|
|
| שורה 3: |
שורה 3: |
|
| |
|
| ==תולדות חיים== | | ==תולדות חיים== |
| ולד בעיר ברודי]] שבגליציה, בשנת [[תר"ע]]. למד ב[[בית המדרש לרבנים בברלין|בית המדרש לרבנים]] מיסודו של הרב [[עזריאל הילדסהיימר]] ב[[ברלין]].
| | נולד בעיר ברודי שבגליציה, בשנת [[תר"ע]]. למד ב[[בית המדרש לרבנים בברלין|בית המדרש לרבנים]] מיסודו של הרב [[עזריאל הילדסהיימר]] ב[[ברלין]]. בשנת [[תרצ"ח]] עלה לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ [[חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים]] ב[[כפר סבא]], ובשנת [[ת"ש]] נבחר לרב הקיבוץ. הרב כהנא היה מתלמידיו המובהקים של [[החזון איש]], ושימש פעמים רבות כשלוחו לעניינים שונים. לקראת שנת השמיטה תש"ה פרסם חוברת על הלכות שמיטה.כהנא היה מראשי מפלגת [[פועלי אגודת ישראל]]. כהנא נבחר להיות חבר כנסת ב9 כנסות הראשונות של [[מדינת ישראל]]. בשנת [[תשל"ט]] עבר להתגורר ב[[ירושלים]], והקים את בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית]] ואת הקרן לחילול מעשר שני ורבעי. |
| | |
| בשנת [[תרצ"ח]] עלה לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ [[חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים]] ב[[כפר סבא]], ובשנת [[ת"ש]] נבחר לרב הקיבוץ. הרב כהנא היה מתלמידיו המובהקים של [[החזון איש]], ושימש פעמים רבות כשלוחו לעניינים שונים. לקראת שנת השמיטה תש"ה פרסם חוברת על הלכות שמיטה. | |
| | |
| כהנא היה מראשי מפלגת [[פועלי אגודת ישראל]]{{הערה|{{הצופה||ברכת פואג"י והחיילים הדתיים|1946/04/01|00100}}}}{{הערה|{{המשקיף||ברכת פועלי אגודת ישראל|1946/11/07|00417}}}} וחבר [[מועצת העם]] מטעם פועלי אגודת ישראל, כממלא מקומו של [[בנימין מינץ]] בהיעדרו{{הערה|{{הצופה||חברי מועצת העם|1948/05/05|00100}}}}, והיה מחותמי [[מגילת העצמאות]]. לאחר [[הקמת המדינה]] היה חבר [[מועצת המדינה הזמנית]] וחבר ועדת הכספים{{הערה|{{הצופה||אושרה הכפלת מס הכנסה|1948/09/17|00106}}}}{{הערה|{{הצופה||מחלוקת בין ועדת הכספים ושר הפנים על תקציבה של ועדת הבחירות המרכזית|1948/12/30|00113}}}}. כהנא נבחר ל-9 [[הכנסת|הכנסות]] הראשונות מטעם פועלי אגודת ישראל. ב[[הבחירות לאספה המכוננת|בחירות לכנסת הראשונה]] נבחר במסגרת רשימה מאוחדת של כל המפלגות הדתיות ([[חזית דתית מאוחדת]]) וב[[הבחירות לכנסת השלישית|בחירות לכנסת השלישית]], [[הבחירות לכנסת הרביעית|הרביעית]] ו[[הבחירות לכנסת השמינית|השמינית]] נבחר במסגרת רשימה משותפת עם [[אגודת ישראל]] ([[חזית דתית תורתית]]). שימש בתפקיד [[סגן שר|סגן]] [[שר החינוך והתרבות]] ב-9 [[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]] (בכנסת [[הכנסת השנייה|השנייה]], [[הכנסת החמישית|החמישית]] ו[[הכנסת השישית|השישית]]) בין השנים [[1951]]–[[1969]]. בתפקידו זה היה אחראי על המחלקה לתרבות תורנית ועל מפעל ההזנה.{{הערה|1={{דבר|דניאל בלוך|התפקיד המוזר של סגן השר|1968/11/22|02000}}}} | |
| | |
| בשנת [[תשל"ט]] עבר להתגורר ב[[ירושלים]], והקים את [[בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית]] ואת [[הקרן לחילול מעשר שני ורבעי]]. | |
| כתב עשרות ספרים, שהמפורסמים שבהם הם "טהרת בת ישראל" על [[טהרת המשפחה]], "מצוות הארץ" על [[מצוות התלויות בארץ]] על פי ספרי החזון אי"ש, שנדפס גם עם חלק ממהדורות ה[[קיצור שולחן ערוך]], וסדרת "חקר ועיון", שבמסגרתה הוהדרו ראשונים ואחרונים על מסכתות [[סדר זרעים]]. על הכרך ל[[מסכת שביעית]] זכה ב[[פרס הרב טולידאנו לספרות תורנית]] לשנת [[תשמ"א]]. כן כתב מאמרים רבים.
| |
| | |
| אחיו הצעיר היה נשיא [[בית המשפט העליון]] ה[[שופט]] [[יצחק כהן (שופט)|יצחק כהן]], ששימש כראש [[ועדת כהן]], [[ועדת חקירה ממלכתית|ועדת החקירה הממלכתית]] שבדקה את אירועי [[סברה ושתילה]]. אחת מבנותיו נישאה לרב [[יהושע איתמר]], בנו של הרב [[אלימלך ירחמיאל איתמר]], שהיה מנהל [[הרבנות הראשית]].
| |
|
| |
|
| ==הקשר עם חב"ד== | | ==הקשר עם חב"ד== |