27,062
עריכות
צ'שניק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – "כסליו" ב־"כסלו") |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בעיירה פעלה קהילה חב"דית תוססת כבר מהדור הראשון של חסידות חב"ד, עד שהרבי התבטא עליה: "המפורסמה בתוככי החסידים שהיתה מלאה חסידים יראי שמים ולומדים"{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4117144/jewish/-.htm ממכתב ד' תשרי תשכ"ג].}}. | בעיירה פעלה קהילה חב"דית תוססת כבר מהדור הראשון של חסידות חב"ד, עד שהרבי התבטא עליה: "המפורסמה בתוככי החסידים שהיתה מלאה חסידים יראי שמים ולומדים"{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4117144/jewish/-.htm ממכתב ד' תשרי תשכ"ג].}}. | ||
בתקופה שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] היה ב[[הורודוק]], היה רבי [[שלמה מקארלין]] מבקר לעתים בעיירות שבמחוז [[ויטבסק]] ובתוכם [[בישנקוביץ]], צאשניק ו[[ליעפלי]]. באסיפת תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] שהתקיימה לפני נסיעתם של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ ישראל]] (ב[[אדר]] [[תקל"ז]]) חילקו את המדינות, ומדינת [[ליטא]] ורוסיה הלבנה פלכי מוהילוב וויטבסק נמסרו לרבנו הזקן, אך נתנו רשות מיוחדת לרבי שלמה לבקר בשלש הערים בישינקוביץ, צאשניק וליעפלי כדרכו מאז ומקדם{{ | בתקופה שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] היה ב[[הורודוק]], היה רבי [[שלמה מקארלין]] מבקר לעתים בעיירות שבמחוז [[ויטבסק]] ובתוכם [[בישנקוביץ]], צאשניק ו[[ליעפלי]]. באסיפת תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] שהתקיימה לפני נסיעתם של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ ישראל]] (ב[[אדר]] [[תקל"ז]]) חילקו את המדינות, ומדינת [[ליטא]] ורוסיה הלבנה פלכי מוהילוב וויטבסק נמסרו לרבנו הזקן, אך נתנו רשות מיוחדת לרבי שלמה לבקר בשלש הערים בישינקוביץ, צאשניק וליעפלי כדרכו מאז ומקדם{{הערה| משיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] חג הפסח תרצ"ד, לקו"ד ליקוט ה סעיף לג.}}. | ||
ידוע ש[[אדמו"ר הזקן]] ביקר עם בנו [[אדמו"ר האמצעי]] בצשניק בשלהי חורף תקנ"ז ואמר [[מאמר חסידות]] ב[[שבת מברכים]] [[אדר]]{{ | ידוע ש[[אדמו"ר הזקן]] ביקר עם בנו [[אדמו"ר האמצעי]] בצשניק בשלהי חורף תקנ"ז ואמר [[מאמר חסידות]] ב[[שבת מברכים]] [[אדר]]{{הערה|ראה רשימת מאמרי אדמו"ר הזקן, כרם חב"ד גליון 4 עמ' 359.}}, ובקיץ תקס"ה אמר "ענין שמע לראב"ד דצאסניק". | ||
מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] ידוע על יונתן מטשאסניק החתום על [[תקנות ליאזנא]] משנת תקנ"ה{{ | מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] ידוע על יונתן מטשאסניק החתום על [[תקנות ליאזנא]] משנת תקנ"ה{{הערה| אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]] סימן לא.}}, ועל ר' משולם יעקב הזקן שהתפלל [[מנחה]] לפני העמוד ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תקנ"ט{{הערה|יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] כ' [[אייר]] תרנ"ו, [[לקוטי דיבורים]] ליקוט ל.}}. | ||
בצשניק היו [[חסידות סטרשלה|חסידי סטרשלה]] מפורסמים כמו ר' ר' שלמה יפה שו"ב דצאשניק ור' אליעזר חגר{{ | בצשניק היו [[חסידות סטרשלה|חסידי סטרשלה]] מפורסמים כמו ר' ר' שלמה יפה שו"ב דצאשניק ור' אליעזר חגר{{הערה| בית רבי א, עמ' עז.}}, השוחט ר' שלמה מדובראוונא{{הערה|בנו של הרב ישראל מדובראוונא מחבר ספר שארית ישראל.}}, היו שנסעו לצדיק רבי [[ישראל דב בער מווילעדניק (בעל שארית ישראל)|ישראל דב בער מווילעדניק]]{{הערה| ר"י מונדשיין, מבוא לספר שארית ישראל, ואלה תולדות.. הערות 4, 87.}}, והיו גם [[חסידות צ'רנוביל|חסידי צ'רנוביל]]. רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] בא לבקר בעיירה, אך היתה להם דרך ארץ מרובה כלפי [[אדמו"ר הצמח צדק]] וה[[משפיע]] ר' מרדכי. מבין חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ידוע הנכבד המפורסם בערקא דובער הכהן רפופורט, שעסק בסיוע למגורשי הכפרים בשנת תקפ"ד. | ||
