27,714
עריכות
יחזקאל אברמסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "כסליו" ב־"כסלו") |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הרב אברמסקי נולד בכפר דשקאווצי ב[[מחוז הורדנה|פלך גרודנא]] ב[[ו' באדר]] [[תרמ"ו]]. למד בישיבת נובהרדוק אצל הסבא והתעלה ב[[לימוד התורה]] מתוך שקידה נפלאה. ב[[תרס"ג]] [[סמיכה|נסמך להוראה]] על ידי הגאון בעל [[ערוך השלחן]]. בשנת [[תרס"ד]] החל ללמוד בישיבת טלז ונתפרסם בשם "העילוי ממאסט", וב[[תרס"ז]] עבר לישיבת רמייליס בוילנא. בער"ח [[תמוז]] [[תרס"ט]] נשא לאשה את בתו של הגאון רבי ישראל יהונתן ירושמסקי חתן הרידב"ז. | הרב אברמסקי נולד בכפר דשקאווצי ב[[מחוז הורדנה|פלך גרודנא]] ב[[ו' באדר]] [[תרמ"ו]]. למד בישיבת נובהרדוק אצל הסבא והתעלה ב[[לימוד התורה]] מתוך שקידה נפלאה. ב[[תרס"ג]] [[סמיכה|נסמך להוראה]] על ידי הגאון בעל [[ערוך השלחן]]. בשנת [[תרס"ד]] החל ללמוד בישיבת טלז ונתפרסם בשם "העילוי ממאסט", וב[[תרס"ז]] עבר לישיבת רמייליס בוילנא. בער"ח [[תמוז]] [[תרס"ט]] נשא לאשה את בתו של הגאון רבי ישראל יהונתן ירושמסקי חתן הרידב"ז. | ||
בשנת [[תר"ע]] עשה מספר חדשים במחיצתו של הגאון רבי [[חיים מבריסק]], והיה מקורב אצלו מאד{{ | בשנת [[תר"ע]] עשה מספר חדשים במחיצתו של הגאון רבי [[חיים מבריסק]], והיה מקורב אצלו מאד{{הערה|וגם כאשר ברח הגר"ח ב[[מלחמת העולם הראשונה]] מבריסק למינסק, היה הרב אברמסקי מצוי אצלו הרבה, והשתעשעו יחד בדברי תורה.}}. בשנת [[תער"ב]] נתקבל כ[[רב]] ואב"ד בעיר [[סמיליאן]], ב[[תרע"ד]] בעיר סמאלאוויטש, וב[[תרפ"ג]] עלה על כס הרבנות בעיר ה[[תורה]] סלוצק וישב על מקומו של הגאון רבי [[איסר זלמן מלצר]]. בכל המקומות בהם נשא ברבנות הקדיש עצמו לחיזוק [[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]], ואף פעל ממקום שבתו לחיזוק הקהילות היהודיות בכל רחבי [[רוסיה]]. | ||
ב[[תרפ"ה]] הוציא את החלק הראשון של ספרו חזון יחזקאל על התוספתא, וב[[תרפ"ז]] היה מעורכיו של הקובץ התורני [[יגדיל תורה]] ביחד עם הרב [[שלמה יוסף זוין]]. | ב[[תרפ"ה]] הוציא את החלק הראשון של ספרו חזון יחזקאל על התוספתא, וב[[תרפ"ז]] היה מעורכיו של הקובץ התורני [[יגדיל תורה]] ביחד עם הרב [[שלמה יוסף זוין]]. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ב[[תרפ"ח]] קיבל מינוי להיות רבה של [[פתח תקוה]] אולם השלטונות הרוסים מנעו את יציאתו. בער"ח [[אלול]] [[תר"צ]] נאסר ונגזר דינו לעשר [[שנה|שנות]] מאסר ועבודת פרך במחנה הסגר בהרי אוראל. לאחר השתדלות רבה של הגאון רבי [[חיים עוזר]], נעשה הסכם בין ראש ממשלת גרמניה לבין סטאלין, שגרמניה תשחרר ששה אסירים קומוניסטים תמורתו, ואכן בעריוה"כ [[תרצ"ב]] שוחרר ממאסרו וחודש לאחר מכן גורש מרוסיה. | ב[[תרפ"ח]] קיבל מינוי להיות רבה של [[פתח תקוה]] אולם השלטונות הרוסים מנעו את יציאתו. בער"ח [[אלול]] [[תר"צ]] נאסר ונגזר דינו לעשר [[שנה|שנות]] מאסר ועבודת פרך במחנה הסגר בהרי אוראל. לאחר השתדלות רבה של הגאון רבי [[חיים עוזר]], נעשה הסכם בין ראש ממשלת גרמניה לבין סטאלין, שגרמניה תשחרר ששה אסירים קומוניסטים תמורתו, ואכן בעריוה"כ [[תרצ"ב]] שוחרר ממאסרו וחודש לאחר מכן גורש מרוסיה. | ||
