1,070
עריכות
משתמש:לאמטערנעצ'יק/רבי חנינא בר חמא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
זאבי מינצברג (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{דמות | שם = רבי חנינא בר חמא | תואר = | תמונה = | כיתוב = | תאריך לידה =המאה ה-2 | מקום לידה = | תאר...") |
זאבי מינצברג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
| תמונה = | | תמונה = | ||
| כיתוב = | | כיתוב = | ||
| תאריך לידה = | | תאריך לידה = [[ג'תתק"ה]] | ||
| שם = רבי חנינא בר חמא | |||
| תואר = | |||
| תמונה = | |||
| כיתוב = | |||
| מקום לידה = | | מקום לידה = | ||
| תאריך פטירה = | | תאריך פטירה = | ||
| שורה 23: | שורה 27: | ||
| צאצאים = | | צאצאים = | ||
}} | }} | ||
רבי '''חנינא בר חמא''' היה מראשוני ה[[אמוראים]] ב[[ארץ ישראל]]. יש המחשיבים אותו כ[[תנאים|תנא]], עקב היותו בן הדור שבין התנאים לאמוראים{{הערה|{{בבלי|בכורות|מט|ב}}, [[תוספות]] ד"ה אמר רבי אסי, בשם [[רש"י]]}}. היה תלמידו המובהק של [[רבי יהודה הנשיא]], ושימש אחריו בראשות הישיבה הגלילית ב[[ציפורי |ציפורי]]. | רבי '''חנינא בר חמא''' היה מראשוני ה[[אמוראים]] ב[[ארץ ישראל]]. יש המחשיבים אותו כ[[תנאים|תנא]], עקב היותו בן הדור שבין התנאים לאמוראים{{הערה|{{בבלי|בכורות|מט|ב}}, [[תוספות]] ד"ה אמר רבי אסי, בשם [[רש"י]]}}. היה תלמידו המובהק של [[רבי יהודה הנשיא]], ושימש אחריו בראשות הישיבה הגלילית ב[[ציפורי |ציפורי]]. | ||
| שורה 35: | שורה 40: | ||
==תפקידיו הציבוריים== | ==תפקידיו הציבוריים== | ||
רבי יהודה הנשיא, ריכז בידיו, מתוקף תפקידו, את כל המשרות החשובות ביותר בדור ההוא. לפני פטירתו הוא ביזר את משרותיו וסמכויותיו בין בניו ותלמידיו. בגמרא מסופר כי רבי הורה כך: {{ציטוטון|שמעון בני - חכם. גמליאל בני - נשיא. חנינא בר חמא ישב בראש}}. רבי חנינא סירב לקבל את התפקיד, משום שחשש מפגיעה בכבודו של [[רבי אפס]], שהיה מבוגר ממנו בשנתיים וחצי. רק לאחר פטירתו של רבי אפס נאות רבי חנינא להתמנות למשרה תחתיו{{הערה|{{בבלי|כתובות|קג|ב}}; {{ירושלמי|תענית|ד|ב | רבי יהודה הנשיא, ריכז בידיו, מתוקף תפקידו, את כל המשרות החשובות ביותר בדור ההוא. לפני פטירתו הוא ביזר את משרותיו וסמכויותיו בין בניו ותלמידיו. בגמרא מסופר כי רבי הורה כך: {{ציטוטון|שמעון בני - חכם. גמליאל בני - נשיא. חנינא בר חמא ישב בראש}}. רבי חנינא סירב לקבל את התפקיד, משום שחשש מפגיעה בכבודו של [[רבי אפס]], שהיה מבוגר ממנו בשנתיים וחצי. רק לאחר פטירתו של רבי אפס נאות רבי חנינא להתמנות למשרה תחתיו{{הערה|{{בבלי|כתובות|קג|ב}}; {{ירושלמי|תענית|ד|ב}}. היה זה עשרים שנה ומעלה לאחר פטירת רבי{{הערה|כך מוכיח [[יצחק אייזיק הלוי]] מדברי ה{{עירובין|סה|ב}}. | ||
