|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{בעבודה}} | | {{בעבודה}} |
| {{דמות | | {{דמות |
| | תמונה = [[קובץ:הרב ניסים קרליץ שליטא.jpg|250px|נסים קרליץ]] | | | תמונה = |
| | כיתוב = הרב נסים קרליץ | | | כיתוב = הרב נסים קרליץ |
| | תאריך לידה עברי = [[י"ח באב]] [[ה'תרפ"ו]] | | | תאריך לידה = [[י"ח באב]] [[ה'תרפ"ו]] |
| | תאריך פטירה = [[21 באוקטובר]] [[2019]]
| |
| | מקום פטירה = [[בית החולים מעייני הישועה]], [[בני ברק]] | | | מקום פטירה = [[בית החולים מעייני הישועה]], [[בני ברק]] |
| | מקום קבורה = | | | מקום קבורה = |
| | מדינה = | | | מדינה = |
| | תאריך פטירה עברי = [[כ"ג בתשרי]] [[ה'תש"ף]] | | | תאריך פטירה = [[כ"ג בתשרי]] [[תש"פ]] |
| | מקום פעילות = [[ישראל]]- [[בני ברק]] | | | מקום פעילות = [[ישראל]] - [[בני ברק]] |
| | תחומי עיסוק = [[הלכה]] [[דיינות]] [[תלמוד בבלי]] | | | תחומי עיסוק = [[הלכה]] [[דיינות]] [[תלמוד בבלי]] |
| | תפקידים נוספים = חבר [[מועצת גדולי התורה]], חבר נשיאות [[ועד הישיבות]], [[אב בית דין]], ראש [[כולל אברכים]] | | | תפקידים נוספים = חבר נשיאות [[ועד הישיבות]], [[אב בית דין]], ראש [[כולל אברכים]] |
| | רבותיו = רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]], אביו הרב [[נחום מאיר קרליץ]] והרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] | | | רבותיו = רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]], אביו הרב [[נחום מאיר קרליץ]] והרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] |
| | חיבוריו = '''חוט שני''' | | | חיבוריו = '''חוט שני''' |
| }} | | }} |
| ה[[רב]] '''שמריהו יוסף נסים קרליץ''' ([[י"ח באב]] [[ה'תרפ"ו]], [[29 ביולי]] [[1926]] - [[כ"ג בתשרי]] [[תש"פ]], [[21 באוקטובר]] [[2019]]) היה מבכירי [[פוסק הלכה|פוסקי ההלכה]] ה[[ליטאים (זרם)|חרדים ליטאים]], מייסד וראש [[בית דין צדק בני ברק]] (כונה "[[אב"ד|גאב"ד]]" בית הדין), חבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[דגל התורה]], ראש [[כולל חזון איש]] ורב שכונת [[רמת אהרן]].
| | הרב '''שמריהו יוסף נסים קרליץ''' ([[י"ח באב]] ה'[[תרפ"ו]], (29 ביולי 1926) - [[כ"ג בתשרי]] [[תש"פ]], (21 באוקטובר 2019)) היה מבכירי פוסקי ההלכה הליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק (כונה "גאב"ד" בית הדין), ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן בבני ברק |
|
| |
|
| ==ביוגרפיה== | | ==ביוגרפיה== |
|
| |
|
| נולד ב[[קוסובה (עיירה)|קוסובה]] שב[[בלארוס]], ל[[רבי נחום מאיר קרליץ]]{{הערה|שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו - הרב שמריהו יוסף קרליץ.}} ולבתיה, אחותו של [[החזון איש]]. תחילה נקרא בשם 'שמריהו יוסף', על שם סבו [[רבי שמריהו יוסף קרליץ]], ולאחר נס שנעשה לו הוסיפו לו את השם 'נסים'{{הערה|פעם התבטא הרב נסים בדרך צחות ששם זה גרם לכך שבני [[עדות המזרח]] חשו בנח לקבל ממנו הכרעות בהלכה, מפני ששם זה יותר מצוי אצלם. [[מרוה לצמא]] חיי שרה [[ה'תש"פ]].