27,606
עריכות
טבילה במקווה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הטבילה ב[[מקווה]]''', היא לפעמים נצרכת ביותר {{ | '''הטבילה ב[[מקווה]]''', היא לפעמים נצרכת ביותר {{הערה|כמו בטבילת עזרא, ראה פ"ג דברכות.}}, ולפעמים כהידור והכנה חסידית ל[[עבודת התפילה]]. | ||
== טבילה ללא כוונה == | == טבילה ללא כוונה == | ||
לאחד שאמר לרבי שהליכת פב"פ למקוה אינה מעלה, כי היא בגדר מלומדה, השיב הרבי הנה הוא היפך הדין, והוא בגדר "טועה בדבר משנה" כפשוטה{{ | לאחד שאמר לרבי שהליכת פב"פ למקוה אינה מעלה, כי היא בגדר מלומדה, השיב הרבי הנה הוא היפך הדין, והוא בגדר "טועה בדבר משנה" כפשוטה{{הערה|1=עיין [[חגיגה]] יח, ע"ב ושם. [[חולין]] לא, א. [[שו"ע]] יו"ד סו"ס קצח.}}. אף שבודאי מעלה גדולה כשמכוונים, וכהלשון בסידור דרוש כוונת המקוה: ולא די במעשה הטבילה עצמה בלתי כוונה ביטול רוחני, עיי"ש. | ||
== טבילה לפני התפילה == | == טבילה לפני התפילה == | ||
אודות שייכות טבילה במקוה (לפני) להתפילה, מוסבר בסידור [[אדמו"ר הזקן]] הטעם על פי קבלה. הרבי הסביר זאת גם גם על פי [[נגלה]], על פי דברי [[הרשב"א]] - הובא במגן אברהם ריש סימן ד' - אשר האדם בקומו בבקר הוא ככהן המתכונן לעבודה, והרי אין נכנסים לעבודה אלא בטבילה תחלה. וג"ז דבר משנה הוא{{ | אודות שייכות טבילה במקוה (לפני) להתפילה, מוסבר בסידור [[אדמו"ר הזקן]] הטעם על פי קבלה. הרבי הסביר זאת גם גם על פי [[נגלה]], על פי דברי [[הרשב"א]] - הובא במגן אברהם ריש סימן ד' - אשר האדם בקומו בבקר הוא ככהן המתכונן לעבודה, והרי אין נכנסים לעבודה אלא בטבילה תחלה. וג"ז דבר משנה הוא{{הערה|1=[[יומא]] ל, א}}. | ||
הרבי מסביר, כי על אף שלא קבעו זה חובה, כמו שלא קבעו גדולה מזו - טבילת עזרא, הסיבה לכך היא מפני שאין כח בצבור לעמוד בה{{ | הרבי מסביר, כי על אף שלא קבעו זה חובה, כמו שלא קבעו גדולה מזו - טבילת עזרא, הסיבה לכך היא מפני שאין כח בצבור לעמוד בה{{הערה|1=וכלשון ה[[רמב"ם]] פרק ד' מהלכות תפילה, ועיין גם כן [[לקוטי תורה]] לרבנו הזקן פרשה תבא סוף ע"א בדף מג. - הרבי.}}. | ||
בשנת [[תשע"ד]] בעקבות התנגדות של [[צה"ל]] לאפשר לחיילים חב"דיים טבילה במקווה, פרסם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]] גילוי דעת הלכתי, בו קובע כי הטבילה במקווה לפני התפילה הינה חובה של ממש לחסידי חב"ד, ועל כן המערכת הצבאית מחוייבת לאפשר זאת לחיילים המשרתים בצה"ל כפי הנוהל לאפשר לחייל למלא את כל התחייבויותיו הדתיות{{הערה|1=[http://www.chabad.info/n/image_gen/cache/adfa99ae2928e8addc15ed238481b440.jpg לתצלום המכתב] {{אינפו}}}}. | בשנת [[תשע"ד]] בעקבות התנגדות של [[צה"ל]] לאפשר לחיילים חב"דיים טבילה במקווה, פרסם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]] גילוי דעת הלכתי, בו קובע כי הטבילה במקווה לפני התפילה הינה חובה של ממש לחסידי חב"ד, ועל כן המערכת הצבאית מחוייבת לאפשר זאת לחיילים המשרתים בצה"ל כפי הנוהל לאפשר לחייל למלא את כל התחייבויותיו הדתיות{{הערה|1=[http://www.chabad.info/n/image_gen/cache/adfa99ae2928e8addc15ed238481b440.jpg לתצלום המכתב] {{אינפו}}}}. | ||