מלבד כוחו הגדול בידע חכמת התורה, היה כוחו רב ב[[פלפול]]. כך למשל, כאשר [[רבי חייא]] ורבי חנינא התווכחו זה עם זה, אמר רבי חנינא לרבי חייא: אם תשתכח תורה מישראל, יכול אני להחזירה על ידי פלפול{{הערה | מלבד כוחו הגדול בידע חכמת התורה, היה כוחו רב ב[[פלפול]]. כך למשל, כאשר [[רבי חייא]] ורבי חנינא התווכחו זה עם זה, אמר רבי חנינא לרבי חייא: אם תשתכח תורה מישראל, יכול אני להחזירה על ידי פלפול{{הערה|בבא מציעא|פה|ב}}}. | ||
משמעותו של המינוי "לשבת בראש" שנויה במחלוקת. [[רש"י]] למשל, שהכוונה לכהונה בראשות הישיבה המרכזית של תנאי ארץ ישראל, שבימי רבי יהודה הנשיא שכנה בציפורי. לעומתם מוכיח [[יצחק אייזיק הלוי]] שמדובר בתפקיד בעל השפעה על כלל הציבור ועל הישיבה גם יחד. למעשה נראה ששתי הדעות צודקות, ותפקיד ראש הישיבה כלל גם אחריות לצרכים ציבוריים נוספים. | משמעותו של המינוי "לשבת בראש" שנויה במחלוקת. [[רש"י]] למשל, שהכוונה לכהונה בראשות הישיבה המרכזית של תנאי ארץ ישראל, שבימי רבי יהודה הנשיא שכנה בציפורי. לעומתם מוכיח [[יצחק אייזיק הלוי]] שמדובר בתפקיד בעל השפעה על כלל הציבור ועל הישיבה גם יחד. למעשה נראה ששתי הדעות צודקות, ותפקיד ראש הישיבה כלל גם אחריות לצרכים ציבוריים נוספים. | ||
| שורה 44: | שורה 49: | ||
רבי חנינא התעסק בענייני יוחסין, כאשר היו שרצו לקבוע כי [[בבל]] מיוחסת פחות מ[[ארץ ישראל]], שלח רבי יהודה הנשיא את רבי חנינא לטפל בעניין, וזה אכן הוכיח להם כי מקובל מפיו של [[רבי ישמעאל ברבי יוסי]] בשם אביו [[רבי יוסי]] שבבל מיוחסת יותר מארץ ישראל{{הערה|{{בבלי|קידושין|עא|א}}.}}. | רבי חנינא התעסק בענייני יוחסין, כאשר היו שרצו לקבוע כי [[בבל]] מיוחסת פחות מ[[ארץ ישראל]], שלח רבי יהודה הנשיא את רבי חנינא לטפל בעניין, וזה אכן הוכיח להם כי מקובל מפיו של [[רבי ישמעאל ברבי יוסי]] בשם אביו [[רבי יוסי]] שבבל מיוחסת יותר מארץ ישראל{{הערה|{{בבלי|קידושין|עא|א}}.}}. | ||
הוא גם סבר כי יש להחמיר במיוחד ביוחסין ובלשון חז"ל "מעלה עשוי ביוחסין". לפי זה פירש [[זעירי]] בשם רבו רבי חנינא, את המשנה במסכת כתובות{{הערה|{{בבלי|כתובות|יד|ב}}.}} {{ציטוטון|אמר [[רבי יוסי]] מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה אמר [[רבי יוחנן בן נורי]] אם רוב אנשי העיר משיאין לכהונה הרי זו תינשא לכהונה}}, ופירש שמדובר שם שעברה שם קבוצת אנשים שכל אחד מהם כשר לכהונה - כלומר שאינו פוסל בביאתו את האשה שבא עליה, ואינו [[נתינים|נתין]] או [[ממזר]], ומלבד זאת רוב אנשים העיר כשרים לכהונה, כך שישנם שני [[רוב (הלכה)|רוב]] להכשיר. בטעם הדבר פורש בתלמוד, שלא די ברוב אחד, כמו שאר ההלכות שבהן נפסק להלכה כי אם הרוב כשר ניתן לסמוך עליו למעשה, ולמשל אם נמצאה חתיכת בשר ליד עשר חנויות שתשע מהן כשרות - מותר לאכול את חתיכת הבשר, אך ביוחסין החמירו שצריך שני רוב, וגזרו שמא אם יסתמכו על רוב אחד, שמא יקרה שהאשה תבוא לביתו של הבועל, שאז הבועל הוא "קבוע", ותקף לגביו הכלל " | הוא גם סבר כי יש להחמיר במיוחד ביוחסין ובלשון חז"ל "מעלה עשוי ביוחסין". לפי זה פירש [[זעירי]] בשם רבו רבי חנינא, את המשנה במסכת כתובות{{הערה|{{בבלי|כתובות|יד|ב}}.