ב[[כסלו]] [[תרצ"ב]] הגיע ל[[לונדון]], באדר של אותה שנה הצליחו לצאת אשתו הרבנית ושנים מבניהם{{ | ב[[כסלו]] [[תרצ"ב]] הגיע ל[[לונדון]], באדר של אותה שנה הצליחו לצאת אשתו הרבנית ושנים מבניהם{{הערה|ר' שמעון בלונדון ור' מנחם בירושלים.}}, ורק חמש שנים לאחר מכן שחררו הרוסים את שני הבנים הגדולים{{הערה|ר' משה ור' יעקב דוד.}}, שנשארו קודם כערבון שהרב אברמסקי לא יוציא לעז על שלטונות רוסיה. עם הגיעו ללונדון התמנה לדיין ולרב בקהילת "מחזיקי הדת". ב[[תרצ"ה]] התקבל לאב"ד העיר לונדון. | ||
ב[[תש"ה]] הוציא לאור את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת [[תש"י]] בהיותו עדיין בלונדון, קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית" מעירית תל אביב. | ב[[תש"ה]] הוציא לאור את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת [[תש"י]] בהיותו עדיין בלונדון, קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית" מעירית תל אביב. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
עוד בשנת [[תרע"א]] הוצע הרב אברמסקי לכהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ואף מסר שיעור ניסיון לפני תלמידי הישיבה. השיעור לא צלח והרב אברמסקי לא התקבל כראש הישיבה{{הערה|הסיפור מפורט בהסכמתו לספר חידושי תורה שכתב הגרא"א פלוטקין. ישנה גירסא אחרת לפיה השיעור הצליח מאוד ובחורים ישבו להתפלפל עמו הרבה זמן ומפאת זה איחרו לסדר חסידות, וע"כ לא קיבלוהו כי סברו שירים את קרן הנגלה בישיבה אך זה יגרום לחלישות בלימוד החסידות.}}. לאחר מכן מונה הרב אברמסקי כאמור לאב"ד סמאליאן. | עוד בשנת [[תרע"א]] הוצע הרב אברמסקי לכהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ואף מסר שיעור ניסיון לפני תלמידי הישיבה. השיעור לא צלח והרב אברמסקי לא התקבל כראש הישיבה{{הערה|הסיפור מפורט בהסכמתו לספר חידושי תורה שכתב הגרא"א פלוטקין. ישנה גירסא אחרת לפיה השיעור הצליח מאוד ובחורים ישבו להתפלפל עמו הרבה זמן ומפאת זה איחרו לסדר חסידות, וע"כ לא קיבלוהו כי סברו שירים את קרן הנגלה בישיבה אך זה יגרום לחלישות בלימוד החסידות.}}. לאחר מכן מונה הרב אברמסקי כאמור לאב"ד סמאליאן. | ||
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מקורב מאד ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ועסק עמו הרבה בעניני הכלל. הוא היה חבר בועדת רבנים שאליה היה הרבי שולח כספים ל[[רוסיה]] להחזקת תלמודי התורה, המקואות והרבנים. שמו המחתרתי של הרב אברמסקי היה "ימין ה' רוממה" (התחלת הפסוק שאומרים לשמו "יחזקאל" בסוף שמו"ע). לעומת זאת, [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מכנהו בשם "התוספתא"...{{ | לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מקורב מאד ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ועסק עמו הרבה בעניני הכלל. הוא היה חבר בועדת רבנים שאליה היה הרבי שולח כספים ל[[רוסיה]] להחזקת תלמודי התורה, המקואות והרבנים. שמו המחתרתי של הרב אברמסקי היה "ימין ה' רוממה" (התחלת הפסוק שאומרים לשמו "יחזקאל" בסוף שמו"ע). לעומת זאת, [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מכנהו בשם "התוספתא"...{{הערה|מפי בנו ר' שמעון אברמסקי מלונדון, בשם [[חיים ליברמן]].}}. | ||
