27,714
עריכות
שבועות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
מ (added Category:שלוש רגלים using HotCat) |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
*'''חג הביכורים''' - החל מחג השבועות, החלו החקלאים להביא את ביכוריהם - ראשית הפירות שצמחו בשדותיהם - אל [[בית המקדש]]. את ה[[ביכורים]] היה ניתן היה להביא רק מחג השבועות ואילך, עד ל[[חג הסוכות]]. | *'''חג הביכורים''' - החל מחג השבועות, החלו החקלאים להביא את ביכוריהם - ראשית הפירות שצמחו בשדותיהם - אל [[בית המקדש]]. את ה[[ביכורים]] היה ניתן היה להביא רק מחג השבועות ואילך, עד ל[[חג הסוכות]]. | ||
*'''עצרת''' - משמעות המילה עצרת היא סיום ונעילה. חג השבועות הוא הסיום והנעילה של [[חג הפסח]] (בשל תקופת [[ספירת העומר]] המחברת ביניהם). סיבה נוספת: "עצירה מעשיית מלאכה" - שכן בחג אסור לעשות מלאכות חול. ואף שבכל החגים אסורות המלאכות, אומר [[הרבי]]{{ | *'''עצרת''' - משמעות המילה עצרת היא סיום ונעילה. חג השבועות הוא הסיום והנעילה של [[חג הפסח]] (בשל תקופת [[ספירת העומר]] המחברת ביניהם). סיבה נוספת: "עצירה מעשיית מלאכה" - שכן בחג אסור לעשות מלאכות חול. ואף שבכל החגים אסורות המלאכות, אומר [[הרבי]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ג, חלק ג', עמ' 2601.}} בשם רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בשבועות ניכרת איסור-עצירת המלאכה יותר משאר החגים, כי בכולם ישנם סימני היכר אחרים ואילו בשבועות איסור המלאכות הוא סימן ההיכר היחידי. | ||
*'''חג הקציר''' - ב[[ארץ ישראל]], תקופת קציר החיטים החלה לפני חג השבועות. במהלך החג היו מביאים [[קרבן]] מיוחד המציין עובדה זו. הקרבן כונה בשם "שתי הלחם", והיה מורכב משתי חלות העשויות חיטה. | *'''חג הקציר''' - ב[[ארץ ישראל]], תקופת קציר החיטים החלה לפני חג השבועות. במהלך החג היו מביאים [[קרבן]] מיוחד המציין עובדה זו. הקרבן כונה בשם "שתי הלחם", והיה מורכב משתי חלות העשויות חיטה. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
[[האריז"ל]] גילה שבשבועות מידי שנה מתגלית אותה קדושה אלוקית נשגבת שהיתה במעמד הר-סיני. לכן חג שבועות מידי שנה הוא יום של קדושה נשגבת. | [[האריז"ל]] גילה שבשבועות מידי שנה מתגלית אותה קדושה אלוקית נשגבת שהיתה במעמד הר-סיני. לכן חג שבועות מידי שנה הוא יום של קדושה נשגבת. | ||
ה[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{ | ה[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|מכתב לתלמידי הישיבות, [[אגרות קודש מוהריי"צ]] חלק ה', עמ' עו-עח.}}: בחג-השבועות שהוא זמן [[מתן תורה|מתן תורתנו]], בשני ימים הבהירים הללו שהם מועדי ה', מתגלים ומאירים אותם ה[[אורות]] והגילויים שהאירו ונתגלו בשעת [[מתן תורה]]. חג-השבועות הוא זמן [[עת רצון]] למעלה, ו[[השי"ת]] מטריד את המקטרג על [[עם ישראל]], כדוגמת הטרדתו בשעת ה[[תקיעות]] ב[[ראש השנה]] ויום הקדוש ד[[צום כיפורים]]. זאת אומרת, אשר חג-השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד ה[[תורה]] והעבודה ב[[יראת שמים]], וכן להתעסק ב[[תשובה]] בהנוגע לתורה, באין מפריע משטן המקטרג כדוגמת זמן ה[[תקיעות]] בראש-השנה ויום הקדוש דצום הכיפורים..." | ||
==השמחה בחג== | ==השמחה בחג== | ||
"היום-טוב של שבועות, מלבד זאת שהוא ככל יום טוב, מועדים ל[[שמחה]], יש בו שמחה נוספת, שמחת מצוה, מצד זה ש[[בני ישראל]] קיבלו את ה[[תורה]], וכשם שכשמביאים ילד ל"חדר" ללמוד תורה עושים "שמחה", כך גם בשבועות שבני ישראל נכנסו ל"חדר" לקבל את התורה, הרי זו שמחה, נוסף על שמחת המועדים{{ | "היום-טוב של שבועות, מלבד זאת שהוא ככל יום טוב, מועדים ל[[שמחה]], יש בו שמחה נוספת, שמחת מצוה, מצד זה ש[[בני ישראל]] קיבלו את ה[[תורה]], וכשם שכשמביאים ילד ל"חדר" ללמוד תורה עושים "שמחה", כך גם בשבועות שבני ישראל נכנסו ל"חדר" לקבל את התורה, הרי זו שמחה, נוסף על שמחת המועדים{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ו'}}." | ||
