27,714
עריכות
דוד מאיר דרוקמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:דוד_מאיר_דרוקמן_קבוצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דרוקמן בצעירותו, בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]']] | [[קובץ:דוד_מאיר_דרוקמן_קבוצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דרוקמן בצעירותו, בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]']] | ||
הרב דרוקמן נולד ב[[שבת]] שופטים [[ז' אלול]] [[תש"ז]] (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' ב[[ירושלים]]. (אביו היה בן למשפחה של חסידי [[ויז'ניץ]]-אוטוניא שעלו ל[[ארץ ישראל]] בשנות [[ת"ש]]. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים{{ | הרב דרוקמן נולד ב[[שבת]] שופטים [[ז' אלול]] [[תש"ז]] (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' ב[[ירושלים]]. (אביו היה בן למשפחה של חסידי [[ויז'ניץ]]-אוטוניא שעלו ל[[ארץ ישראל]] בשנות [[ת"ש]]. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים{{הערה|מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי [[קרלין]] - רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם.}}). בילדותו עברה משפחתו להתגורר ב[[קרית מוצקין]] ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית. | ||
בשנת [[תשי"ז]] הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את [[חסידות חב"ד]] והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]] שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' ב[[קרית שמואל]]. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ז]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]], בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. | בשנת [[תשי"ז]] הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את [[חסידות חב"ד]] והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]] שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' ב[[קרית שמואל]]. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ז]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]], בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. | ||
בסיום לימודיו ב[[ירושלים]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו סטרנה (לבית הרב [[שניאור זלמן ברונשטיין]]{{ | בסיום לימודיו ב[[ירושלים]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו סטרנה (לבית הרב [[שניאור זלמן ברונשטיין]]{{הערה|בנו של הרב [[חיים עזרא ברונשטיין|חיים עזרא 'הסופר']] מצ'רקס.}}). לאחר חתונתו התגורר ב[[כפר חב"ד]] ולמד בכולל להוראה בראשות הרב [[אברהם צבי כהן]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. במקביל היה מרצה ומנהל חינוכי בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]]. | ||
===התמנותו לרב=== | ===התמנותו לרב=== | ||
הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] דאז; הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]. בנוסף עשה שימוש אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], מהבד"ץ [[העדה החרדית]]. בשנת [[תשמ"ד]] מונה הרב דרוקמן, בברכתו והוראתו של [[הרבי]], לרבה של קהילת חב"ד ב[[קריות]]{{ | הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] דאז; הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]. בנוסף עשה שימוש אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], מהבד"ץ [[העדה החרדית]]. בשנת [[תשמ"ד]] מונה הרב דרוקמן, בברכתו והוראתו של [[הרבי]], לרבה של קהילת חב"ד ב[[קריות]]{{הערה|קרית מוצקין, קרית חיים, קרית ים, קרית ביאליק, קרית שמואל.}}. לאחר מכן מונה לרב [[שכונה]] במקום. בשנת [[תשמ"ז]], בעקבות פטירת הרב הקודם של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן{{הערה|מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-[[פולין]].}}, הוכתר באופן רשמי לרבה האשכנזי של קריית מוצקין. | ||
עם התפתחותה של הקהילה והמוסדות ב[[קרית שמואל]], ביקשו בני הקהילה למנות עליהם לרב את ראש [[תומכי תמימים קריות|הישיבה המקומית]] הרב [[יגאל פיזם]]. המינוי עורר בתחילה מספר חיכוכים והתנגדויות, מתוך חשש שבעקבותיו ידחק מעמדו של הרב דרוקמן כרב חסידי חב"ד בקריות, אך הרצון הטוב להשכין אחדות ושלום בקרב המחנה הביא לסיום של הפרשה, בהכתרת הרב יגאל פיזם כרב המקומי של קהילת חב"ד בקרית שמואל. | עם התפתחותה של הקהילה והמוסדות ב[[קרית שמואל]], ביקשו בני הקהילה למנות עליהם לרב את ראש [[תומכי תמימים קריות|הישיבה המקומית]] הרב [[יגאל פיזם]]. המינוי עורר בתחילה מספר חיכוכים והתנגדויות, מתוך חשש שבעקבותיו ידחק מעמדו של הרב דרוקמן כרב חסידי חב"ד בקריות, אך הרצון הטוב להשכין אחדות ושלום בקרב המחנה הביא לסיום של הפרשה, בהכתרת הרב יגאל פיזם כרב המקומי של קהילת חב"ד בקרית שמואל. | ||