היה בידידות גם עם גדולי חסידי חב"ד ברוסיה, ו"זכה" לישב עמם בבית הסוהר בעוון פעילותם להחזקת התורה, כך פגש שם את הרב רפאל כהן{{ | היה בידידות גם עם גדולי חסידי חב"ד ברוסיה, ו"זכה" לישב עמם בבית הסוהר בעוון פעילותם להחזקת התורה, כך פגש שם את הרב רפאל כהן{{הערה|אביו של ה"חוזר" הגה"ח ר' יואל כהן ראה בספרו ע' 16-7: "יום אחד בשעה שטיילנו בחצר, ראיתי פתאום, שליד אחד מחלונות בית הסוהר עומד הרב אברמסקי. גם הוא הבחין בי בתוך שאר האסירים, ומיד שאלני על ידי אותות בידיו ובפניו: "מה אתך, מה צפוי לך?".. רמזתי לו בשלוש אצבעותי בתשובה לשאלתו, והיינו שנגזרו עלי שלוש שנים. הוא המשיך לשאלני באותות אם ישלחו אותי לעבודת פרך. (זאת שאלני על ידי כך שעשה בידיו כאילו הוא מנסר עצים...) או ישלחוני רק לגלות. עניתי לו ברמזים שלא לעבודת פרך שולחים אותי". בהמשך הדברים מספר אודות העונש אשר הטילו הסוהרים, בגלל העוון הפלילי הזה שדיברו איש לרעהו ברמזים.}} | ||
כמו כן תמך רבות בארגון [[יד לאחים]] והעומד בראשו הרב החסיד [[שלום דובער ליפשיץ]]. | כמו כן תמך רבות בארגון [[יד לאחים]] והעומד בראשו הרב החסיד [[שלום דובער ליפשיץ]]. | ||
==בלונדון== | ==בלונדון== | ||
בתקופה הראשונה לשהותו בלונדון ב[[כ"א באדר]] שני [[תרצ"ב]]{{ | בתקופה הראשונה לשהותו בלונדון ב[[כ"א באדר]] שני [[תרצ"ב]]{{הערה|אגרת ד'רטו.}} כותב אליו הרבי: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מכתב כת"ר מה' פקודי קיבלתי.. ושמחתי לשמוע מבריאותו הטובה, ואשר ת"ל השיג הרשיון לבני ביתו שי' (שגם הם יוכלו לצאת את [[רוסיה]] בעקבותיו). השי"ת יצליח דרכם שיהיה הכל כשורה, וישמור השי"ת את בניהם הנכבדים מר משה ויעקב דוד שי' הנשארים לפי שעה במקומם, ויעזור השי"ת אשר ישיגו בקרוב הרשיון לבא אליהם צלחה". בהמשך כותב הוראות מפורטות אודות משלוח מאות חבילות קמחא דפסחא לרוסיה. שוב כותב אליו כמה שבועות אחרי זה{{ | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מכתב כת"ר מה' פקודי קיבלתי.. ושמחתי לשמוע מבריאותו הטובה, ואשר ת"ל השיג הרשיון לבני ביתו שי' (שגם הם יוכלו לצאת את [[רוסיה]] בעקבותיו). השי"ת יצליח דרכם שיהיה הכל כשורה, וישמור השי"ת את בניהם הנכבדים מר משה ויעקב דוד שי' הנשארים לפי שעה במקומם, ויעזור השי"ת אשר ישיגו בקרוב הרשיון לבא אליהם צלחה". בהמשך כותב הוראות מפורטות אודות משלוח מאות חבילות קמחא דפסחא לרוסיה. שוב כותב אליו כמה שבועות אחרי זה{{הערה|באגרת ד'רכד.}}: "מכתבו מג' שמיני קבלתי. שמח מאד שהרבנית ושני בניו שי' כבר בחו"ל, והשי"ת יעזור בקרוב לשמח לבבם שבניהם שי' שנשארו שם, בקרוב יוכלו לבא אליהם.}} | ||
