על כסא רחמים". | ||
==מעלת אמירת סדר העבודה== | |||
הרבי מבאר בשיחותיו שאת סדר העבודה בכלל ואת תפילתו המיוחדת של כהן גדול בצאתו מקדש הקדשים אומר כל יהודי. התפילה שהכהן גדול היה אומר נאמרת על ידי היהודי המקודש ביותר מכל בני ישראל, כנאמר בפסוק "ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים", שמתפלל מיד לאחריה צאתו מקדש הקדשים, המקום המקודש ביותר בבית המקדש, ובזמן המקודש ביותר מכל זמני השנה - יום הקדוש "[[אחת בשנה]]", כלומר, הבחינה של "אחת" - "[[יחידה]]" - בכל שלושת העניינים של [[עולם שנה נפש]]. | |||
הטעם שכל יהודי אומר תפילה זו, כי עבודת כהן גדול שייכת לכל יהודי בהיותו מ"ממלכת כהנים וגוי קדוש" כביאור [[בעל הטורים]] "כהנים גדולים". וכשם שהקב"ה שמע את תפילתו של "כהן גדול בהיכל" וקיבלה בתכלית השלימות "כמו כן" באותו אופן ממש אומר כל יהודי "מפינו תשמע ותושיע" ותפילתו מתקבלת. הכח של כל יהודי להיות ככהן גדול ממש הוא על ידי ה[[ביטול]] למעלה מטעם ודעת שזה עבודת יום הכיפורים ודווקא כנשמה בגוף. | |||
תפילה זו משפיעה על הנהגת היהודי בכל השנה כולה כפי שאומרים אז שתהיה "שנת אורה, שנת ברכה" לפי כל סדר ה[[אל"ף בי"ת]]. הרבי גם מביא מספרי מוסר שהטעם שכל יהודי אומר את סדר העבודה הוא כדי שידע שבמשך כל השנה כולה צריכה להיות עבודתו בדוגמת הכהן הגדול ביום הכיפורים בקדש הקדשים, במקום המקודש ביותר ובזמן המקודש ביותר על ידי האדם הקדוש ביותר{{הערה|התוועדויות תשנ"ב ח"ד עמ' 1922, התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 212, ספר השיחות תש"נ ח"ב עמ' 532}}. | |||
==אצל רבותינו נשיאנו== | ==אצל רבותינו נשיאנו== | ||