יוחנן טברסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 482 בתים ,  27 באוגוסט 2023
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
 
(10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
רבי '''יוחנן טברסקי''' ([[מנחם אב]] [[תר"ס]] - [[כ' בכסלו]] [[תשמ"ב]]) ה[[אדמו]] מרחמסטריבקא, היה בנו של רבי דוד מרחמסטריבקא, ונכדו של רבי [[מנחם נחום מרחמסטריבקא]]. הוכתר ל[[אדמו"ר]] לאחרי פטירת אביו בשנת [[תש"י]], ומיד כאשר החל למלא את מקום אביו, התחילו קשרי ידידות והערצה עם הרבי.
רבי '''יוחנן טברסקי''', האדמו"ר מרחמסטריבקא, היה בנו של רבי דוד מרחמסטריבקא, ונכדו של רבי [[מנחם נחום מרחמסטריבקא]]. הוכתר ל[[אדמו"ר]] לאחרי פטירת אביו בשנת [[תש"י]], ומיד כאשר החל למלא את מקום אביו, התחילו קשרי ידידות והערצה עם הרבי.


==קשריו עם הרבי==
==קשריו עם הרבי==
שורה 10: שורה 9:


===חשיבות לימוד החסידות===
===חשיבות לימוד החסידות===
כשהיה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ביום ו' ב[[טבת]] [[תשכ"ז]] הרבי דיבר עמו אודות החוב ללמוד בישיבות לפני ה[[תפילה]] את [[תורת החסידות]] ("לאו דווקא [[תניא]] ו[[ליקוטי תורה]] אלא גם 'מאור עינים'"), בכדי לסייע לקיום ההלכה, שאין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ומתוך [[התבוננות]] בגדלות ה' ובשפלות האדם. וכן הביא לו הרבי מפירוש [[הגר"א]] לספר [[משלי]]{{הערה|1=ה, יח. ד, כב. ז, יב.}} שמי שלא למד [[פנימיות התורה]] לא יתכן שידע דין לאמיתו.  
כשהיה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ביום ו' ב[[טבת]] [[תשכ"ז]] הרבי דיבר עמו אודות החוב ללמוד בישיבות לפני ה[[תפילה]] את [[תורת החסידות]] ("לאו דווקא [[תניא]] ו[[ליקוטי תורה]] אלא גם 'מאור עינים'"), בכדי לסייע לקיום ההלכה, שאין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ומתוך [[התבוננות]] בגדלות ה' ובשפלות האדם. וכן הביא לו הרבי מפירוש [[הגר"א]] לספר [[משלי]]{{הערה|1=ה, יח. ד, כב. ז, יב.}} שמי שלא למד [[פנימיות התורה]] לא ייתכן שידע דין לאמיתו.  


באותה הזדמנות אמר לו הרבי: "[[ישראל מאיר מראדין|החפץ חיים]] היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה".  
באותה הזדמנות אמר לו הרבי: "[[ישראל מאיר מראדין|החפץ חיים]] היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה".  


בהמשך לאותה יחידות החל לומר דברי תורה וחסידות בשולחנו בשבת, בשונה ממנהגו מקדם כדרך אבותיו שלא נהגו לומר דברי תורה בשולחנם בשבת. נכדו הרב טברסקי מציין שזהו בעקבות מה שהרבי דיבר עימו על לימוד תורת החסידות.
בהמשך לאותה יחידות החל לומר דברי תורה וחסידות בשולחנו בשבת, בשונה ממנהגו מקדם כדרך אבותיו שלא נהגו לומר דברי תורה בשולחנם בשבת. נכדו הרב טברסקי מציין שזהו בעקבות מה שהרבי דיבר עימו על [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]].