הרב אברמסקי מוזכר במכתבי הרבי לגבי מספר רב של נושאים. הקשר ביניהם היה אדוק ועקבי{{ | הרב אברמסקי מוזכר במכתבי הרבי לגבי מספר רב של נושאים. הקשר ביניהם היה אדוק ועקבי{{הערה|ראה אגרת א'שצו מז' [[ניסן]] תש"א: "מידידי הרה"ג הר"י שליט"א אבראמסקי נתקבלו כמה טלגרמות"). דוגמא לענינים הנדונים במכתבים: וועד עולמי של רבנים לעזרת יהדות רוסיה. מינוי הרב אברמסקי לאחד מחברי הוועד (כ"ז מנ"א תש"א אגרת א'תקה). יום [[תענית ציבור]] עולמי. ביוזמת הרבי ובחתימת הרב אברמסקי (י"א [[אלול]] תש"א א'תקכ). עזרה ליהדות [[רוסיה]] עבור קמחא דפסחא. בשיתוף פעולה עם הרב אברמסקי (י"ב אדר תש"ב א'תשכב ובמכתבים רבים).}}. | ||
ב[[תש"ב]] פעל יחד עם הרבי לסייע ליהדות [[רוסיה]] עבור [[קמחא דפסחא]]{{ | ב[[תש"ב]] פעל יחד עם הרבי לסייע ליהדות [[רוסיה]] עבור [[קמחא דפסחא]]{{הערה|אגרות קודש י"ב אדר תש"ב א'תשכב ובמכתבים רבים.}}. | ||
ביום [[ג' אייר]] [[תש"ז]] ג'כט כתב אליו הרבי הריי"צ: | ביום [[ג' אייר]] [[תש"ז]] ג'כט כתב אליו הרבי הריי"צ: | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
ב[[ערב ראש השנה]] [[תש"ט]] כותב אל הרב אברמסקי כי התענג לשמוע מהרב [[בן ציון שם טוב]] "על אודות עבודתו המסורה של כת"ר שליט"א לזכות הרבים בכלל, בהרבצת תורה ברבים בפרט, ובקירוב אנ"ש והתמימים הפליטים יחיו, והעזרה שמושיט להם בהסתדרות במדינתו". באגרת ג'תרפח מכ"ט טבת [[תש"י]] כותב אל הרב שם טוב שיזמין את הרב אברמסקי לקחת חלק בועדה שמקים בלונדון לחיזוק היהדות. | ב[[ערב ראש השנה]] [[תש"ט]] כותב אל הרב אברמסקי כי התענג לשמוע מהרב [[בן ציון שם טוב]] "על אודות עבודתו המסורה של כת"ר שליט"א לזכות הרבים בכלל, בהרבצת תורה ברבים בפרט, ובקירוב אנ"ש והתמימים הפליטים יחיו, והעזרה שמושיט להם בהסתדרות במדינתו". באגרת ג'תרפח מכ"ט טבת [[תש"י]] כותב אל הרב שם טוב שיזמין את הרב אברמסקי לקחת חלק בועדה שמקים בלונדון לחיזוק היהדות. | ||
כשחסידי חב"ד, ובראשם הרב שם טוב (שהכרתיו די טוב) הגיעו מ[[מוסקבה]] ללונדון בשנת [[תש"ח]], עזר להם הרב אברמסקי, והרב שם טוב היה מבאי ביתו של אבי ומבקר אצלו לעתים קרובות{{ | כשחסידי חב"ד, ובראשם הרב שם טוב (שהכרתיו די טוב) הגיעו מ[[מוסקבה]] ללונדון בשנת [[תש"ח]], עזר להם הרב אברמסקי, והרב שם טוב היה מבאי ביתו של אבי ומבקר אצלו לעתים קרובות{{הערה|מפי בנו.}}. | ||
==נלחם עבור תקנות הרבי== | ==נלחם עבור תקנות הרבי== | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
כאשר שימש ד"ר יצחק רפאל כשר הדתות, היה לו רעיון לפתרון בעיית מיהו יהודי. לשם כך ביקר את הרב אברמסקי והציע לפניו את הפתרון. השיב לו הרב כי "בענינים אלו יש לשאול את פיו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שהוא הוא הלוחם נגד ההתבוללות, והוא המומחה בה' הידיעה בענינים אלו". | כאשר שימש ד"ר יצחק רפאל כשר הדתות, היה לו רעיון לפתרון בעיית מיהו יהודי. לשם כך ביקר את הרב אברמסקי והציע לפניו את הפתרון. השיב לו הרב כי "בענינים אלו יש לשאול את פיו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שהוא הוא הלוחם נגד ההתבוללות, והוא המומחה בה' הידיעה בענינים אלו". | ||
