37,397
עריכות
זאבי מינצברג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (חלוקת קונטרסים העביר את הדף משתמש:זאבי מינצברג/פולמוס קריאת התורה בחול המועד סוכות לשם [[משתמש:לאמטערנעצ'יק/פולמוס קריאת התורה בחול המוע...) |
||
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | |||
בקריאת התורה של חול-המועד סוכות מעלים לתורה ארבעה אנשים{{הערה| מגילה כא,א}}, וחייבים לקרוא בקרבנות החג{{הערה|מגילה לא,א}}. (בפרשת פינחס{{הערה|במדבר כט, יז-לד}}), כאשר קרבנותיו של כל יום כתובים בשלושה פסוקים בלבד. | בקריאת התורה של חול-המועד סוכות מעלים לתורה ארבעה אנשים{{הערה| מגילה כא,א}}, וחייבים לקרוא בקרבנות החג{{הערה|מגילה לא,א}}. (בפרשת פינחס{{הערה|במדבר כט, יז-לד}}), כאשר קרבנותיו של כל יום כתובים בשלושה פסוקים בלבד. | ||
שורה 52: | שורה 52: | ||
לעת-עתה, יש בידינו בנושא זה מכתב מאוחר מזה, מתאריך [[ח' ניסן]] [[תשי"ז]]{{הערה|אג"ק כרך טו עמ' כה}}, ובו נאמר: | לעת-עתה, יש בידינו בנושא זה מכתב מאוחר מזה, מתאריך [[ח' ניסן]] [[תשי"ז]]{{הערה|אג"ק כרך טו עמ' כה}}, ובו נאמר: | ||
"קריאת התורה בימי חנוכה – מנהגנו על-פי מה שכתב בשאלות-ותשובות צמח | "קריאת התורה בימי חנוכה – מנהגנו על-פי מה שכתב בשאלות-ותשובות צמח צדק{{הערה|כמובא לעיל הערה 22, הצמח-צדק פוסק בפשיטות כדעת הרמ"א וכטעמו, ומתייחס רק לדעה זו}}, הועתק בקונטרס 'ברוך שעשה ניסים'. וכן כתב גם הרב רבי ברוך, שיחיה, נאה בלוח כולל חב"ד{{הערה| "ב' דחנוכה קורא לכהן "ביום השני גו', עד "מלאה קטורת". לוי, עד "בן צוער". ישראל, "ביום השלישי גו'". (ועל-דרך-זה כל ימי חנוכה)" – שם בשולי-הגיליון מתוך הלוח}}, שעברתי עליו. ופליאה: מה גרם לספק בהנהגת חב"ד מפורסמת{{הערה|למרות שלא מפורש במכתב שמדובר אודות אה"ק, ברור ששאלה בנדון באה ממקום שלא נהגו כך, דהיינו – ארץ ישראל, כנ"ל שבה כל האשכנזים נוהגים כהבית-יוסף ולא כהרמ"א. וגם הרבי מתכוון לגירסת אה"ק של הלוח, ולא לגירסת חו"ל}}". | ||
נמצא שבנושא קריאת-התורה בחנוכה שינו את הכתוב בלוח כולל-חב"ד בהוראת הרבי, נגד מנהג כל קהילות האשכנזים באה"ק, והרבי התפלא מדוע מסתפקים בזה{{הערה|והעירו מנושא ברכת שהחיינו בברית-מילה, שהאשכנזים באה"ק נוהגים לברכה כמנהג הספרדים, ואילו חסידי חב"ד נוהגים כהרמ"א שלא לברך, והרבי (אג"ק ח"כ עמ' שט, שערי הלכה ומנהג חלק יו"ד עמ' רעז) מסביר ומוכיח, שהמחלוקת בזה היא בין ספרדים לאשכנזים, ואין לזה שייכות לחילוקים שבין א"י וחו"ל}}, וכך נוהגים כל חסידי חב"ד באה"ק מאז במשך כל השנים ללא פקפוק. | נמצא שבנושא קריאת-התורה בחנוכה שינו את הכתוב בלוח כולל-חב"ד בהוראת הרבי, נגד מנהג כל קהילות האשכנזים באה"ק, והרבי התפלא מדוע מסתפקים בזה{{הערה|והעירו מנושא ברכת שהחיינו בברית-מילה, שהאשכנזים באה"ק נוהגים לברכה כמנהג הספרדים, ואילו חסידי חב"ד נוהגים כהרמ"א שלא לברך, והרבי (אג"ק ח"כ עמ' שט, שערי הלכה ומנהג חלק יו"ד עמ' רעז) מסביר ומוכיח, שהמחלוקת בזה היא בין ספרדים לאשכנזים, ואין לזה שייכות לחילוקים שבין א"י וחו"ל}}, וכך נוהגים כל חסידי חב"ד באה"ק מאז במשך כל השנים ללא פקפוק. | ||
שורה 83: | שורה 83: | ||
אך הרבי ענה לו (ביום [[ז' אלול]] [[תש"נ]]): "לא ישנה ממה שנדפס כבר". | אך הרבי ענה לו (ביום [[ז' אלול]] [[תש"נ]]): "לא ישנה ממה שנדפס כבר". | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |