ישראל יצחק פיקרסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

רבותיו של הרב פיקרסקי, ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג, העריצו את [[אדמו"ר הזקן]] ומהם קיבל את הידידות ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תש"י]] הגיע לראשונה ל-[[770]] והשתתף ב[[תפילת מנחה]] עם [[הרבי]]. לאחר התפילה ניגש הרב פיקרסקי ואמר לרבי "שלום עליכם" והם שוחחו מספר דקות בלימוד. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם עצום ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור ב[[פולין]], היה זה החוויה ה[[רוחני]]ת שטרם ידע כמוה. מאז '[[התקשרות|התקשר]]' הרב פיקרסקי לרבי{{הערת שוליים|שם=ראיון|מתוך ראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]]. [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]].}}. במשך השנים היה משתתף בקביעות ב[[התוועדויות]] הגדולות של [[הרבי]] ובכינוסים וסיומי ה[[רמב"ם]].

בשיעוריו היה מחדש הלכות רבות על פי דיוק בדברי הרבי אליו, לרוב היה זה ב[[שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן]]. היה נכנס רבות ל[[יחידות]] אצל הרבי, גם בזמנים חריגים. פעמים שדחה הרבי את תפילת המנחה בעקבות התארכות פגישתו עם הרב פיקרסקי{{הערת שוליים|ביום [[ט' בתמוז]] [[תשל"ה]] נדחתה התפילה בשלושת רבעי שעה וביום [[י"ג באלול]] [[תשל"ו]] בעשרים וחמש דקות. מתוך יומנו של ר' יצחק מאיר סוסובר.}}. הרבי ביקש שישלחו לו את פלפוליו של הרב פיקרסקי שנאמרו בארץ ישראל.

בפתח החלק הראשון של ספרו "חקרי הלכות" שהודפס בשנת [[תשי"ז]], הוא כותב: "הגם שאני יודע מך ערכי, מה אני, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש". בשנת [[תק"כ]] שלח מכתב אל הרבי עם קושיות קשות בהלכות [[שבת]] בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. הרבי ענה לו על מכתבו{{הערת שוליים|הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'רמ"ב.}} והרב פיקרסקי היה מפליא את תשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו "חקרי הלכות" חלק ג'. בחלק ט' של ספרו "חקרי הלכות" הדפיס את חידושיו של הרבי בנושא "לא תחסום [[שור]] בדישו" ומתפלפל בזה רבות. סוגיות רבות התבארו לנו בזכות שאלותיו של הרב פיקרסקי את הרבי. רובם לא הגיע לידינו{{הערת שוליים|מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת ח'תתפ"ט, אגרת ז'תקע"ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף [[תשכ"ו]] ועוד.}}.

ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשל"ו]] דיבר הרבי שילמדו [[הלכה|הלכות]] לפני החתונה. בעקבות שיחה זו הציע הרב פיקרסקי לרבי תכנית לימוד ובחינות בהוראה ו[[רב|רבנות]]. תשובת הרבי הייתה: באם משערים שזהו בכח התלמידים שי'.. יהי רצון שיהא בהצלחה רבה.. אזכיר עה"צ". ביום חמישי ל[[פרשת בא]] [[תשל"ח]] הודיע הרב פיקרסקי על הצלחות בבחינה שערך{{הערת שוליים|מענה הרבי היה "ת"ח ת"ח על הבשו"ט. ויהי רצון שיתאימו התלמידים שי' לתקות המייסדים דתומכי תמימים, רבותינו נשיאינו, ובמלואה".}}.

