התרת נדרים: הבדלים בין גרסאות בדף

החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה [[נדר]] מעולם{{הערת שוליים|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן [[נדר]] כלל{{הערת שוליים|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק{{הערת שוליים|1=מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.}}.

ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערת שוליים|מובא בהרא"ש בנדרים נערה המאורסה סימן ט'. וכ"כ בחידושי [[הרשב"א]] שם וע"ש דס"ל דהגמרא שלנו ב[[ברייתא]] (דע"ז ב') ס"ל גם כןכן (צמח צדק).}} נפסק כי הבעל אומר "מופר לך בטל לך",

והזקן אומר "אין כאן נדר, אין כאן שבועה". כי "אין כאן נדר" חשוב התרת הנדר, שעל ידי דבורו מתיר הנדר, שהחכם עוקר את הנדר מעיקרו, והרי זה כאילו לא היה עליה [[נדר]] מעולם{{הערת שוליים|כדמוכח בכתובות פרק המדיר דף על דבר ע"ב חכם עוקר את הנדר מעיקרו כו', וברש"י שם - "וה"ל כאילו לא נדרה מעולם כלל יעו"ש (שם).}}. [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|1=בחידושיו על [[מסכת גיטין]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=193151f1-830a-44c0-87e7-1310ff4b1974&st=%D7%AA%D7%95%D7%9A+%D7%9B%D7%93%D7%99+%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8&pgnum=233 דף ל"ב].}} מסביר שעל ידי דבור הזקן באומרו "מותר לך" או "אין כאן נדר", על ידי דבור זה דוקא נעקר הנדר מעיקרו.

ומביא הצ"צ, כי כן כותב גם [[הבית יוסף]]{{הערת שוליים|נדרים תחלת סימן רכ"ח בשם תשובות לה[[רמב"ן]]סימן רס"ב.}}: {{ציטוטון|והענין, כמתיר הקשר, שחזר הענין כלא היה, כאדם שמצא חבל קשור והתירו, והרי הוא כאילו לא היה, וזהו

לעומת זאת, בעל שהפיר את נדרי אשתו ואמר "אין כאן נדר", אין הנדר מופר{{הערת שוליים|[[מסכת נדרים]] דף ע"ז ע"ב.}}, וזאת למרות ש"אין כאן נדר" היא אמירה שיכולה להתפרש לשני פנים, וניתן לפרשה גם על הפרה מכאן ולהבא. בשו"ת משכנות יעקב{{הערת שוליים|אבן העזר סימן ל"א.}} סובר כי אמירת "אין כאן נדר" על ידי הבעל אינה מועלת מכיון שמשמע שהנדר נעקר מעיקרו. הצמח צדק חלוק עליו, וסובר כי סברת בעל המשכנות יעקב היא טעות גמורה, והוכחתו ש"אין כאן נדר", היא לשון שמשמעותה הפרה לשעבר ולכן היא לא מועילה אצל הבעל - אינה נכונה, שכן גם אמירת "אי אפשי בו" אינה מועלת אצל הבעל, ולמרות שמשמעותה היא הפרה מכאן ולהבא{{הערת שוליים|כמובא ב[[מסכת גיטין]] דף ל"ב ע"א.}}. ועוד, שהרי ב[[שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|סימן רל"ד סל"ז.}} נפסק ההפך, כי הבעל צריך לומר לשון שמשמעותו היא הפרת הנדר מעיקרו. לכן מסיק הצמח צדק כי הסיבה שאין מועלת הפרת החכם בלשון זה, היא גזירת הכתוב הנלמדת מהסוק "זה הדבר", כי יש ליתן חילוק בין לשון הבעל להפרת החכם, והפרתו של כל אחד מהם כאשר היא נאמרת בפה, צריכה לאמר בפירוש ובלשון המיוחד לו, וכך גם מובא [[ראשונים]].