משתמש:לאמטערנעצ'יק/פולמוס קריאת התורה בחול המועד סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 27: שורה 27:
נוסיף ונאמר:
נוסיף ונאמר:


בשלמא על ה'פרושים' תלמידי הגר"א שעלו לאה"ק אין לתמוה שנהגו כהבית-יוסף, שהרי הגר"א11 מביא ראיה מן התוספתא12 כדעה זו, ולכן הם נוהגים הן בחנוכה (ראה בסעיף הבא) והן בסוכות כהבית-יוסף; אבל יש לתמוה על החסידים שעלו לאה"ק (עוד בדורות שלפניו) ונהגו כקבוצה עצמאית לכל דבר, מדוע נהגו הם, ושאר האשכנזים כולם מאז ועד היום, ללא יוצא מן הכלל13, הן בחנוכה והן בסוכות כדעת הבית-יוסף?!
בשלמא על ה'פרושים' תלמידי הגר"א שעלו לאה"ק אין לתמוה שנהגו כהבית-יוסף, שהרי הגר"א{{הערה| בביאוריו לשו"ע, בסי' תרס"ג ס"ק ג ובסי' תרפ"ד ס"ק ג}} מביא ראיה מן התוספתא{{הערה|מגילה פ"ג ה"ג}} כדעה זו, ולכן הם נוהגים הן בחנוכה (ראה בסעיף הבא) והן בסוכות כהבית-יוסף; אבל יש לתמוה על החסידים שעלו לאה"ק (עוד בדורות שלפניו) ונהגו כקבוצה עצמאית לכל דבר, מדוע נהגו הם, ושאר האשכנזים כולם מאז ועד היום, ללא יוצא מן הכלל{{הערה|ראה בלוח 'דבר בעתו' בשני החגים הללו}}, הן בחנוכה והן בסוכות כדעת הבית-יוסף?!


ג.
ג.
שורה 33: שורה 33:
כשרוצים להבין סוגיא זו, אי-אפשר לדלג על עניין הקריאה בימי חנוכה.
כשרוצים להבין סוגיא זו, אי-אפשר לדלג על עניין הקריאה בימי חנוכה.


במשנה14 אמרו שבחנוכה קוראים בפרשת הנשיאים15. ביום השני של חנוכה (וכל הימים שלאחריו), קוראים בתורה לעולה הראשון עד "מלאה קטורת", לשני – עד "זה קרבן נתנאל בן צוער". בקשר לשלישי, יש שתי דעות16: לפי הבית יוסף – חוזר וקורא את "ביום השני" (כולו), ואילו לפי הרמ"א – ממשיך לקרוא את "ביום השלישי" (כולו), כדי שלא לחזור שוב פסוקים שכבר קראו.
במשנה{{הערה|מגילה ל,ב}} אמרו שבחנוכה קוראים בפרשת הנשיאים{{הערה|בפרשת נשא, במדבר פרק ז}}. ביום השני של חנוכה (וכל הימים שלאחריו), קוראים בתורה לעולה הראשון עד "מלאה קטורת", לשני – עד "זה קרבן נתנאל בן צוער". בקשר לשלישי, יש שתי דעות{{הערה|טור ושו"ע סי' תרפ"ד ונו"כ}}: לפי הבית יוסף – חוזר וקורא את "ביום השני" (כולו), ואילו לפי הרמ"א – ממשיך לקרוא את "ביום השלישי" (כולו), כדי שלא לחזור שוב פסוקים שכבר קראו.


הצמח צדק17, כמו גם הגר"א18, אומרים ששתי המחלוקות – אחת הן.
הצמח צדק17, כמו גם הגר"א18, אומרים ששתי המחלוקות – אחת הן.
שורה 83: שורה 83:
אך הרבי ענה לו (ביום [[ז' אלול]] [[תש"נ]]): "לא ישנה ממה שנדפס כבר".
אך הרבי ענה לו (ביום [[ז' אלול]] [[תש"נ]]): "לא ישנה ממה שנדפס כבר".


חשוב לדעת, שבדיעבד יוצאים ידי חובה (לכל הדעות) בכל אופן. וראה בתהלה לדוד סי' רפב ס"ק מח, ובברכי יוסף סי' תרפ"ד.
11) בביאוריו לשו"ע, בסי' תרס"ג ס"ק ג ובסי' תרפ"ד ס"ק ג.
12) מגילה פ"ג ה"ג.
13) ראה בלוח 'דבר בעתו' בשני החגים הללו.
שמעתי על ביהכ"נ 'אהבת תורה' לעולי מדינת אשכנז בחיפה, שבו (עכ"פ עד קרוב לסוף שנות היו"דים) קראו בחוה"מ סוכות כמו בשיחה, לא מפני הכרעה הלכתית אלא מפני שנשארו בהרגלם מחו"ל (ורק לרביעי קראו בחובת היום).
14) מגילה ל,ב.
15) בפרשת נשא, במדבר פרק ז.
16) טור ושו"ע סי' תרפ"ד ונו"כ.


17) בפסקי-דינים הנ"ל בהערה 7.
17) בפסקי-דינים הנ"ל בהערה 7.
1,070

עריכות

תפריט ניווט