לאחר כמה ימים ביקר אצלו הגאון רבי [[יצחק הוטנר]]. היה זה לפני נסיעתו של הרב הוטנר ל[[ארה"ב]]. ביקש ממנו הגר"י אברמסקי, כי בנסיעתו יבקר אצל הרבי וישאל אותו בדבר ההצעה. הרב הוטנר התייעץ עם הרבי ושיגר מברק להרב אברמסקי כי ההצעה לא באה בחשבון, והענין ירד מסדר היום. {{ | לאחר כמה ימים ביקר אצלו הגאון רבי [[יצחק הוטנר]]. היה זה לפני נסיעתו של הרב הוטנר ל[[ארה"ב]]. ביקש ממנו הגר"י אברמסקי, כי בנסיעתו יבקר אצל הרבי וישאל אותו בדבר ההצעה. הרב הוטנר התייעץ עם הרבי ושיגר מברק להרב אברמסקי כי ההצעה לא באה בחשבון, והענין ירד מסדר היום. {{הערה|הדברים פורסמו אז ב"הצופה" על ידי הסופר החרדי הנודע ד"ר הלל זיידמן}}. | ||
בשנת [[תשל"ב]] יזם הגאון רבי שמואל אלעזר היילפרין (שגם ניסח את הקול קורא עליו חתמו 32 מגדולי ישראל) בעצה אחת עם הגאון רבי [[בצלאל ז'ולטי]] יום תענית ציבור לעורר [[רחמים]] על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. הרבי נתן את הסכמתו ועידודו, יצאו משלחות של רבנים להחתים את הרבנים בינהם גם את הרב אברמסקי שמיהר לחתום על הכרוז ועל הכרזת הצום. במשלחת השתתפו מלבד הגאון רבי שמואל אלעזר היילפרין גם הגאון רבי [[ישראל גרוסמן]], הגאון רבי [[אברהם צבי כהן]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. בדבריו האריך על הערכתו לגדולתו של הרבי, ולפעולותיו העצומות לקירוב בני ישראל לתורה. בין הדברים אמר אז: "איהר{{הערה|-אתם הרי מאושרים, יש לכם רבי והכל ברור אצלכם, אבל מה נעשה אנו?.}} זייט דאך גליקלאך, איהר האט דאך א רבי'ן, איז בא אייך אלץ קלאהר. אבער וואס זאלן מיר טאן".{{ | בשנת [[תשל"ב]] יזם הגאון רבי שמואל אלעזר היילפרין (שגם ניסח את הקול קורא עליו חתמו 32 מגדולי ישראל) בעצה אחת עם הגאון רבי [[בצלאל ז'ולטי]] יום תענית ציבור לעורר [[רחמים]] על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. הרבי נתן את הסכמתו ועידודו, יצאו משלחות של רבנים להחתים את הרבנים בינהם גם את הרב אברמסקי שמיהר לחתום על הכרוז ועל הכרזת הצום. במשלחת השתתפו מלבד הגאון רבי שמואל אלעזר היילפרין גם הגאון רבי [[ישראל גרוסמן]], הגאון רבי [[אברהם צבי כהן]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. בדבריו האריך על הערכתו לגדולתו של הרבי, ולפעולותיו העצומות לקירוב בני ישראל לתורה. בין הדברים אמר אז: "איהר{{הערה|-אתם הרי מאושרים, יש לכם רבי והכל ברור אצלכם, אבל מה נעשה אנו?.}} זייט דאך גליקלאך, איהר האט דאך א רבי'ן, איז בא אייך אלץ קלאהר. אבער וואס זאלן מיר טאן".{{הערה|מפי רבי [[שמואל אליעזר היילפרין]].}} | ||
הרב אברמסקי סיפר על התקופה שהיה בבית הסוהר ברוסיה, בעד עבודתו בהפצת היהדות. | הרב אברמסקי סיפר על התקופה שהיה בבית הסוהר ברוסיה, בעד עבודתו בהפצת היהדות. | ||