רבי יצחק למד ב[[בית המדרש]] ב[[פריז]]. היה תלמידם של ר' [[שמחה משפיירא|שמחה בן שמואל]] משפייר (שפיירא), ר' [[אברהם בן עזריאל]], מחבר "ערוגות הבושם", ר' אליעזר בן יואל הלוי (ה[[ראבי"ה]]) (נראה שעל שמו הוא קרא לבנו חיים גם אליעזר, ר' [[יהודה בן יצחק מסר לאון]] מפריז, ר' [[שמשון מקוצי]], ר' [[יהודה החסיד]] וכן ר' יעקב בן יצחק הלבן מפראג, ר' יעקב בן מאיר מפרובינש. רבי יצחק היה מורו של ה[[מהר"ם מרוטנבורג]]. היה מראשי הנאבקים למינויים של רבני קהילות. בין השאר חי ב[[צרפת]] וב[[גרמניה]] (ב[[וירצבורג|ווירצבורג]]), שבה למד מפי ר' [[יהונתן בן יצחק]] (תלמידו של רבי [[יצחק הלבן]]), . מעניינת התייחסותו [[הלכה|ההלכתית]] לנושא ענידת [[טלאי צהוב]] ומכאן אנו לומדים על האירוע ההיסטורי הזה{{הערה|1=שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קי ד"ה פ"ג דה"ב}}. במרדכי מובאים דברים ממנו המצוטטים ב"[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]"{{הערה|1=תרומת הדשן חלק א (שו"ת) סימן שמב ד"ה תשובה: יראה}}. ממשיכו היה בנו - רבי [[חיים אליעזר בן יצחק|חיים אליעזר]] (מהר"ח אור זרוע) - שערך את ספרו של אביו "אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו. ספרו הודפס כ-600 שנה לאחר פטירתו על ידי עקיבא להרן (אחיו של [[צבי הירש להרן]]) ב[[אמסטרדם]].בשנת [[1997]] נחשף ב[[וינה|ווינה]] ברחוב הידוע בשמו "[[יודנפלאץ]]" (כיכר היהודים) [[בית כנסת|בית הכנסת]] המזוהה כבית הכנסת שלו ושעלה באש בעת גזירת וינה בשנת [[ה'קפ"א]].ישנם מספר פיוטים החתומים בשם "יצחק בן משה", ביניהם מערכת יוצר-אופן-זולת לשבת שלפני ראש השנה, שנתקבל במנהג אשכנז המזרחי, אך יש המייחסם לרבי יצחק בן משה, מחכמי [[מגנצא]] שנהרג ב[[גזירות תתנ"ו]]. יש המעלים קושיות על ייחוס זה, והעלו את ההשערה שהפייטן הוא רבי יצחק בן משה מווינה, בעל אור זרוע.{{הערה|אברהם פרנקל, '''לקט פיוטי סליחות''', כרך ב ([[מקיצי נרדמים]], תשנ"ג), עמ' 790-793.}}==התייחסות רבותינו נשיאנו=={{להשלים}}==קישורים חיצוניים====הערות שוליים=={{ראשונים}}