"השמחה שבמתן תורה שייכת לכל אחד ואחד מישראל, בכל מקום ובכל זמן. שמחה זו פועלת עליו שימשיך הנהגה טובה זו על כל השנה כולה, כי שמחה פורצת גדר, גדרי הזמן וגדרי המקום, שבכל מקום ובכל זמן יוכל לקבל את התורה{{ | "השמחה שבמתן תורה שייכת לכל אחד ואחד מישראל, בכל מקום ובכל זמן. שמחה זו פועלת עליו שימשיך הנהגה טובה זו על כל השנה כולה, כי שמחה פורצת גדר, גדרי הזמן וגדרי המקום, שבכל מקום ובכל זמן יוכל לקבל את התורה{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ו'.}}". | ||
==ליל החג== | ==ליל החג== | ||
פעם ישבו [[חסידים]] לפני חג השבועות ודיברו ביניהם מה צריכים לבקש מ[[השי"ת]] בליל שבועות. שאלו על כך את [[אדמו"ר האמצעי]], הם חשבו שהוא יענה [[פנימיות התורה]], הבנה והשגה, אך הוא ענה: "הייתי מתברך שיהיה לי לבת האש של [[מתן תורה]]". | פעם ישבו [[חסידים]] לפני חג השבועות ודיברו ביניהם מה צריכים לבקש מ[[השי"ת]] בליל שבועות. שאלו על כך את [[אדמו"ר האמצעי]], הם חשבו שהוא יענה [[פנימיות התורה]], הבנה והשגה, אך הוא ענה: "הייתי מתברך שיהיה לי לבת האש של [[מתן תורה]]". | ||
[[הרבי]] אומר{{ | [[הרבי]] אומר{{הערה|שיחת חג השבועות [[תשי"ד]].}}: בליל שבועות צריך אדם לקבל על עצמו את עול ה[[תורה]]. צריכה להיות קבלה בלב, קבלה בפה, ולומר: "ריבונו של עולם, אני מקבל על עצמי את עול התורה". | ||
===תיקון ליל שבועות=== | ===תיקון ליל שבועות=== | ||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
===שמיעת עשרת הדברות=== | ===שמיעת עשרת הדברות=== | ||
מובא במדרש{{ | מובא במדרש{{הערה|שיר השירים פרשה א כד.}}: "אמר [[רבי מאיר]] בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני לקבל את התורה, אמר להם הקב"ה: הביאו לי ערבים טובים שתשמרוה ואני נותן לכם את התורה. אמרו: הרי בנינו ערבים אותנו". ועוד מובא: "אמר [[הקב"ה]] לישראל: בני, היו קוראים את הפרשה הזו בכל שנה, ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדין לפני"{{הערה|פסיקתא דרב כהנא פרשת בחודש השלישי.}}. | ||
[[הרבי]] הסביר כי עיקר '''ההתגלות''' ועיקר ה'''אני מעלה עליכם כאילו אתם עומדין לפני''' היא בקריאת "עשרת הדברות", כי אמנם אנו שומעים אותם מפי בעל-הקורא, אך בתוך קולו הגשמי מוסתר [[קול]] סמוי של "[[עצמותו]] ומהותו יתברך" הקורא את עשרת-הדברות בכל בית כנסת כמו במעמד הר סיני. | [[הרבי]] הסביר כי עיקר '''ההתגלות''' ועיקר ה'''אני מעלה עליכם כאילו אתם עומדין לפני''' היא בקריאת "עשרת הדברות", כי אמנם אנו שומעים אותם מפי בעל-הקורא, אך בתוך קולו הגשמי מוסתר [[קול]] סמוי של "[[עצמותו]] ומהותו יתברך" הקורא את עשרת-הדברות בכל בית כנסת כמו במעמד הר סיני. | ||
| שורה 95: | שורה 95: | ||
*יש נוהגים לאכול בשבועות תופיני עוגה אפויה ומטוגנת בדבש, על שם "דבש וחלב תחת לשונך". | *יש נוהגים לאכול בשבועות תופיני עוגה אפויה ומטוגנת בדבש, על שם "דבש וחלב תחת לשונך". | ||
*קריאת [[מגילת רות]]. אך בחב"ד אין נוהגים לקרוא מגילת רות{{ | *קריאת [[מגילת רות]]. אך בחב"ד אין נוהגים לקרוא מגילת רות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46987 "מעולם לא נהגו כן בחב"ד"] - [[כתב יד]] של [[הרבי]] על שאלתו של עורך ה"אמריקן ג'ואיש יירבוק" מר מילטאן הימלפרב {{אינפו}}}} | ||
*אמירת "אקדמות". ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו לאומרם{{ | *אמירת "אקדמות". ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו לאומרם{{הערה|אף שהרבי עצמו נוהג לאומרם, כאביו [[רבי לוי יצחק]] זי"ע.}}. | ||
*יש נוהגים לקשט בחג את בתי-הכנסת והבתים בירק ופרחים, זכר לנס ש[[הר סיני]] במדבר השומם התמלא בירק ופרחים ב[[מתן תורה]]. ועוד: לזכר תיבת [[משה רבינו]] שהושמה בסוף על שפת היאור בשבועות{{ | *יש נוהגים לקשט בחג את בתי-הכנסת והבתים בירק ופרחים, זכר לנס ש[[הר סיני]] במדבר השומם התמלא בירק ופרחים ב[[מתן תורה]]. ועוד: לזכר תיבת [[משה רבינו]] שהושמה בסוף על שפת היאור בשבועות{{הערה|שהרי נולד בז' אדר, ובסוף שלוש חדשים מלידתו שהוטמן בתיבה על שפת הסוּף, זה בז' בסיוון.}} ובחב"ד אין נוהגין כן. | ||
==תהלוכה== | ==תהלוכה== | ||