1,070
עריכות
משתמש:לאמטערנעצ'יק/פולמוס קריאת התורה בחול המועד סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משתמש:לאמטערנעצ'יק/פולמוס קריאת התורה בחול המועד סוכות (עריכה)
גרסה מ־13:42, 10 באוגוסט 2020
, 10 באוגוסט 2020אין תקציר עריכה
זאבי מינצברג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
זאבי מינצברג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
הרמ"א על אתר לא הגיה מאומה על הדברים הללו. ויש להסתפק בדבר אם נהג כך מפני שהוא מסכים להם, או מפני שסמך על כך שהקורא יבין שהמחלוקת שביניהם תקפה גם לגבי ארץ-ישראל. | הרמ"א על אתר לא הגיה מאומה על הדברים הללו. ויש להסתפק בדבר אם נהג כך מפני שהוא מסכים להם, או מפני שסמך על כך שהקורא יבין שהמחלוקת שביניהם תקפה גם לגבי ארץ-ישראל. | ||
רבו של הבית-יוסף, מהר"י בי-רב{{הערה|בחיבורו 'בית יעקב' על הרמב"ם הל' תפילה פי"ג הי"ג (יצא לאור לראשונה מכתב-יד ברמב"ם הוצאת 'פרדס', ת"א תשט"ז)}}, כתב שלפי הדעה הזאת (שהביא הרמ"א) שלושת העולים הראשונים אינם חייבים לקרוא בפרשת היום גם בארץ-ישראל, וכן כתב רבינו הצמח-צדק{{הערה|ב'פסקי דינים' שלו, ב'חידושים על הרמב"ם' הנ"ל (עמ' 686)}} בתגובה לדברי הבית-יוסף הללו. ואכן הביא שם{{בשם כנסת הגדולה לסי' תרס"ג, משו"ת מהרלב"ח (שהיה אז רבה של ירושלים) סי' מט}}, שבזמן הבית-יוסף, לא נהגו בעיה"ק ירושלים לקרוא כפי דעתו. וכן כתב בביכורי יעקב{{הערה|לבעל ה'ערוך לנר', בסימן הנ"ל ס"ק ב}}, שלדעת הרמ"א "גם בני ארץ-ישראל היה להם לנהוג כן, שיקרא כהן - "וביום השני", לוי – "וביום השלישי", ישראל – "וביום הרביעי", והרביעי – "וביום השני"". | רבו של הבית-יוסף, מהר"י בי-רב{{הערה|בחיבורו 'בית יעקב' על הרמב"ם הל' תפילה פי"ג הי"ג (יצא לאור לראשונה מכתב-יד ברמב"ם הוצאת 'פרדס', ת"א תשט"ז)}}, כתב שלפי הדעה הזאת (שהביא הרמ"א) שלושת העולים הראשונים אינם חייבים לקרוא בפרשת היום גם בארץ-ישראל, וכן כתב רבינו הצמח-צדק{{הערה|ב'פסקי דינים' שלו, ב'חידושים על הרמב"ם' הנ"ל (עמ' 686)}} בתגובה לדברי הבית-יוסף הללו. ואכן הביא שם{{הערה|בשם כנסת הגדולה לסי' תרס"ג, משו"ת מהרלב"ח (שהיה אז רבה של ירושלים) סי' מט}}, שבזמן הבית-יוסף, לא נהגו בעיה"ק ירושלים לקרוא כפי דעתו. וכן כתב בביכורי יעקב{{הערה|לבעל ה'ערוך לנר', בסימן הנ"ל ס"ק ב}}, שלדעת הרמ"א "גם בני ארץ-ישראל היה להם לנהוג כן, שיקרא כהן - "וביום השני", לוי – "וביום השלישי", ישראל – "וביום הרביעי", והרביעי – "וביום השני"". | ||
ובהמשך תמה, מדוע האשכנזים שנהגו בחו"ל כדעת הרמ"א, ועלו לארץ-ישראל, אינם ממשיכים לנהוג כדעה זו גם בארץ-ישראל? | ובהמשך תמה, מדוע האשכנזים שנהגו בחו"ל כדעת הרמ"א, ועלו לארץ-ישראל, אינם ממשיכים לנהוג כדעה זו גם בארץ-ישראל?{{הערה|ומיישב בדוחק: "ואפשר שרק בחו"ל, שכל יום ספק הוא, דוחין לקרוא דבר חדש, אבל בא"י ש[קריאת היום, כמו "ביום השני"] ודאי הוא - אין דוחין ודאי לקרוא דבר חדש"}}. | ||
נוסיף ונאמר: | נוסיף ונאמר: | ||
| שורה 82: | שורה 82: | ||
אך הרבי ענה לו (ביום [[ז' אלול]] [[תש"נ]]): "לא ישנה ממה שנדפס כבר". | אך הרבי ענה לו (ביום [[ז' אלול]] [[תש"נ]]): "לא ישנה ממה שנדפס כבר". | ||
חשוב לדעת, שבדיעבד יוצאים ידי חובה (לכל הדעות) בכל אופן. וראה בתהלה לדוד סי' רפב ס"ק מח, ובברכי יוסף סי' תרפ"ד. | חשוב לדעת, שבדיעבד יוצאים ידי חובה (לכל הדעות) בכל אופן. וראה בתהלה לדוד סי' רפב ס"ק מח, ובברכי יוסף סי' תרפ"ד. | ||