יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
בחודש [[סיוון]] [[תשל"ט]] נלקח ל[[חתן]] על ידי ר' [[מנשה קליין]] מאונגוואר והחתונה התקיימה ב[[ארצות הברית]] בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] בהשתתפותו של רבי [[שמחה בונם אלתר]]{{הערה|ראה בספר "פני משנה" בארוכה}}. בהמשך הם גם ערכו שבע ברכות בארץ ישראל בו השתתף גם הסטייפלר.
בחודש [[סיוון]] [[תשל"ט]] נלקח ל[[חתן]] על ידי ר' [[מנשה קליין]] מאונגוואר והחתונה התקיימה ב[[ארצות הברית]] בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] בהשתתפותו של רבי [[שמחה בונם אלתר]]{{הערה|ראה בספר "פני משנה" בארוכה}}. בהמשך הם גם ערכו שבע ברכות בארץ ישראל בו השתתף גם הסטייפלר.


בשבע ברכות, לפני שחזרו לארץ, בי"ג [[אלול]], נכנסו המחותנים עם החתן ל[[יחידות]] אצל הרבי. ב[[יחידות]] זו היו ביטויים מפליאים אודות החתן, שחלקם לא באו בדפוס{{הערה|דברי ר' מנשה קליין בהספד על בעל הפני מנחם בשנת [[תשנ"ו]], וראה גם כן ב[[שיחות קודש תשל"ט]] עמ' 761.}}. כבר בפתח השיחה ציווה הרבי שיביאו כסא לר' יהודה אריה, משום "כבוד מלכות" והתעניין בפרטי ה[[חתונה]] וה[[שבע ברכות]] ובהמשך התעניין אודותיו מספר פעמים.
בהגיעו ל[[ירושלים]] נקרא ר' ארי' לשמש כרב ו[[מורה צדק]] בשכונת 'רובינשטיין' בירושלים, בד בבד עמד בראש [[כולל אברכים|כולל]] [[גור]] ב[[ירושלים]].


בהגיעו ל[[ירושלים]] נקרא ר' ארי' לשמש כרב ו[[מורה צדק]] בשכונת 'רובינשטיין' בירושלים, בד בבד עמד בראש [[כולל אברכים|כולל]] [[גור]] ב[[ירושלים]].
==קשריו עם חב"ד
בעת השבע ברכות שלו, עוד לפני שחזרו לארץ, בי"ג [[אלול]], נכנסו המחותנים עם החתן ל[[יחידות]] אצל הרבי. ב[[יחידות]] זו היו ביטויים מפליאים אודות החתן, שחלקם לא באו בדפוס{{הערה|דברי ר' מנשה קליין בהספד על בעל הפני מנחם בשנת [[תשנ"ו]], וראה גם כן ב[[שיחות קודש תשל"ט]] עמ' 761.}}. כבר בפתח השיחה ציווה הרבי שיביאו כסא לר' יהודה אריה, משום "כבוד מלכות" והתעניין בפרטי ה[[חתונה]] וה[[שבע ברכות]] ובהמשך התעניין אודותיו מספר פעמים.


בימים הסוערים בין [[חב"ד]] ו[[גור]] לבין חלק מהציבור הליטאי היה ר' ארי' המקשר בין [[חסיד]]י [[חב"ד]] ו[[הועד למען שלימות העם]], לבין בית אביו ודודו ה'לב שמחה'.
בימים הסוערים בין [[חב"ד]] ו[[גור]] לבין חלק מהציבור הליטאי היה ר' ארי' המקשר בין [[חסיד]]י [[חב"ד]] ו[[הועד למען שלימות העם]], לבין בית אביו ודודו ה'לב שמחה'.
שורה 16: שורה 17:
בשנת [[תשמ"ה]] היה בין מארגני [[סיום הרמב"ם]] ב[[ירושלים]].
בשנת [[תשמ"ה]] היה בין מארגני [[סיום הרמב"ם]] ב[[ירושלים]].


==פטירתו==
בחודש [[אלול]] [[תשמ"ז]], בעת שיצא ר' ארי' ל[[תפילת שחרית]] פגע בו אוטובוס, במשך כ-3 שבועות שכב ר' ארי' ב[[בית רפואה]] כשהוא בסכנת חיים. הרבי התעניין מאוד במצבו ובמהלך [[כוס של ברכה]] כאשר עבר לפניו העסקן ר' [[אלימלך ניימן]] התעניין: "מה שלום האחיין (של הלב שמחה)?", ודיבר על סוג הפגיעה ב[[מוח]] ודרכי ה[[רפואה]]. בערב [[סוכות]] שלח הרבי את ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] ר' [[לייבל גרונר]] לבדוק מה שלום ר' ארי'{{הערה|מפי הרב גרונר.}}.
בחודש [[אלול]] [[תשמ"ז]], בעת שיצא ר' ארי' ל[[תפילת שחרית]] פגע בו אוטובוס, במשך כ-3 שבועות שכב ר' ארי' ב[[בית רפואה]] כשהוא בסכנת חיים. הרבי התעניין מאוד במצבו ובמהלך [[כוס של ברכה]] כאשר עבר לפניו העסקן ר' [[אלימלך ניימן]] התעניין: "מה שלום האחיין (של הלב שמחה)?", ודיבר על סוג הפגיעה ב[[מוח]] ודרכי ה[[רפואה]]. בערב [[סוכות]] שלח הרבי את ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] ר' [[לייבל גרונר]] לבדוק מה שלום ר' ארי'{{הערה|מפי הרב גרונר.}}.


11,343

עריכות

תפריט ניווט