1,070
עריכות
זאבי מינצברג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
זאבי מינצברג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 27: | שורה 27: | ||
נוסיף ונאמר: | נוסיף ונאמר: | ||
בשלמא על ה'פרושים' תלמידי הגר"א שעלו לאה"ק אין לתמוה שנהגו כהבית-יוסף, שהרי הגר" | בשלמא על ה'פרושים' תלמידי הגר"א שעלו לאה"ק אין לתמוה שנהגו כהבית-יוסף, שהרי הגר"א{{הערה| בביאוריו לשו"ע, בסי' תרס"ג ס"ק ג ובסי' תרפ"ד ס"ק ג}} מביא ראיה מן התוספתא{{הערה|מגילה פ"ג ה"ג}} כדעה זו, ולכן הם נוהגים הן בחנוכה (ראה בסעיף הבא) והן בסוכות כהבית-יוסף; אבל יש לתמוה על החסידים שעלו לאה"ק (עוד בדורות שלפניו) ונהגו כקבוצה עצמאית לכל דבר, מדוע נהגו הם, ושאר האשכנזים כולם מאז ועד היום, ללא יוצא מן הכלל{{הערה|ראה בלוח 'דבר בעתו' בשני החגים הללו}}, הן בחנוכה והן בסוכות כדעת הבית-יוסף?! | ||
ג. | ג. | ||
שורה 33: | שורה 33: | ||
כשרוצים להבין סוגיא זו, אי-אפשר לדלג על עניין הקריאה בימי חנוכה. | כשרוצים להבין סוגיא זו, אי-אפשר לדלג על עניין הקריאה בימי חנוכה. | ||
במשנה{{הערה|מגילה ל,ב}} אמרו שבחנוכה קוראים בפרשת הנשיאים{{הערה|בפרשת נשא, במדבר פרק ז}}. ביום השני של חנוכה (וכל הימים שלאחריו), קוראים בתורה לעולה הראשון עד "מלאה קטורת", לשני – עד "זה קרבן נתנאל בן צוער". בקשר לשלישי, יש שתי דעות{{הערה|טור ושו"ע סי' תרפ"ד ונו"כ}}: לפי הבית יוסף – חוזר וקורא את "ביום השני" (כולו), ואילו לפי הרמ"א – ממשיך לקרוא את "ביום השלישי" (כולו), כדי שלא לחזור שוב פסוקים שכבר קראו. | |||
הצמח צדק17, כמו גם הגר"א18, אומרים ששתי המחלוקות – אחת הן. | הצמח צדק17, כמו גם הגר"א18, אומרים ששתי המחלוקות – אחת הן. | ||
שורה 83: | שורה 83: | ||
אך הרבי ענה לו (ביום [[ז' אלול]] [[תש"נ]]): "לא ישנה ממה שנדפס כבר". | אך הרבי ענה לו (ביום [[ז' אלול]] [[תש"נ]]): "לא ישנה ממה שנדפס כבר". | ||
17) בפסקי-דינים הנ"ל בהערה 7. | 17) בפסקי-דינים הנ"ל בהערה 7. |
עריכות