}}. הסנדק בברית היה [[רבי מאיר קרליץ]]. [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]] עם הוריו בשנת [[תרצ"ו]], לאחר שהוריו הבינו כי יחויבו לשולחו לבית הספר הפולני. עם עלותו לישראל למד ב[[ישיבת תפארת ציון]]. המשיך את לימודיו ב[[ישיבת לומז'ה]] ותקופה קצרה לאחר פתיחת [[ישיבת פוניבז']] בבית הכנסת "הליגמן", עבר ללמוד בה בהמלצת דודו ורבו החזון איש. ב[[תשי"א]] נשא את לאה, בתו של הרב [[צבי קופשיץ]] מירושלים, נינתו של הרב [[חיים זוננפלד]]. ב[[תשט"ו]] מונה ל[[ר"מ]] בישיבת חוג חתם סופר וב[[תשי"ח]] עבר לישיבת [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]], ממנה פוטר בשנת תשכ"ב על ידי [[ראש הישיבה]] דאז הרב [[משה יהושע הגר]] לימים [[האדמו"ר מויזניץ|האדמו"ר מויז'ניץ]]{{מקור}}. בין השאר למד ב[[חברותא]] עם [[החזון איש]] [[סדר קדשים]] וכן עם [[הסטייפלר]]. היה מהאנשים הקרובים ביותר לחזון איש, והיה היחיד שהחזון איש ביקש ממנו סיוע בעניינים אישיים{{הערה|[[מרוה לצמא]] חיי שרה [[ה'תש"פ]].}}. | | נולד בקוסובה שב[[בלארוס]], לרב נחום מאיר קרליץ{{הערה|שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו - הרב שמריהו יוסף קרליץ.}} ולבתיה, אחותו של [[החזון איש]]. תחילה נקרא בשם 'שמריהו יוסף', על שם סבו רבי שמריהו יוסף קרליץ, ולאחר נס שנעשה לו הוסיפו לו את השם 'נסים'{{הערה|פעם התבטא הרב נסים בדרך צחות ששם זה גרם לכך שבני [[עדות המזרח]] חשו בנח לקבל ממנו הכרעות בהלכה, מפני ששם זה יותר מצוי אצלם.}}. |
| | |
| | עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת [[תרצ"ו]], לאחר שהוריו הבינו כי יחויבו לשולחו לבית הספר הפולני. עם עלותו לישראל למד בישיבת תפארת ציון. המשיך את לימודיו בישיבת לומז'ה ותקופה קצרה לאחר פתיחת ישיבת פוניבז' בבית הכנסת "הליגמן", עבר ללמוד בה בהמלצת דודו ורבו החזון איש. |
| | |
| | ב[[תשי"א]] נשא את לאה, בתו של הרב צבי קופשיץ מירושלים, נינתו של הרב חיים זוננפלד. ב[[תשט"ו]] מונה ל[[ר"מ]] בישיבת חוג חתם סופר וב[[תשי"ח]] עבר לישיבת [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]]. בין השאר למד ב[[חברותא]] עם [[החזון איש]] [[סדר קדשים]] וכן עם [[הסטייפלר]]. היה מהאנשים הקרובים ביותר לחזון איש, והיה היחיד שהחזון איש ביקש ממנו סיוע בעניינים אישיים. |
|
| |
|
| בשנת [[ה'תשע"ה]] נפטרה אשתו. | | בשנת [[ה'תשע"ה]] נפטרה אשתו. |
|
| |
|
| במוצאי [[שמחת תורה]], כ"ג בתשרי ה'תש"פ, נפטר בגיל 93 ב[[בית החולים מעייני הישועה]] לאחר סיבוך של [[דלקת ריאות]]{{הערה|יחיאל צולמן [https://www.jdn.co.il/breakingnews/1215478/ נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים: אבל בעולם התורה – מרן פוסק הדור הגר"נ קרליץ זצ"ל] באתר [[JDN]]}}. הלוויתו יצאה למחרת מרחוב הרב כהנמן פינת רחוב הרב רוזנהיים בבני ברק ונקבר ב[[בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז']]. | | במוצאי [[שמחת תורה]], כ"ג בתשרי ה'תש"פ, נפטר בגיל 93 בבית הרפואה מעייני הישועה לאחר סיבוך של דלקת ריאות. הלוויתו יצאה למחרת מרחוב הרב כהנמן פינת רחוב הרב רוזנהיים בבני ברק ונקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'. |
|
| |
|
| ===פעילות ציבורית=== | | ===פעילות ציבורית=== |
