שמואל גדליה בליז'ינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

בשל העובדה שהיה אמור לחזור לארץ מיד לאחר שבת פרשת נח, נכנס ל[[יחידות]] שקודם הנסיעה ביום חמישי וקיבל את ברכת הדרך, אך במוצאי שבת נקרא שוב לחדרו של הרבי ליחידות נוספת שלא מן המניין, במוצאי שבת - שלא היה מהימים הקבועים שהרבי קיבל אנשים פרטיים ליחידות. באותה יחידות העניק לו הרבי את הכוס עם היין שנותר מההתוועדות וביקש למסור זאת ל[[יצחק דמיאל]] וכן מספר מסרים להעביר לו, ביקש ממנו להתוועד עם הבקבוק שקיבל בכל מקום, וכן לפגוש את צעירי אגודת חב"ד ולומר להם שהגיע הזמן לצאת ל'מלחמת תנופה' לכבוש את כל ארץ ישראל, שיפסיקו את הויכוחים ויתחילו לעשות.

לאחר ההגעה לארץ, הפכו שלושת השליחויות הללו לשליחות אחת, כאשר אביו של ר' שמואל יחד עם יצחק דמיאל וצעירי אגודת חב"ד בעידודו של שמואל ששימש כשליח הרבי לעורר את הענין - החליטו לצאת במלחמת תנופה וללכת למעוז הקשה ביותר באמצעותו יכבשו את כך הארץ ולערוך פעילויות להפצת יהדות וחסידות דווקא בקיבוצים{{הערה|יצחק דמיאל אמר אז: "הרבי מבקש לכבוש את כל הארץ, אם כן - הארץ כולה היא חזית. כשאני מחפש את המבצרים האיתנים ביותר בזחית הזו, אני מוצא את הקיבוצים. צריך לכבשו את הקיבוצים ואז כל החזית תתפורר".}}.