27,062
עריכות
ביום עשתי עשר תשל"א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "״" ב־""") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
המאמר מיוסד בעיקר על שני מדרשי חז"ל. | המאמר מיוסד בעיקר על שני מדרשי חז"ל. | ||
האחד הוא בקשר להקרבת הנשיא לשבט אשר פגעיאל בן עכרן ביום יא ניסן וזה תוכנו: {{ציטוט|תוכן=כל השבטים לשם גאולתן של ישראל ולשם שבחן נקראו שמותם, ואשר נקרא שמו לשם גאולתן של ישראל כמה דתימא ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות, ולשם שבחן כמה דתימא אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלקיו, אין אישורן של ישראל אלא על שבחרו בהקב"ה להיות להם לאלקים והקב"ה בחר בהם להיות לו לעם סגולה, ולפיכך כשבא נשיא אשר להקריב, הקריב קרבנו ע"ש הבחירה שבחר הקב"ה בישראל מכל האומות, כמה דתימא ובך בחר ה' אלקיך להיות לו לעם סגולה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14384&st=&pgnum=108 מדרש רבה במדבר יד י.]}} | האחד הוא בקשר להקרבת הנשיא לשבט אשר פגעיאל בן עכרן ביום יא ניסן וזה תוכנו: {{ציטוט|תוכן=כל השבטים לשם גאולתן של ישראל ולשם שבחן נקראו שמותם, ואשר נקרא שמו לשם גאולתן של ישראל כמה דתימא ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות, ולשם שבחן כמה דתימא אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלקיו, אין אישורן של ישראל אלא על שבחרו בהקב"ה להיות להם לאלקים והקב"ה בחר בהם להיות לו לעם סגולה, ולפיכך כשבא נשיא אשר להקריב, הקריב קרבנו ע"ש הבחירה שבחר הקב"ה בישראל מכל האומות, כמה דתימא ובך בחר ה' אלקיך להיות לו לעם סגולה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14384&st=&pgnum=108 מדרש רבה במדבר יד י.]}} | ||
מדרש נוסף הוא המדרש על הפסוק באיכה (ג כד): "חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי" {{ציטוט|תוכן=ר' אבהו בש"ר יוחנן אמר: משל למלך שנכנס למדינה והיו עמו דוכסין ואיפרכין ואיסטרטילוטין והיו גדולי המדינה יושבים באמצע המדינה. חד אמר אנא נסיב דוכסין לגבי. וחד אמר אנא נסיב איפרכין לגבי, וחד אמר אנא נסיב איסטרטילוטין לגבי. היה פקח אחד לשם אמר אנא נסיב מלכא, | מדרש נוסף הוא המדרש על הפסוק באיכה (ג כד): "חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי" {{ציטוט|תוכן=ר' אבהו בש"ר יוחנן אמר: משל למלך שנכנס למדינה והיו עמו דוכסין ואיפרכין ואיסטרטילוטין והיו גדולי המדינה יושבים באמצע המדינה. חד אמר אנא נסיב דוכסין לגבי. וחד אמר אנא נסיב איפרכין לגבי, וחד אמר אנא נסיב איסטרטילוטין לגבי. היה פקח אחד לשם אמר אנא נסיב מלכא, דכולא מתחלפין ומלכא אינו מתחלף. כן אומות העולם מהן-עובדין לחמה ומהן עובדין ללבנה ומהן עובדין לעץ ואבן. אבל ישראל אינן עובדין אלא להקב"ה הדא הוא דכתיב (זהו שכתוב) חלקי ה' אמרה נפשי - שאני מיחד אותו שתי פעמים בכל יום ואומר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37460&st=&pgnum=164 מדרש רבה איכה על הפסוק].}} | ||
במשך המאמר ישנו מעין חקירה במהות הבחירה של יהודי בעבודת ה' לעומת האומות העובדים את הבריאה בהתבסס על מדרש זה השני המתאר את צדדי ה"ויכוח" בין ישראל לאומות העולם. | במשך המאמר ישנו מעין חקירה במהות הבחירה של יהודי בעבודת ה' לעומת האומות העובדים את הבריאה בהתבסס על מדרש זה השני המתאר את צדדי ה"ויכוח" בין ישראל לאומות העולם. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
