27,797
עריכות
מנצפ"ך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==מקור המושג== | ==מקור המושג== | ||
מנצפ"ך צופים אמרום: הנה פשוט שהאותיות הסופיות לא חודשו על ידי הנביאים, אלא היו כבר בלוחות הברית, כמו שאמרו חז"ל {{הערה|מסכת סופרים פ"ב}} מ"ם וסמ"ך בנס היו עומדים, וכן, מנצפ"ך הלכה למשה מסיני {{הערה|ירושלמי מגילה א ח}}. והכוונה שצופים אמרום אינה שחדשו אותם, אלא שברבות העיתים נשתכח אם מקומן באמצע התיבה או בסופה, והנביאים, שנקראו צופים (מנצפ"ך נוטריקון מן-צופים) חזרו ויסדו דבר זה{{הערה|על פי כתב העת בית אהרן וישראל גליון קטו, תשס"ה, עמודים קא – קטז}} | מנצפ"ך צופים אמרום: הנה פשוט שהאותיות הסופיות לא חודשו על ידי הנביאים, אלא היו כבר בלוחות הברית, כמו שאמרו חז"ל{{הערה|מסכת סופרים פ"ב}} מ"ם וסמ"ך בנס היו עומדים, וכן, מנצפ"ך הלכה למשה מסיני{{הערה|ירושלמי מגילה א ח}}. והכוונה שצופים אמרום אינה שחדשו אותם, אלא שברבות העיתים נשתכח אם מקומן באמצע התיבה או בסופה, והנביאים, שנקראו צופים (מנצפ"ך נוטריקון מן-צופים) חזרו ויסדו דבר זה{{הערה|על פי כתב העת בית אהרן וישראל גליון קטו, תשס"ה, עמודים קא – קטז}} | ||
המקור הקדום ביותר בו מוזכר מנצפ"ך הוא מדרש רבה {{הערה|קורח רע"א}}, ומצוטט מאוחר יותר בפרקי דר' אליעזר{{הערה|בן הורקנוס – מתקופת הגאונים}} ובילקוט שמעוני{{הערה|לר' שמעון הדרשן מפרנקפורט, חי בתקופת המאה הי"ג}}, וזו לשונו: | המקור הקדום ביותר בו מוזכר מנצפ"ך הוא מדרש רבה{{הערה|קורח רע"א}}, ומצוטט מאוחר יותר בפרקי דר' אליעזר{{הערה|בן הורקנוס – מתקופת הגאונים}} ובילקוט שמעוני{{הערה|לר' שמעון הדרשן מפרנקפורט, חי בתקופת המאה הי"ג}}, וזו לשונו: | ||
האותיות כפולות צופים אמרום: | האותיות כפולות צופים אמרום: | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
==מקומן בספירות== | ==מקומן בספירות== | ||
כ"ב אותיות הפשוטות שורשן מה"ח {{הערה|שבבינה, שהם שורש הז' מידות. עיקר המידות הן חמשת המידות חג"ת נ"ה, וע"י התלבשותן במלכות נוצרות כ"ב האותיות}}, וחמש האותיות הסופיות מנצפ"ך הן ה"ג שבבינה{{הערה|ע"ח שער כח דרוש ב מ"ק בתחילתו, אוה"ת נך א'רו}}. | כ"ב אותיות הפשוטות שורשן מה"ח{{הערה|שבבינה, שהם שורש הז' מידות. עיקר המידות הן חמשת המידות חג"ת נ"ה, וע"י התלבשותן במלכות נוצרות כ"ב האותיות}}, וחמש האותיות הסופיות מנצפ"ך הן ה"ג שבבינה{{הערה|ע"ח שער כח דרוש ב מ"ק בתחילתו, אוה"ת נך א'רו}}. | ||
==רומזות ליחוד מ"ה וב"ן ולגאולה העתידה== | ==רומזות ליחוד מ"ה וב"ן ולגאולה העתידה== | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
===כ-ך=== | ===כ-ך=== | ||
הוא עניין ספירת ה[[כתר]]: פעמיים כ' הם 40 והוא "פתחו של אולם גובהו 40 אמה" והוא רמז לתורה שפתח בה אנכי {{הערה|נראה שהכוונה לשתי הדרגות בכתר, עתיק ואריך, שעולות יחד 40}}, וניתנה ל40 יום כחשבון "וקשרו להם שני כתרים". | הוא עניין ספירת ה[[כתר]]: פעמיים כ' הם 40 והוא "פתחו של אולם גובהו 40 אמה" והוא רמז לתורה שפתח בה אנכי{{הערה|נראה שהכוונה לשתי הדרגות בכתר, עתיק ואריך, שעולות יחד 40}}, וניתנה ל40 יום כחשבון "וקשרו להם שני כתרים". | ||
ובפרטיות יותר:{{ הערה|תער"ב א ת"ג, תער"ב א' תרכ"ב}}כ' כפופה היא כיווץ, ך' פשוטה – התפשטות. ויובן על פי משל משכל האדם: ככל שגדול יותר המאמץ וכיווץ השכל והאדם מגיע יותר לפשיטות השכל (כפופה), כך גדול כוחו לירד ולהתפשט בפרטים וסברות. ואלו הן שתי הבחינות שב[[כתר]]: עתיק הוא כ' כפופה, ואילו [[חכמה סתימאה]] הוא ך' פשוטה. דהיינו, כ-ך מרמזות על נקודת ההבדל שבין פנימיות לחיצוניות הכתר: עתיק הוא כח הכיווץ ולכן מובדל לגמרי מהנבראים, ולעומתו [[חכמה סתימאה]] הוא כח ההתפשטות ולכן היא השורש הראשון לנבראים. | ובפרטיות יותר:{{ הערה|תער"ב א ת"ג, תער"ב א' תרכ"ב}}כ' כפופה היא כיווץ, ך' פשוטה – התפשטות. ויובן על פי משל משכל האדם: ככל שגדול יותר המאמץ וכיווץ השכל והאדם מגיע יותר לפשיטות השכל (כפופה), כך גדול כוחו לירד ולהתפשט בפרטים וסברות. ואלו הן שתי הבחינות שב[[כתר]]: עתיק הוא כ' כפופה, ואילו [[חכמה סתימאה]] הוא ך' פשוטה. דהיינו, כ-ך מרמזות על נקודת ההבדל שבין פנימיות לחיצוניות הכתר: עתיק הוא כח הכיווץ ולכן מובדל לגמרי מהנבראים, ולעומתו [[חכמה סתימאה]] הוא כח ההתפשטות ולכן היא השורש הראשון לנבראים. | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
==הרמז למנצפ"ך בגוף האדם== | ==הרמז למנצפ"ך בגוף האדם== | ||
ה[[אר"י]] מבאר {{הערה|בע"ח שער כה דרוש ב מ"ק, ובשער מאמרי רשב"י - פירוש האדרא זוטא קדישא - בסופו}} בשלושה אופנים שונים כיצד נרמזות חמש הגבורות מנצפ"ך באדם: | ה[[אר"י]] מבאר{{הערה|בע"ח שער כה דרוש ב מ"ק, ובשער מאמרי רשב"י - פירוש האדרא זוטא קדישא - בסופו}} בשלושה אופנים שונים כיצד נרמזות חמש הגבורות מנצפ"ך באדם: | ||
===בחמש מוצאות הפה=== | ===בחמש מוצאות הפה=== | ||