63
עריכות
יצהר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←ישיבת עוד יוסף חי: קישורים פנימיים
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "כסליו" ב־"כסלו") |
מ (←ישיבת עוד יוסף חי: קישורים פנימיים) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''יצהר''' הוא יישוב [[דת]]י-[[חרדי]] הנמצא בעומק ה[[שומרון]], ב"גב ההר". | '''יצהר''' הוא יישוב [[דת]]י-[[חרדי]] הנמצא בעומק ה[[שומרון]], ב"גב ההר". | ||
היישוב הוקם ב[[כ"ב באב]] [[תשמ"ג]] כ[[התנחלות| | היישוב הוקם ב[[כ"ב באב]] [[תשמ"ג]] כ[[התנחלות|מאחז]] לאחר קריאת נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן שקרא להקפאת ההתנחלויות. | ||
בגבעות הסמוכות | בגבעות הסמוכות ליישוב מתגוררים עשרות משפחות נוספות במטרה לעצור את ההשתלטות הערבית על אדמות ארץ ישראל. | ||
ביישוב קיימת קהילת [[חב"ד]] המונה נכון לשנת [[תשע"ג]] כשלושים משפחות, חלקם מתגוררים בגבעה הסמוכה ליישוב, [[מצפה משיח]]. בשנת [[תשע"א]] נפתחה בגבעה ישיבת [[תומכי תמימים יצהר|תומכי תמימים]]. | ביישוב קיימת קהילת [[חב"ד]] המונה נכון לשנת [[תשע"ג]] כשלושים משפחות, חלקם מתגוררים בגבעה הסמוכה ליישוב, [[מצפה משיח]]. בשנת [[תשע"א]] נפתחה בגבעה ישיבת [[תומכי תמימים יצהר|תומכי תמימים]]. | ||
== קהילת חב"ד == | == קהילת חב"ד == | ||
היישוב מאוכלס בציבור [[דתי]]-[[חרדי]] וברובו מקורב ל[[תורת החסידות]]. תושבי היישוב מתאפיינים בנפש עדינה וב[[אהבת ישראל]] שופעת. | היישוב מאוכלס בציבור [[דתי]]-[[חרדי]] וברובו מקורב ל[[תורת החסידות]]. תושבי היישוב מתאפיינים בנפש עדינה וב[[אהבת ישראל]] שופעת. | ||
במהלך השנים בהם התפתח | במהלך השנים בהם התפתח היישוב, התפתחה במקום גם קהילת חב"ד. המשפחה הראשונה הגיעה בעקבות הוראה מ[[הרבי]], לאחר ששאלו על מקום מגורים, ובין האפשרויות הציעו את יצהר, שאז נפתח. | ||
עם השנים הצטרפו משפחות נוספות, ונכון לשנת [[תשע"ג]] מונה הקהילה כשלושים משפחות. | עם השנים הצטרפו משפחות נוספות, ונכון לשנת [[תשע"ג]] מונה הקהילה כשלושים משפחות. | ||
== [[בית הכנסת]] == | == [[בית הכנסת]] == | ||
[[קובץ:י''ט | [[קובץ:י''ט כסליו ביצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[כ"ד טבת]] ב[[בית הכנסת]] של היישוב. [[משפיע|מתוועד]] הרב [[שי הרמתי]] [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ב[[מצפה משיח]]]] | ||
[[בית הכנסת]] של | [[בית הכנסת]] של היישוב נמצא בבניין גדול ומפואר, בראש גבעה הצופה ל[[שכם]]. קהילת חב"ד מתפללת ב[[בית הכנסת]] של היישוב, וב[[שבת]]ות מתקיים מניין חב"ד ב"[[חדר שני]]" של בית הכנסת. בחדר מתקיימים שיעורי [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]] ו[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[יומי דפגרא]] וב[[שבת|שבתות]]. במקום קיימת ספריית חב"ד גדולה. למניינים ושיעורי החסידות מצטרף קהל רב המתקרב לחסידות חב"ד. | ||
ב[[מוצאי שבת]]ות מוקרן וידאו מ[[הרבי]] בלובי בית הכנסת, בו צופים עשרות אנשים. | ב[[מוצאי שבת]]ות מוקרן וידאו מ[[הרבי]] בלובי בית הכנסת, בו צופים עשרות אנשים. | ||
== ישיבת עוד יוסף חי == | == ישיבת עוד יוסף חי == | ||
מהמוסדות הבולטים | {{ערך מורחב|ערך=[[עוד יוסף חי]]}} | ||
מהמוסדות הבולטים ביישוב, היא ישיבת "עוד יוסף חי", המשתייכת לציבור ה[[חרדי לאומי]], ומתנהלת ברוח ה[[חסידות]]. הישיבה נוסדה בשנת [[תשמ"ב]] בקבר יוסף שבשכם. לאחר שב[[ח' תשרי]] [[תשס"א]] [[צה"ל]] נסוג משכם, הועברה הישיבה ליצהר. | |||
