רבי אמי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 26 בתים ,  19 באוגוסט 2020
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:רב אמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר רב אמי]]
{{לעריכה}}
{{חז"ל|
{{חז"ל|
]
|תמונה=[[קובץ:רב אמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר רב אמי]]
|דור=דור שלישי ל[[אמורא]]י [[ארץ ישראל]]
|דור=דור שלישי ל[[אמורא]]י [[ארץ ישראל]]
|רבותיו=[[רבי יוחנן]], [[רבי אושעיא]], [[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]]
|רבותיו=[[רבי יוחנן]], [[רבי אושעיא]], [[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]]
שורה 19: שורה 19:
מתלמידיו המובהקים, היה רבי זריקא.
מתלמידיו המובהקים, היה רבי זריקא.


בגמרא מוזכר מספר פעמים שרב אמי ורב אסי שאלו את רב שאלות מסוימות, ו[[רב (אמורא)|רב]] שתק. מסביר [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערת שוליים|1=[[תורת חיים]] בראשית חלק א' פרשת חיי שרה, והאיש משתאה לה, קמ, ד.}} שענין השתיקה זה הוא, כאשר ישאל התלמיד מרבו איזה שאלה חמורה וקשה בדבר שכל וסברא הקשה מאד להבינו ויקשה התלמיד קושיא חזקה לרבו על השכל וסברא שהשפיע לו עד שסותרה לגמרי, שאז יבא ה[[רב]] לכלל שתיקה ממש שישתוק ולא ידע כלל מה להשיבו, כמו שהקשו רב אמי ורב אסי לרב, וכי מה בין זה לעגל שנולד מן הטריפה ושתיק רב, ששתיקה זאת היתה בחינת [[ביטול]] השגה הראשונה לגמרי, אך מיד על ידי שתיקה שנתבטל כח ה[[שכל]] בעצם שבבחינת [[אין]] ממש, הוא שבא להשגת עומק השכל וסברא חדשה לגמרי יותר מן הראשונה, וידע לתרץ קושיא זו, ואם לא השתיקה לא היה הרב מגיע להמשכת השכל וסברא עמוקה יותר, המגיעה מ[[חכמה]] מאין שהיא דרגה גבוהה יותר מ[[חכמה הקדומה]].
בגמרא מוזכר מספר פעמים שרב אמי ורב אסי שאלו את רב שאלות מסוימות, ו[[רב (אמורא)|רב]] שתק. מסביר [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערת שוליים|[[תורת חיים]] בראשית חלק א' פרשת חיי שרה, והאיש משתאה לה, קמ, ד.}} שענין השתיקה זה הוא, כאשר ישאל התלמיד מרבו איזה שאלה חמורה וקשה בדבר שכל וסברא הקשה מאד להבינו ויקשה התלמיד קושיא חזקה לרבו על השכל וסברא שהשפיע לו עד שסותרה לגמרי, שאז יבא ה[[רב]] לכלל שתיקה ממש שישתוק ולא ידע כלל מה להשיבו, כמו שהקשו רב אמי ורב אסי לרב, וכי מה בין זה לעגל שנולד מן הטריפה ושתיק רב, ששתיקה זאת היתה בחינת [[ביטול]] השגה הראשונה לגמרי, אך מיד על ידי שתיקה שנתבטל כח ה[[שכל]] בעצם שבבחינת [[אין]] ממש, הוא שבא להשגת עומק השכל וסברא חדשה לגמרי יותר מן הראשונה, וידע לתרץ קושיא זו, ואם לא השתיקה לא היה הרב מגיע להמשכת השכל וסברא עמוקה יותר, המגיעה מ[[חכמה]] מאין שהיא דרגה גבוהה יותר מ[[חכמה הקדומה]].


ענין זה מסביר אדמו"ר האמצעי, הוא על פי כלל גדול, שבכל עליה ממהות למהות גבוה מאוד נעלה הימנו, צריך להיות תחלה בחינת הממוצע ביניהם והן ב' מיני ביטול הנ"ל, דהיינו שעת התבטלות הנקרא שממון מן השגה הראשונה, שנקרא אין של היש דהשגה שהוא עומק המושג על קוצר כלי המשיג, והב' ביטול העצמי דבחינת השתיקה בהגיע למהות ההשגה הנפלאה מערך הראשונה, כענין שתק רב כנ"ל דטעם שתיקה זו היה בו ביטול השגה הראשונה ולהמציא שכל חדש ועמוק יותר ובאמצעות שניהם דוקא הוא שהגיע לעומק ההשגה הבאה מאין ממש.
ענין זה מסביר אדמו"ר האמצעי, הוא על פי כלל גדול, שבכל עליה ממהות למהות גבוה מאוד נעלה הימנו, צריך להיות תחלה בחינת הממוצע ביניהם והן ב' מיני ביטול הנ"ל, דהיינו שעת התבטלות הנקרא שממון מן השגה הראשונה, שנקרא אין של היש דהשגה שהוא עומק המושג על קוצר כלי המשיג, והב' ביטול העצמי דבחינת השתיקה בהגיע למהות ההשגה הנפלאה מערך הראשונה, כענין שתק רב כנ"ל דטעם שתיקה זו היה בו ביטול השגה הראשונה ולהמציא שכל חדש ועמוק יותר ובאמצעות שניהם דוקא הוא שהגיע לעומק ההשגה הבאה מאין ממש.

תפריט ניווט