{{ש}}כך גם כל הגילויים גם הכי עליונים, הם למען השלמת הכוונה העליונה והנותן לאיזשהו עניין ערך וחשיבות הרי הוא חוטא למטרתן ודבר שהוא אמצעי בלבד, מחשיבו לעיקר. | {{ש}}כך גם כל הגילויים גם הכי עליונים, הם למען השלמת הכוונה העליונה והנותן לאיזשהו עניין ערך וחשיבות הרי הוא חוטא למטרתן ודבר שהוא אמצעי בלבד, מחשיבו לעיקר. | ||
{{ש}}אומות העולם שרשם בחיצוניות הרצון אלא שאינו נרגש בהם לכן אין להם את ה"חוש" להרגיש בדבר אמצעי שאינו עיקר, אבל ישראל שרשם ב[[פנימיות הרצון]] יש להם את ה"חוש" והפקחות להרגיש בדבר אמצעי, שהוא אינו עיקר אלא רק שבאמצעותו ועל ידו נמשך ונפעל העניין. | {{ש}}אומות העולם שרשם בחיצוניות הרצון אלא שאינו נרגש בהם לכן אין להם את ה"חוש" להרגיש בדבר אמצעי שאינו עיקר, אבל ישראל שרשם ב[[פנימיות הרצון]] יש להם את ה"חוש" והפקחות להרגיש בדבר אמצעי, שהוא אינו עיקר אלא רק שבאמצעותו ועל ידו נמשך ונפעל העניין. | ||
{{ש}}'''פרק אחד עשר''': על פי המבואר בפרק עשירי שעם ישראל שרשם ב[[פנימיות הרצון]] מבאר כי בשל כך יש יתרון בבחירה כשהיא נובעת מצד השכל, היות והשכל הוא כח [[פנימי]] לעומת הרצון שהוא כח [[מקיף]] ושורש הפנימי הוא בפנימיות הרצון ולכן דווקא בעת שהבחירה נובעת מכח פנימי ולא ממקיף גרידה, מתגלית בנשמה הבחירה כפי שהיא מצד | {{ש}}'''פרק אחד עשר''': על פי המבואר בפרק עשירי שעם ישראל שרשם ב[[פנימיות הרצון]] מבאר כי בשל כך יש יתרון בבחירה כשהיא נובעת מצד השכל, היות והשכל הוא כח [[פנימי]] לעומת הרצון שהוא כח [[מקיף]] ושורש הפנימי הוא בפנימיות הרצון ולכן דווקא בעת שהבחירה נובעת מכח פנימי ולא ממקיף גרידה, מתגלית בנשמה הבחירה כפי שהיא מצד פנימיות המקיף. | ||
{{ש}}'''פרק שנים עשר''':מקשר את הביאור למזמור התהילים פרק עא "למנצח לדוד להזכיר" משל למלך שהיה לו רועה צאן וכשכעס גירש את הצאן ואת הדיר. לאחר מכן כינס שוב את הצאן ולא הזכיר את הרועה, שהביאור בזה הוא שיתכן כי ישוב הרצון לישראל ויכנס את הדיר אבל "הרועה" שעניינו המשכה פנימית לא יהיה נזכר וצריך התעוררות מיוחדת. | {{ש}}'''פרק שנים עשר''':מקשר את הביאור למזמור התהילים פרק עא "למנצח לדוד להזכיר" משל למלך שהיה לו רועה צאן וכשכעס גירש את הצאן ואת הדיר. לאחר מכן כינס שוב את הצאן ולא הזכיר את הרועה, שהביאור בזה הוא שיתכן כי ישוב הרצון לישראל ויכנס את הדיר אבל "הרועה" שעניינו המשכה פנימית לא יהיה נזכר וצריך התעוררות מיוחדת. | ||
{{ש}}'''פרק שלשה עשר''': סיום המאמר; מבאר כי עיקר המעלה היא בחירת ישראל אלא שכפי המבואר במאמר (פרק יא) היא מושפעת מבחירתו העצמית של הקב"ה בהם בפנימיות הרצון לפיכך כשבא נשיא אשר לחזק את בחירתן של ישראל הקריב על שם הבחירה של הקב"ה, ומבאר כי בכחו של כל יהודי לפעול מעין אמירתו של ה[[אדמו"ר הזקן]] שכל רצונותיו יהיו בלא לב ולב ועיקר רצונו יהיה לעשות דירה בתחתונים. | {{ש}}'''פרק שלשה עשר''': סיום המאמר; מבאר כי עיקר המעלה היא בחירת ישראל אלא שכפי המבואר במאמר (פרק יא) היא מושפעת מבחירתו העצמית של הקב"ה בהם בפנימיות הרצון לפיכך כשבא נשיא אשר לחזק את בחירתן של ישראל הקריב על שם הבחירה של הקב"ה, ומבאר כי בכחו של כל יהודי לפעול מעין אמירתו של ה[[אדמו"ר הזקן]] שכל רצונותיו יהיו בלא לב ולב ועיקר רצונו יהיה לעשות דירה בתחתונים. | ||