===בא לארה"ב בכדי להחזיר יהודי בתשובה===
===בא לארצות הברית בכדי להחזיר יהודי בתשובה===
באגרת ז'תתפח, מיום כ"ה ב[[מנחם אב]] [[תשי"א]], עונה לו הרבי על ההודעה מחתונת בנו בכורו הגה"צ רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]], ומבאר לו שם את ענין שלשת המקיפים הנמשכים בעת החופה. באגרת א'רי מכ"ג [[אלול]] [[תשי"א]] כותב מעניני חודש אלול, וגם בשנים שלאחרי זה קיבל עוד הרבה מכתבי ברכה מהרבי לשמחות שהיו במשפחתו.  
באגרת ז'תתפח, מיום כ"ה ב[[מנחם אב]] [[תשי"א]], עונה לו הרבי על ההודעה מחתונת בנו בכורו הגה"צ רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]], ומבאר לו שם את ענין שלשת המקיפים הנמשכים בעת החופה. באגרת א'רי מכ"ג [[אלול]] [[תשי"א]] כותב מעניני חודש אלול, וגם בשנים שלאחרי זה קיבל עוד הרבה מכתבי ברכה מהרבי לשמחות שהיו במשפחתו.  


בשנת [[תשי"ד]] בא רבי יוחנן לניו יורק, לחתונת בנו [[חי יצחק טברסקי|האדמו"ר מרחמסטריבקא ארה"ב]], והוא נכנס ל[[יחידות]] לקבל ברכה לחתונה. כמה ימים אחר כך, החזיר לו הרבי ביקור באכסנייתו (יודעי דבר מציינים, שזהו הביקור היחידי שהחזיר הרבי לגדולי תורה שביקרוהו).  
בשנת [[תשי"ד]] בא רבי יוחנן לניו יורק, לחתונת בנו [[חי יצחק טברסקי|האדמו"ר מרחמסטריבקא ארצות הברית]], והוא נכנס ל[[יחידות]] לקבל ברכה לחתונה. כמה ימים אחר כך, החזיר לו הרבי ביקור באכסנייתו (יודעי דבר מציינים, שזהו הביקור היחידי שהחזיר הרבי לגדולי תורה שביקרוהו).  


כשהיה ב[[יחידות]] דיבר עמו הרבי אודות יהודי שהיה מוכר לשניהם עוד מניקולייב, ואשר בבואו ל[[ארצות הברית]] עזב את יהדותו, והפסיק לקיים תורה ומצוות. הרבי ביקש ממנו שיפגש עמו וישתדל להחזיר אותו בתשובה. בספר [[ראש בני ישראל]]{{הערה|1=עמ' 273.}} ואילך מסופר באריכות כיצד הצליח רבי יוחנן להחזיר יהודי זה בתשובה, עד שהרבי עצמו טילפן אליו כעבור שלושה שבועות ואמר לו: "בוודאי כת"ר חושב שבא לארה"ב בכדי להשיא את בנו, אך האמת היא שבא לכאן בכדי להחזיר יהודי זה בתשובה שלימה"...
כשהיה ב[[יחידות]] דיבר עמו הרבי אודות יהודי שהיה מוכר לשניהם עוד מניקולייב, ואשר בבואו ל[[ארצות הברית]] עזב את יהדותו, והפסיק לקיים תורה ומצוות. הרבי ביקש ממנו שיפגש עמו וישתדל להחזיר אותו בתשובה. בספר [[ראש בני ישראל]]{{הערה|1=עמ' 273.}} ואילך מסופר באריכות כיצד הצליח רבי יוחנן להחזיר יהודי זה בתשובה, עד שהרבי עצמו טילפן אליו כעבור שלושה שבועות ואמר לו: "בוודאי כת"ר חושב שבא לארצות הברית בכדי להשיא את בנו, אך האמת היא שבא לכאן בכדי להחזיר יהודי זה בתשובה שלימה"...


[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1371 בית משיח 465]
==לקריאה נוספת==
[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 465.
{{סדרה|הקודם=רבי [[דוד טברסקי (הראשון)|דוד טברסקי]]|רשימה=אדמו"רי [[רחמסטריבקא]]|שנה=[[תש"י]]-[[כ' כסלו]] [[תשמ"ב]]|הבא=רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] - [[ארה"ק]]{{ש}}רבי [[חי יצחק טברסקי]] - [[בורו פארק]]}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|טברסקי יוחנן]]
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|טברסקי יוחנן]]
[[קטגוריה:משפחת טברסקי|ט]]
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]
4,247

עריכות

תפריט ניווט