}} {{ציטוטון|אמר [[רבי יוסי]] מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה אמר [[רבי יוחנן בן נורי]] אם רוב אנשי העיר משיאין לכהונה הרי זו תינשא לכהונה}}, ופירש שמדובר שם שעברה שם קבוצת אנשים שכל אחד מהם כשר לכהונה - כלומר שאינו פוסל בביאתו את האשה שבא עליה, ואינו [[נתינים|נתין]] או [[ממזר]], ומלבד זאת רוב אנשים העיר כשרים לכהונה, כך שישנם שני [[רוב (הלכה)|רוב]] להכשיר. בטעם הדבר פורש בתלמוד, שלא די ברוב אחד, כמו שאר ההלכות שבהן נפסק להלכה כי אם הרוב כשר ניתן לסמוך עליו למעשה, ולמשל אם נמצאה חתיכת בשר ליד עשר חנויות שתשע מהן כשרות - מותר לאכול את חתיכת הבשר, אך ביוחסין החמירו שצריך שני רוב, וגזרו שמא אם יסתמכו על רוב אחד, שמא יקרה שהאשה תבוא לביתו של הבועל, שאז הבועל הוא "קבוע", ותקף לגביו הכלל "כל קבוע כמחצה על מחצה דמי", ולכן גזרו שגם כאשר הבועל יצא מביתו ואינו קבוע בביתו, אין לסמוך על רוב העיר, ואף על רוב קבוצה שמהם פירש אחד ובעל אין לסמוך, שמא יסמכו על רוב העיר במקרה של קבוע שבו אין רוב מועיל. | ||
==משנתו== | ==משנתו== | ||
הוא היה ידוע בביטחונו בקב"ה, כאשר כוח מכוחות הטומאה רצה לקחת עפר מתחת רגליו כדי לעשות בו כשפים, הוא לעג עליו: קחי כמה שברצונך, כתוב {{ציטוטון|אין עוד מלבדו}} ואיני חושש משום כוח חוץ מכוחו של הקב"ה{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|סז|ב}}.}}. לפי הסבר הגמרא, דווקא רבי חנינא שהיו לו זכויות מיוחדים, יכול היה לסמוך על הקב"ה בצורה כזו, אבל אדם רגיל יש לו ליזהר מכשפים. | הוא היה ידוע בביטחונו בקב"ה, כאשר כוח מכוחות הטומאה רצה לקחת עפר מתחת רגליו כדי לעשות בו כשפים, הוא לעג עליו: קחי כמה שברצונך, כתוב {{ציטוטון|אין עוד מלבדו}} ואיני חושש משום כוח חוץ מכוחו של הקב"ה{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|סז|ב}}.}}. לפי הסבר הגמרא, דווקא רבי חנינא שהיו לו זכויות מיוחדים, יכול היה לסמוך על הקב"ה בצורה כזו, אבל אדם רגיל יש לו ליזהר מכשפים. | ||
אחד מהכללים ההלכתיים שנקבעו על ידיו הוא ''' | אחד מהכללים ההלכתיים שנקבעו על ידיו הוא '''"רוב וקרוב הלך אחר הרוב"''', המשמש במקרה של חפץ שנמצא במקום שלא ניתן לדעת משם בבירור מאין הגיע. כלל אחד קובע: "[[רוב (הלכה)|הלך אחר הרוב]]", וכלל אחר - "[[קרוב]]" - מכריע כי החפץ הגיע מהמקום הקרוב ביותר. אמנם שני הכללים [[מדאורייתא|מהתורה]], אך במקרה של הכרעות סותרות בין שניהם, הכלל שקבע רבי חנינא בר חמא מכריע לפי הרוב. | ||
==רבותיו, חבריו ותלמידיו== | ==רבותיו, חבריו ותלמידיו== | ||