== חציצה == | == חציצה == | ||
בענין טבילה במקוה - יש ב' דינים{{ | בענין טבילה במקוה - יש ב' דינים{{הערה|ראה בהבא לקמן ראה שו"ת הצ"צ יו"ד סקנ"ח אות א. שיורי טהרה ליו"ד ר"ס קצח.}}: א) צריך להיות "טבילת כל ה[[גוף]] במקוה. שאם טבל כולו חוץ מראש אצבע הקטנה עדיין הוא בטומאתו"{{הערה|רמב"ם הלכות מקואות פ"א ה"ב.}} מן התורה{{הערה|ראה צ"צ ושיורי טהרה שם.}}. ב) "לא יהיה דבר חוצץ בינם ובין המים"{{הערה|רמב"ם שם הי"ב.}}, ובזה, "דבר תורה אם.. אינו מקפיד עליו [על דבר החוצץ].. אינו חוצץ ואף על פי שחופה את רובו"{{הערה|רמב"ם שם הי"ב.}}. | ||
שני דינים אלו הינם שני גדרים שונים: הדין ד"טבל כולו" הוא במעשה הטבילה של האדם, שהאדם צריך לטבול את "כל גופו.. בבת אחת"{{ | שני דינים אלו הינם שני גדרים שונים: הדין ד"טבל כולו" הוא במעשה הטבילה של האדם, שהאדם צריך לטבול את "כל גופו.. בבת אחת"{{הערה|רמב"ם שם ה"ז.}}, וכאשר (אפילו) "ראש אצבע הקטנה"{{הערה|או שערה אחת (רמב"ם שם).}} הוא חוץ למים, אין כאן מעשה טבילה; מה שאין כן החסרון דחציצה אינו במעשה ה טבילה (כי מעשה הטבילה הוא בשלי מותו), אלא הו"ע צדדי, שיש דבר שחוץ ממנו החוצץ בינו לבין המים, וכיון שהעדר ביאתו במים הוא (לא מצד מעשה הטבילה שלו, אלא) מצד הדבר החוצץ, לכן ה"ז תלוי בחשיבות הדבר, דאם רק חופה את מיעוט ה[[גוף]] או שאינו מקפיד עליו, (דבר תורה) עלתה לו טבילה, כיון שאין בכחו של דבר זה (שאין לו חשיבות) לחצוץ בפני מי המקוה.{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] כרך לט, ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]], אגרת התשובה ד.}} | ||
== טבילה ב[[שבת]] == | == טבילה ב[[שבת]] == | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
על פי ה[[הלכה]] אסור לרחוץ ב[[שבת]] בחמין מפני גזירה שגזרו חכמים כדי לשא יבואו להחם את בתי המרחץ בשבת. לפי הגאון רבי [[חיים נאה]] המדובר הוא דווקא בחמין שהיד סולדת בהן. | על פי ה[[הלכה]] אסור לרחוץ ב[[שבת]] בחמין מפני גזירה שגזרו חכמים כדי לשא יבואו להחם את בתי המרחץ בשבת. לפי הגאון רבי [[חיים נאה]] המדובר הוא דווקא בחמין שהיד סולדת בהן. | ||
אין גם לרחוץ ב[[שבת]] אפילו בצונן מפני חששות של סחיטה וכדומה - רק במקומות בגוף בהם אין שערות, אך לצורך מותר. אם כי כאשר אדם טובל לקריו ישנה מחלוקת באחרונים אם מותר לו לטבול מפני שהוא דומה ל"מתקן", אך בטבילת טהרה לתוספת קדושה רבו המקילים.{{ | אין גם לרחוץ ב[[שבת]] אפילו בצונן מפני חששות של סחיטה וכדומה - רק במקומות בגוף בהם אין שערות, אך לצורך מותר. אם כי כאשר אדם טובל לקריו ישנה מחלוקת באחרונים אם מותר לו לטבול מפני שהוא דומה ל"מתקן", אך בטבילת טהרה לתוספת קדושה רבו המקילים.{{הערה|1=[[שולחן ערוך]] סימן שכ"ו, שו"ע אדמו"ר הזקן, משנה ברורה, וביאור הלכה שם, קצות השולחן.}} | ||
מנהג חב"ד להקפיד מאוד על טבילה במקווה ב[[שבת קודש]]. | מנהג חב"ד להקפיד מאוד על טבילה במקווה ב[[שבת קודש]]. | ||