31,664
עריכות
ט"ו במנחם אב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חודש אב}} | {{חודש אב}} | ||
'''ט"ו באב''' הוא היום החמישה עשר ב[[חודש מנחם אב]] והוא יום שמחה שהשתווה ל[[יום כיפור]] - "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים"{{הערה|1=[[תענית]] כו ע"ב.}}. ב[[גמרא]]{{הערה|1=[[בבא בתרא]] דף קכ"א ע"ב.}} נאמר שמיום זה והלאה, "דמוסיף - יוסיף" - מי שמוסיף בלימוד התורה מוסיפים לו על חייו. בשנת [[תש"נ]] עורר הרבי לפרסם הוראת חז"ל זו{{הערה|1=[[שלשלת היחס]] עמ' 35.}}. הרבי אמר "מנהג ישראל שמחמישה-עשר-באב ואילך, מברכים איש את רעהו בברכת "כתיבה וחתימה (וגמר חתימה) טובה"{{הערה|ספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 770}}. | '''ט"ו באב''' הוא היום החמישה עשר ב[[חודש מנחם אב]] והוא יום שמחה שהשתווה ל[[יום כיפור]] - "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים"{{הערה|1=[[תענית]] כו ע"ב.}}. ב[[גמרא]]{{הערה|1=[[בבא בתרא]] דף קכ"א ע"ב.}} נאמר שמיום זה והלאה, "דמוסיף - יוסיף" - מי שמוסיף בלימוד התורה מוסיפים לו על חייו. בשנת [[תש"נ]] עורר הרבי לפרסם הוראת חז"ל זו{{הערה|1=[[שלשלת היחס]] עמ' 35.}}. הרבי אמר "מנהג ישראל שמחמישה-עשר-באב ואילך, מברכים איש את רעהו בברכת "כתיבה וחתימה (וגמר חתימה) טובה"{{הערה|ספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 770. וכן כתב בעל ה[[מנחת אלעזר]] ממונקאטש בספרו שער יששכר מאמר יום תבר מגל אות א': ביום ט"ו באב תחילת התנוצצות ראש השנה. ודורשי רשומות אמרו ש'''חמשה עשר באב''' בגימטריא '''כתיבה וחתימה טובה'''. ובשם המגיד מטריסק שקיבל מזקנו המאור עינים שקיבל מהבעל שם טוב שקיבל מרבו אחיה השילוני, שמט"ו באב עד ראש השנה - כמה פעמים שאחד מברך לחברו בכתיבה וחתימה טובה, כשיגיע ימי ראש השנה - במספר הזה יהיו לו אז מליצים טובים בשמים שילמדו עליו זכות (קובץ הבאר - נדפס תרפ"ג).}}. | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||