בשנת [[תשמ"ו]] ביקש הרבי שכל אחד יעשה לעצמו [[רב]], על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]] "[[עשה לך רב]]". לאחר מכן קרא הרבי אל הרב פיקרסקי לחדרו ואמר לו שהוא מעוניין שהוא - הרב פיקרסקי - יהיה הרב שלו. הרב פיקרסקי הסכים ולאחר מכן היה הרבי שואל אותו לעיתים שאלות הלכתיות{{הערת שוליים|בשנת [[תשמ"ח]] כשבא לנחם את הרבי לאחר [[הסתלקות]] הרבנית מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] שאל את הרב פיקרסקי האם יכול לומר דברי תורה ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] בתוך ה"שבעה". הרב פיקרסקי ענה שכיוון שכל שבת הרבי רגיל לדרוש, הרי שאם לא ידרוש זה יהיה אבילות בציבור, שאסור ב[[שבת]] והרבי אכן אמר [[שיחה]] באותה שבת.}}{{הערת שוליים|בהזדמנות אמר לרבי שכיון שזכה להיות מוסמך על ידי גדולי ישראל מדור קודם, הוא מעיז הוא לפסוק ולבקש מהרבי שישתדל לשמור על בריאותו כי רבים צריכים לו. ענה לו הרבי: "מו"ח אדמו"ר היה אומר שהסימן על אדם בריא הוא שאינו מרגיש את עצמו, שאם לא כן, הרי עצם ההרגשה "חש בראשו", מוכיחה שמצב בריאותו אינו כשורה. יותר טוב איפוא, שלא אצטרך לשמור על עצמי, מכיון שמלכתחילה אהיה בריא.}}. ב[[התוועדות]] יום [[י' בשבט]] שנת [[תשל"ו]], ארגן הרבי מעין 'בית דין' עם שבעים ואחד דיינים שיפסקו ש[[ארץ ישראל]] שייכת אך ורק לעם ישראל ושאסור למסור שטחים לערבים. במהלך המעמד נאמו אנשים חשובים בפני הרבי. אחד מהם היה הרב פיקרסקי.

|מקור= רואיין ב[[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]]{{הערת שוליים|הראיון המלא מופיע בספר [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]], חלק ד' עמ' 56 ואילך}}.

סיפר הרב פיקרסקי{{הערת שוליים|שם=ראיון}}: "שנה אחת בעת שנכנסתי להפרד ולקבל את ברכת הדרך, הרבי התעניין איך ומתי אני חוזר. נקבתי בתאריך וציינתי שלפי התכנית אני נוסע בטיסה פלונית. הרבי הגיב על כך באמרו פתאום: "לשם מה לכם להתעכב שם כל כך הרבה, אפשר לחזור יומיים קודם". הדבר היה לפלא גדול בעיני, כבר היה לי מוכן ומסודר הכל מראש, הכרטיס, מקום הטיסה, וזה התאים בדיוק לסדר היום שהייתי צריך להשאר שם עד אותו יום, אבל כיון ש"נפיק מפומיה" קיימתי את ההוראה, ונסעתי יומיים לפני המועד המתוכנן. הסוף היה שאותו מטוס שבו הייתי אמור לחזור הופל בבולגריה ונוסעיו נהרגו רח"ל. "הסיפור הזה אגב, היכה אז גלים בכל הציבור".

*בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תש"נ]]: {{ציטוטון|בואו ונקדיש מעט מחשבה, [[התבוננות]] קלה וחשבון קצר, כמה מכות הוריד ומוריד הרבי מליובאוויטש מיהודים, לכמה [[נשמה|נשמות]] הוא החיה את ה"חלק אלקה ממעל" וממש הציל את נפשותיהם.. אין זה סתם מליצה גרידא, כשנדבקים אחר הליובאוויטשער רבי, דבקים באדם שהציל ומציל אלפי אלפים של יהודים שהיו מחוסרי חיים רח"ל מבחינה רוחנית, וכי יש לך [[פיקוח נפש]] גדול מזה.. הרבי הוא היחיד מכל צדיקי הדור, ואפילו ביחס לדורות הקודמים ניתן לומר שהוא כמעט היחיד שמקדיש את כל זמנו, 24 שעות ביממה, למען החיות [[נפש]] יהודי. אנו חיים בעולם של תוהו ובוהו, זהו נס של ממש שאלפי יהודים שבים ליהדות על ידי פעולותיו של הרבי. הרבי צועק "עד מתי", הוא מכין אותנו לקראת משיח.. זכותו של הרבי מליובאוויטש שדואג לכל יהודי ויהודי, שה' יעזור שתהיה לו אריכות ימים ושנים, וכפי שרש"י במסכת שבת{{הערת שוליים|דף ק"ה עמוד ב'}} מסביר ש"אריכות ימים" היינו שנים בריאות וטובות.}}.