בראשות הישיבה עומד הרב יצחק שפירא, ובנשיאותה עומד הרב [[יצחק גינזבורג]], [[חסיד חב"ד]] ו[[משפיע]] המתגורר ב[[כפר חב"ד]]. הרב גינזבורג מגיע מספר פעמים בשבוע לישיבה למסירת שיעורי חסידות, ובנוסף מוסר שיעורים נוספים ב[[בית הכנסת]] של | בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק שפירא]], ובנשיאותה עומד הרב [[יצחק גינזבורג]], [[חסיד חב"ד]] ו[[משפיע]] המתגורר ב[[כפר חב"ד]]. הרב גינזבורג מגיע מספר פעמים בשבוע לישיבה למסירת שיעורי חסידות, ובנוסף מוסר שיעורים נוספים ב[[בית הכנסת]] של היישוב. | ||
בסדרי הישיבה מקפידים על לימוד [[חסידות]] במהלך היום ולפני ה[[תפילה]], ומזמן לזמן מתקיימים [[התוועדות|התוועדויות חסידיות]], בעיקר עם הרב גינזבורג. | בסדרי הישיבה מקפידים על לימוד [[חסידות]] במהלך היום ולפני ה[[תפילה]], ומזמן לזמן מתקיימים [[התוועדות|התוועדויות חסידיות]], בעיקר עם הרב גינזבורג. | ||
== בית חב"ד == | == בית חב"ד == | ||
ביישוב פועל [[בית חב"ד]] בניהולו של הרב אליעזר איתן. הבית חב"ד מארגן [[התוועדות|התוועדויות]], שיעורי חסידות ופעילות עם ילדי | ביישוב פועל [[בית חב"ד]] בניהולו של הרב אליעזר איתן. הבית חב"ד מארגן [[התוועדות|התוועדויות]], שיעורי חסידות ופעילות עם ילדי היישוב סביב מועדי השנה. | ||
מנהל הפעילות בבית חב"ד הוא ר' [[איציק סנדרוי]]. | מנהל הפעילות בבית חב"ד הוא ר' [[איציק סנדרוי]]. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
== מוסדות חב"ד == | == מוסדות חב"ד == | ||
[[קובץ:מבנה הישיבהביצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ה[[זאל]] של הישיבה, בחורף [[תשע"ג]]]] | [[קובץ:מבנה הישיבהביצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ה[[זאל]] של הישיבה, בחורף [[תשע"ג]]]] | ||
קהילת חב"ד יצהר מפעילה גני ילדים לבנים ובנות. בית ספר בנות ותלמוד תורה בנים. | |||
ביישוב פועלת ספריית חב"ד בניהולו של ר' יוסף פיילנט, תושב [[מצפה משיח]]. בספריה ניתן להשאיל ספרי חסידות, מתקיימים התוועדויות, גמ"ח, ומכירת ובדיקת [[תשמישי קדושה]]{{הערה|1=[http:// | ביישוב פועלת ספריית חב"ד בניהולו של ר' יוסף פיילנט, תושב [[מצפה משיח]]. בספריה ניתן להשאיל ספרי חסידות, מתקיימים התוועדויות, גמ"ח, ומכירת ובדיקת [[תשמישי קדושה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2405 ארבע שנות פעילות] באתר [[חב"ד אינפו]] - {{וידאו}}}}. | ||
=== תומכי תמימים יצהר === | === תומכי תמימים יצהר === | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים יצהר]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים יצהר]]}} | ||
בשנת [[תשע"א]] פתח [[איציק סנדרוי]] [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] במצפה משיח. בישיבה לומדים נכון לשנת [[תשע"ג]] כ-עשרים בחורים, ותלמידי הישיבה פועלים רבות ב[[מבצעים]] | בשנת [[תשע"א]] פתח [[איציק סנדרוי]] [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] במצפה משיח. בישיבה לומדים נכון לשנת [[תשע"ג]] כ-עשרים בחורים, ותלמידי הישיבה פועלים רבות ב[[מבצעים]] ביישובי הסביבה ובסיסי [[צה"ל]] בשומרון. | ||
=== [[מקווה]] === | === [[מקווה]] === | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
בשנת [[תשס"ב]], בעקבות הטרור שגבר באותה תקופה, פתח [[חסיד חב"ד]] בשם [[איציק סנדרוי]] את "מצפה משיח" (נקרא גם מצפה יצהר). | בשנת [[תשס"ב]], בעקבות הטרור שגבר באותה תקופה, פתח [[חסיד חב"ד]] בשם [[איציק סנדרוי]] את "מצפה משיח" (נקרא גם מצפה יצהר). | ||
המצפה נמצא על גבעה הסמוכה | המצפה נמצא על גבעה הסמוכה ליישוב במרחק קילומטר, מעל הכפר הערבי חוורא, ומתגוררים בו קרוב ל-10 משפחות, רובם חסידי חב"ד. | ||
במצפה [[בית כנסת]] פעיל, [[ישיבה]], [[מקווה]] וספריית חסידות. [[ארון קודש|ארון הקודש]] בבית הכנסת היה במשך 35 שנים באוהל אברהם אבינו ב[[מערת המכפלה]]. | במצפה [[בית כנסת]] פעיל, [[ישיבה]], [[מקווה]] וספריית חסידות. [[ארון קודש|ארון הקודש]] בבית הכנסת היה במשך 35 שנים באוהל אברהם אבינו ב[[מערת המכפלה]]. | ||