סלמנדרא: הבדלים בין גרסאות בדף

'''סלמנדרא'''{{הערת שוליים|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערת שוליים|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערת שוליים|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה|הלא-מוגית]]),על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערת שוליים|'סלמנדרא כתומה'.}}.  

סלמנדרא היא שרץ שנוצר על-ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערת שוליים|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערת שוליים|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא יתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו "צופנת פענח", כוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצרבצורה על טבעית מכונה כישוף:'''" ובאמת כל דבר הנעשה על ידי סיבה רחוקה מאיזו הרכובת (צ"ל הרכבות) שונות נקרא כישוף"'''. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שאלות ותשובות "צופנת פענח", סימן רל"ד] }}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערת שוליים|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.

מי שמושח את [[גוף|גופו]] בדם סלמנדרא, אין האש מזיקה לו, כיוון שהסלמנדרא - שהיא תולדת האש, מגינה עליו{{הערת שוליים|כך תלמידי חכמים "אין אש של [[גיהנום]] שלוטת בהם", כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]] שנמשלה לאש. [[מסכת חגיגה]], שם}} על [[חזקיהו המלך]] מסופר מסופר שהיה 'חסין אש' כיוון שאימו משחתו ב[[דם]] סלמנדרא{{הערת שוליים|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=63b&format=pdf דף ס"ג עמוד ב']: '''"אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעלות אותו למולך) אלא שסכתו אמו סלמנדרא"'''}}{{הערה|1=ככול הנראה דברי רש"י בפרושיו מבוססים על דברי ה[[מדרש תנחומא]], שם מובאים דברים הדומים לדברי הגמרא:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן='''חנניה מישאל ועזריה השלכו לתוך הכבשן ועלו שנאמר ([[דניאל]] ג'): "באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא", בריות הגדלות באור ואין גדלות ב[[אויר]] ואיזו זו? סלמנדרא. כיצד? הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות רצופין, ומכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (גירסה אחרת: ל[[עכבר]]) והבריות קורין אותה סלמנדרא. אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו - אין האור שולטת באותו מקום. למה? על שתחילת בריאתה מן האור, מכאן אמרו חז"ל: תלמדי חכמים אין אור של [[גהינום|גיהנם]] שולטת בהן - קל וחומר מסלמנדרא. ומה סלמנדרא על שתחלת בריאתה מן האור הסך מדמה אין האור שולטת בו - תלמדי חכמים שומרי תורה שהיא דת אש ונתנה מיד אש אוכלה ולומדיה בית יעקב אש - על אחת כמה וכמה!...'''|מקור=מדרש תנחומא, פרשת וישב פרשה ג'}} }}

ה[[סלמנדרא]] היא שרץ [[טומאה|טמא]], אך הוא מגיע מהאש, שהיא [[טהרה|טהורה]], ולא עוד אלא היא משמשת כמקום [[טבילה]] ([[מקווה]]), יותר נעלית מאשר [[מקווה]] של [[מים]], עד שה[[קדוש ברוך הוא]] טובל ומיטהר דווקא במקווה של אש ('נורא'){{הערת שוליים|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=39&format=pdf דף ל"ט עמוד א']}} כמו שכתוב בפסוק "כִּי הִנֵּה ה' בָּאֵשׁ יָבוֹא"{{הערה|ישעיהו פרק ס"ו פסוק ט"ו}}.