| בשנת [[תשי"ט]] עם פטירת אביו מונה תחתיו כראש [[כולל חזון איש]] וכרב [[בית הכנסת הליגמן]], מבתי הכנסת הראשונים בבני ברק. בשנת [[תשכ"ח]] הקים את [[בית דין צדק בני ברק]] שבראשו עמד כיובל שנים. הרב קרליץ היה חבר ועדת הרבנים של [[המרכז הרפואי מעיני הישועה]]. בשנת תשל"ב מונה לכהן כחבר ב{{ו|ועד הישיבות}}, ובמשך שנים כיהן כנשיא הוועד לצידו של הרב וואזנר. בשנת [[תשל"ו]] מונה לכהן כרב שכונת רמת אהרון בבני ברק. בשנת [[תשל"ז]] מונה לחבר ב[[מועצת גדולי התורה]]. עם הקמת מועצת גדולי התורה של [[דגל התורה]] ב[[תשמ"ט]] עבר אליה. היה שותף בגיבוש הסכם האיחוד מחדש בין דגל התורה ואגודת ישראל בשנת [[1992]]. | | בשנת [[תשי"ט]] עם פטירת אביו מונה תחתיו כראש כולל חזון איש וכרב בית הכנסת הליגמן, מבתי הכנסת הראשונים בבני ברק. בשנת [[תשכ"ח]] הקים את בית דין צדק בני ברק שבראשו עמד כיובל שנים. הרב קרליץ היה חבר ועדת הרבנים של המרכז הרפואי מעיני הישועה. בשנת תשל"ב מונה לכהן כחבר בועד הישיבות, ובמשך שנים כיהן כנשיא הוועד לצידו של הרב וואזנר. בשנת [[תשל"ו]] מונה לכהן כרב שכונת רמת אהרון בבני ברק. בשנת [[תשל"ז]] מונה לחבר ב[[מועצת גדולי התורה]]. עם פרישתו של אחד ממנהיגי הציבור הליטאי תוך כדי הקמת מפלגה חדשה הצטרף אליו. |
| | |
| בשנת [[תשל"ז]] מונה לחבר ב[[מועצת גדולי התורה]]. עם הקמת מועצת גדולי התורה של [[דגל התורה]] ב[[תשמ"ט]] עבר אליה. היה שותף בגיבוש הסכם האיחוד מחדש בין דגל התורה ואגודת ישראל בשנת [[1992]]. הרב קרליץ היה החבר הוותיק בנשיאות [[ועד הישיבות]], והותיק מבין חברי מועצת גדולי התורה המכהנים.
| |
| | |
| כיהן בנשיאות "[[מפעל הש"ס העולמי]]" שהקים [[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]], האדמו"ר מקלויזנבורג שאף הושיבו לידו בכינוס הנשיאות הראשון.
| |
|
| |
|
| בשבט תשל"ג נאם בכנס כנגד [[פסק דין האח והאחות|היתר האח והאחות]] של הרב [[שלמה גורן]], בשנת תש"מ חתם עם אותו האיש והרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] על מכתב נגד השבועון החרדי "צופר", בסיון תשע"ג כתב מכתב כנגד שילוב [[לימודי חול]] ב[[כולל אברכים]]{{הערה|חיים ברקוביץ', [http://www.ladaat.info/article.aspx?artid=6147 הגר"נ קרליץ: אין לשלב לימודי חול עם לימודי תורה] אתר לדעת.נט}}.
| | כיהן בנשיאות "מפעל הש"ס העולמי" שהקים רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]], האדמו"ר מקלויזנבורג שאף הושיבו לידו בכינוס הנשיאות הראשון. |
|
| |
|
| ב[[ישיבת פוניבז'#מאבק השליטה על הישיבה|וויכוח על השליטה בישיבת פוניבז']] הוא מונה כבורר מוסכם ובבית דינו התקיימו מספר דיונים, שלאחריהם בעקבות טענות מצידו של הרב מרקוביץ פרש מהתיק ופירסם פסק ביניים עליו חתמו הרב שטינמן והרב אלישיב. בהמשך תמך וגיבה את מהלכיו של הרב [[אליעזר כהנמן]].
| | בשבט תשל"ג נאם בכנס כנגד [[פסק דין האח והאחות|היתר האח והאחות]] של הרב [[שלמה גורן]]. |
|
| |
|
| ==הערכה==
| |
| {{להשלים}}
| |
| * [[רבי יוסף שלום אלישיב]] התבטא על רבי נסים קרליץ שהוא הדיין האחרון שיכול לפסוק בשאלות ממוניות הלכתיות מן הגמרא והסברא, ואינו נזקק לאסמכתא מספרות השו"ת הדנה בעניין<ref>מוסף יתד נאמן י"א אלול תשע"ג 17.08.13</ref>.
| |
| * [[רבי נתן שולמן]] אמר עליו שהוא מעין דמעין של [[החזון איש]] במידות{{הערה|[http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=47917#p579404 עדות מקורבו חיים שאול] ב[[פורום אוצר החכמה]]}}.
| |
|
| |
|
| == משפחתו == | | == משפחתו == |