באגרות [[אדמו"ר האמצעי]] מצינו אגרת המופנית "לאהובי אחיי ורעיי כללות אנ"ש דטשאשניק", והוא שלח את החסיד ר' מרדכי מהורודוק להיות ה[[משפיע]] בצשניק {{ | באגרות [[אדמו"ר האמצעי]] מצינו אגרת המופנית "לאהובי אחיי ורעיי כללות אנ"ש דטשאשניק", והוא שלח את החסיד ר' מרדכי מהורודוק להיות ה[[משפיע]] בצשניק {{הערה| רשימת הרבי חורף [[תרצ"ה]] סעיף ג, תורת מנחם רשימת היומן עמ' שסב.}}, ובפקודת האדמו"ר מינוהו למנהל עדת החסידים בעיירה{{הערה| אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ג}}. | ||
אדמו"ר הצמח צדק ביקר בעיירה בשנת תקפ"ח ואמר [[דא"ח]] בפרשת אחרי. | אדמו"ר הצמח צדק ביקר בעיירה בשנת תקפ"ח ואמר [[דא"ח]] בפרשת אחרי. | ||
מחסידי הצמח צדק ידועים: | מחסידי הצמח צדק ידועים: | ||
*ר' חיים משה בן יעקב איש חביב (ליבערמאן) מחבר ספר פני משה - ביאור מאמר התיקונים "פתח אליהו" על פי דא"ח, וחיבור על ה[[מדרש רבה]] שנותר בכתב יד{{ | *ר' חיים משה בן יעקב איש חביב (ליבערמאן) מחבר ספר פני משה - ביאור מאמר התיקונים "פתח אליהו" על פי דא"ח, וחיבור על ה[[מדרש רבה]] שנותר בכתב יד{{הערה| ווארשא תרמ"ב. מכון אהלי שם תשמ"ח.}}. | ||
*ה[[מלמד]] ר' אבא מצאשניק שראה בילדותו את [[אדמו"ר האמצעי]] והיה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובשנת תרל"ה עבר לגור בליובאוויטש{{ | *ה[[מלמד]] ר' אבא מצאשניק שראה בילדותו את [[אדמו"ר האמצעי]] והיה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובשנת תרל"ה עבר לגור בליובאוויטש{{הערה| יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] כ' [[אייר]] תרנ"ו, ליקוטי דיבורים ליקוט ל.}}. | ||
*ר' דוד דוידסון ובנו ר' זלמן (תרל"ח){{ | *ר' דוד דוידסון ובנו ר' זלמן (תרל"ח){{הערה| כתבי הרא"ח ביחובסקי ע' סז}}. | ||
*ר' משה שערמאן אבי סבו של ר' יהודה חיטריק; הגביר ר' הלל רפפורט. | *ר' משה שערמאן אבי סבו של ר' יהודה חיטריק; הגביר ר' הלל רפפורט. | ||
חלק מהתמימים בליובאוויטש היו מקבלים את הקמח לאפיית המצה שמורה מצשניק{{ | חלק מהתמימים בליובאוויטש היו מקבלים את הקמח לאפיית המצה שמורה מצשניק{{הערה| ליובאוויטש וחייליה ע' 55.}}. | ||
==רבני העיירה== | ==רבני העיירה== | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
לצדו של הרב צבי הירש רוטנבערג שימש בנו הרב יוסף חיים שלאחר מכן מלא את מקומו. הוא עלה לארץ ישראל ונפטר בי"ט [[אלול]] תרנ"ה ומ"כ בהר הזיתים. | לצדו של הרב צבי הירש רוטנבערג שימש בנו הרב יוסף חיים שלאחר מכן מלא את מקומו. הוא עלה לארץ ישראל ונפטר בי"ט [[אלול]] תרנ"ה ומ"כ בהר הזיתים. | ||
באותה תקופה היה המגיד מישרים ומורה צדק הרב שבתי בן רבי אהרן, חיבר את הספרים "בתים לבריחים" (תקס"ב) ו"תשבי יבשר" (תקע"ט).{{ | באותה תקופה היה המגיד מישרים ומורה צדק הרב שבתי בן רבי אהרן, חיבר את הספרים "בתים לבריחים" (תקס"ב) ו"תשבי יבשר" (תקע"ט).{{הערה| על השפעת החסידות עליו ראה מאמרו של הרב נח גרין, היכל הבעש"ט כה, עמ' קמט ואילך, והוספות הר"י מונדשיין בגליון כו.}} נפטר בשנת תקצ"ב. | ||
בשנת [[תרס"ה]] התמנה לרב ר' שלמה זלמן זיסל בן הרב צבי שיינעש (נכדו של הרב אברהם שיינעש חתנו של אדמו"ר הזקן).{{ | בשנת [[תרס"ה]] התמנה לרב ר' שלמה זלמן זיסל בן הרב צבי שיינעש (נכדו של הרב אברהם שיינעש חתנו של אדמו"ר הזקן).{{הערה| אהלי שם עמ' 87.}} | ||
בשנת תרע"ג נתמנה הרב בנימין מנחם שוורצמן לכהן כרב העיירה, עד עלייתו לארץ ישראל בשנת [[תרפ"ב]]. | בשנת תרע"ג נתמנה הרב בנימין מנחם שוורצמן לכהן כרב העיירה, עד עלייתו לארץ ישראל בשנת [[תרפ"ב]]. | ||