6,031
עריכות
המושבות היהודיות בפלך חרסון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תיאור החיים במושבות
| שורה 29: | שורה 29: | ||
"...נאמר על המושבות הללו שנבדלו מסביבתן בכך שמעולם לא נראה בהן איכר שיכור - למעט בשמחת תורה - או איכר שמפליא את מכותיו באשתו. אין ספק שהיו להן עוד כמה מאפיינים ייחודיים. תושביהן שבתו בשבתות ובחגים מכל מלאכה והקפידו לקיים חלק ניכר מתרי"ג המצוות גם כאשר העבודה בשדות כבדה עליהם. "בהתקרב הימים הנוראים", כתב, למשל, מרדכי שמחוני כעבור עשרות שנים, "היה אבא מתחיל לזמזם את התפילות. מכין את הכלים לחריש. את שקי הזריעה. בודק את העגלה אם יש בה כל האבזרים הדרושים, וחוזר על התפילות. ... בערב יום הכיפורים היו יוצאים לבית הקברות לפקוד את קברי היקרים ולאחר מכן מתכנסים לתפילת יממה שלמה בבית הכנסת. בחג הסוכות היו מקימים סוכה ליד כל בית. ... עונת הזריעה באביב קצרה היתה והמאמץ הכרוך בה גדול כי השדות מרוחקים ורבה החרדה מפני הגשמים העשויים לרדת כל שעה ולהפריע את העבודה. כדי לא לבזבז זמן לנסיעות הלוך ושוב היו נשארים כל השבוע בשדה. מקימים חניון וישנים בבגדים בעגלה מחופה. לשדה היינו יוצאים עם הנץ השחר. כשהגיעה שעת התפילה היה אבא מתעטף בטליתו, מניח תפילין ולוחש תפילותיו תוך כדי נסיעה בעגלה. ... תוך כדי חרישה היה אבא מתפלל בקול רם את תפילת המנחה. רק ב'שמונה עשרה' היה אומר להפסיק ולעמוד על המקום לרגע קל". | "...נאמר על המושבות הללו שנבדלו מסביבתן בכך שמעולם לא נראה בהן איכר שיכור - למעט בשמחת תורה - או איכר שמפליא את מכותיו באשתו. אין ספק שהיו להן עוד כמה מאפיינים ייחודיים. תושביהן שבתו בשבתות ובחגים מכל מלאכה והקפידו לקיים חלק ניכר מתרי"ג המצוות גם כאשר העבודה בשדות כבדה עליהם. "בהתקרב הימים הנוראים", כתב, למשל, מרדכי שמחוני כעבור עשרות שנים, "היה אבא מתחיל לזמזם את התפילות. מכין את הכלים לחריש. את שקי הזריעה. בודק את העגלה אם יש בה כל האבזרים הדרושים, וחוזר על התפילות. ... בערב יום הכיפורים היו יוצאים לבית הקברות לפקוד את קברי היקרים ולאחר מכן מתכנסים לתפילת יממה שלמה בבית הכנסת. בחג הסוכות היו מקימים סוכה ליד כל בית. ... עונת הזריעה באביב קצרה היתה והמאמץ הכרוך בה גדול כי השדות מרוחקים ורבה החרדה מפני הגשמים העשויים לרדת כל שעה ולהפריע את העבודה. כדי לא לבזבז זמן לנסיעות הלוך ושוב היו נשארים כל השבוע בשדה. מקימים חניון וישנים בבגדים בעגלה מחופה. לשדה היינו יוצאים עם הנץ השחר. כשהגיעה שעת התפילה היה אבא מתעטף בטליתו, מניח תפילין ולוחש תפילותיו תוך כדי נסיעה בעגלה. ... תוך כדי חרישה היה אבא מתפלל בקול רם את תפילת המנחה. רק ב'שמונה עשרה' היה אומר להפסיק ולעמוד על המקום לרגע קל". | ||
==בתקופה קומוניסטית== | |||
הטיהורים הגדולים של [[סטאלין]] של אמצע שנות השלושים פגעו גם בפרוייקט ההיאחזות היהודית בקרקע. אף על פי כן, המשיכו הקולחוזים היהודיים לתפקד ולהצליח, יחסית, יותר מאחרים. עד אשר הונף עליהם הגרזן הנאצי בתש"א. | |||
מן המושבות עלו ארצה משפחות וקבוצות, רבים מאד נשארו באוקראינה ונספו, אם בידי סטאלין ואם בידי הנאצים. אלה שעלו, הגיעו מוכנים לעבודת האדמה, עם ידע שהיה כל כך נדיר בארץ, ועם רצון עז להגשים התישבות בארצנו שלנו. הם היוו את גרעין החקלאות בעמק יזרעאל ובאזורים אחרים. בין הבאים היו ראשוני המתישבים בגבע, נהלל, עין חרוד, כפר ויתקין, הגרעין המייסד של קיבוץ משמרות, עוד. כמה מהמשפחות ידועות ומוכרות בתחומים שונים, בצבא, בחברה ועוד. | |||
ביניהם היה חיים בבילוב, לימים בבלי. הוא היה בן הרב של המושבה, שדה מנוחה הקטנה שבפלך חרסון והיה מחלוצי החקלאות בעמק יזרעאל, ממייסדי קיבוץ גניגר, ומהמחדשים בחקלאות הארצית בכלל. | |||
==השואה בפלך חרסון== | ==השואה בפלך חרסון== | ||