27,606
עריכות
קרבן פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "‘" ב־"'"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "‘" ב־"'") |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
בשיחת אחרון של [[פסח]] [[תשכ"ח]], הפתיע הרבי בביאור הלכתי ארוך בנושא קרבן פסח בזמן הזה, לאחר מלחמת ששת הימים. הרבי קישר זאת לא רק לגבי חג הפסח, אלא גם בנוגע ל[[פסח שני]] - שהרי מי שלא הקריב בפסח ראשון, מצווה לעשות זאת ב[[פסח שני]]. | בשיחת אחרון של [[פסח]] [[תשכ"ח]], הפתיע הרבי בביאור הלכתי ארוך בנושא קרבן פסח בזמן הזה, לאחר מלחמת ששת הימים. הרבי קישר זאת לא רק לגבי חג הפסח, אלא גם בנוגע ל[[פסח שני]] - שהרי מי שלא הקריב בפסח ראשון, מצווה לעשות זאת ב[[פסח שני]]. | ||
שיחתו המפתיעה של הרבי עוררה הדים רחבים ביותר. באותה שיחה מוגהת, קבע הרבי מסמרות {{ציטוטון|לפי עניות דעתי יש להימנע ולא להיות בי"ד באייר בתוך ט"ו מיל סמוך לירושלים}}. אמנם באותה שיחת קודש התייחס הרבי אך ורק לעניין של פסח שני, כיון שלעניין פסח ראשון של אותה שנה, הנושא כבר היה | שיחתו המפתיעה של הרבי עוררה הדים רחבים ביותר. באותה שיחה מוגהת, קבע הרבי מסמרות {{ציטוטון|לפי עניות דעתי יש להימנע ולא להיות בי"ד באייר בתוך ט"ו מיל סמוך לירושלים}}. אמנם באותה שיחת קודש התייחס הרבי אך ורק לעניין של פסח שני, כיון שלעניין פסח ראשון של אותה שנה, הנושא כבר היה 'אבוד'. בשיחתו הארוכה והמקיפה הגיע הרבי למסקנה כי גם פסח שני מקריבין בטומאה, וממילא נוצרת בעיה הלכתית - כיצד מותר להיות בירושלים ב[[י"ד אייר|י"ד באייר]] מבלי להקריב קרבן פסח, כאשר ברור שאם ישנו חיוב ולמרות זאת אין מקריבין - הרי העונש הוא כרת! | ||
המסקנה הברורה של הרבי הייתה שצריך לצאת מתוך [[ירושלים]] בפסח שני {{ציטוטון|ומכל שכן שלא לנסוע לירושלים ת"ו לי"ד אייר, ואפילו אם תמצא לומר שאינו אלא ספק וספק ספיקא וכו'}}. בהגהה לאותה שיחה מוסיף הרבי כי כמובן כל מה שדיבר על פסח שני נוגע כמובן בפשטות גם לפסח ראשון. | המסקנה הברורה של הרבי הייתה שצריך לצאת מתוך [[ירושלים]] בפסח שני {{ציטוטון|ומכל שכן שלא לנסוע לירושלים ת"ו לי"ד אייר, ואפילו אם תמצא לומר שאינו אלא ספק וספק ספיקא וכו'}}. בהגהה לאותה שיחה מוסיף הרבי כי כמובן כל מה שדיבר על פסח שני נוגע כמובן בפשטות גם לפסח ראשון. | ||