4,723
עריכות
הכנות לתקיעות (מנהגים): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ההכנה
אין תקציר עריכה |
(←ההכנה) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==ההכנה== | ==ההכנה== | ||
בסידור [[אדמו"ר הזקן]] כתוב: {{ציטוטון|אחר [[קריאת התורה]] יכין עצמו לתקוע ב[[שופר]], ויאמר קאפיטיל למנצח לבני קורח מזמור שבע פעמים.}}, ופירש ב[[שער הכולל]]{{הערה|מג, א.}}: "ההכנה היא שיאמר זה המזמור שבע פעמים". | בסידור [[אדמו"ר הזקן]] כתוב: {{ציטוטון|אחר [[קריאת התורה]] יכין עצמו לתקוע ב[[שופר]], ויאמר קאפיטיל [[תהילים מ"ז|למנצח]] לבני קורח מזמור שבע פעמים.}}, ופירש ב[[שער הכולל]]{{הערה|מג, א.}}: "ההכנה היא שיאמר זה המזמור שבע פעמים". | ||
אך בשיחת שבת שובה [[תשל"א]] שלל הרבי את הפירוש הזה, ופירש שכוונת [[אדמו"ר הזקן]] היא להכנה נפשית, ולא פירש [[אדמו"ר הזקן]] שום הכנה פרטית, כיון שאינו דבר השווה לכל נפש, וכל חד וחד לפום שיעורא דיליה צריך להכין עצמו לתקיעת שופר בדבר שהוא מתעורר הימנו, בין אם זאת מהאמור בספר [[כתר שם טוב]], או ב[[שולחן ערוך של האריז"ל]], בספרי חסידות או בספר מטה אפרים וכדומה. ומהתעוררות זו תומשך התעוררות לכל השנה הבעל"ט. ובעומק יותר, שאין הכוונה שיכין עצמו בהכנה פרטית כלשהי, אלא בהכנה כללית לעבודת ה' במשך כל השנה כולה, שהיא מסירה כללית לה' מעומק הנפש{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ל[[ר"ה]], וילך [[תשנ"ב]].}}. | אך בשיחת שבת שובה [[תשל"א]] שלל הרבי את הפירוש הזה, ופירש שכוונת [[אדמו"ר הזקן]] היא להכנה נפשית, ולא פירש [[אדמו"ר הזקן]] שום הכנה פרטית, כיון שאינו דבר השווה לכל נפש, וכל חד וחד לפום שיעורא דיליה צריך להכין עצמו לתקיעת שופר בדבר שהוא מתעורר הימנו, בין אם זאת מהאמור בספר [[כתר שם טוב]], או ב[[שולחן ערוך של האריז"ל]], בספרי חסידות או בספר מטה אפרים וכדומה. ומהתעוררות זו תומשך התעוררות לכל השנה הבעל"ט. ובעומק יותר, שאין הכוונה שיכין עצמו בהכנה פרטית כלשהי, אלא בהכנה כללית לעבודת ה' במשך כל השנה כולה, שהיא מסירה כללית לה' מעומק הנפש{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ל[[ר"ה]], וילך [[תשנ"ב]].}}. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
רק אחדים מזקני החסידים והבעל מקריא (שהוא גם הבעל קורא) ניתן להם רשות לעמוד ליד שלחן הקריאה בשעת התקיעות אצל אדמו"ר מוהרש"ב.. הבעל קורא והבעל מקריא בראש השנה ויוה"כ היו חזקה לבעל המגיה, החסיד ר' שלום וואלאסאוו{{הערה|[[רשימות דברים]], א, עמי שכח.}}. | רק אחדים מזקני החסידים והבעל מקריא (שהוא גם הבעל קורא) ניתן להם רשות לעמוד ליד שלחן הקריאה בשעת התקיעות אצל אדמו"ר מוהרש"ב.. הבעל קורא והבעל מקריא בראש השנה ויוה"כ היו חזקה לבעל המגיה, החסיד ר' שלום וואלאסאוו{{הערה|[[רשימות דברים]], א, עמי שכח.}}. | ||
גם אצל [[הרבי]] הוגבלה העמידה על הבימה למספר אנשים מצומצם. | גם אצל [[הרבי]] הוגבלה העמידה על הבימה למספר אנשים מצומצם. לעיתים היה הרבי מורה בפירוש שיעלה מישהו נוסף, כגון ה"זוכה בגורל" לנסיעה אל הרבי (שאחר כך הפכה עמידתו לקביעות), וכגון החסיד ר' [[מנחם מנדל פוטרפס]] כשיצא את [[רוסיא]]. | ||
==כיסוי השופרות== | ==כיסוי השופרות== | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
בראש השנה [[תשי"ג]] הניח [[הרבי]] את השופר השחור באמצע, ואת שני השופרות הלבנים משני צדיו, השופר הימני צדו הרחב לצד ימין והשני להיפך{{הערה|יומן שנת [[תשי"ג]].}}. | בראש השנה [[תשי"ג]] הניח [[הרבי]] את השופר השחור באמצע, ואת שני השופרות הלבנים משני צדיו, השופר הימני צדו הרחב לצד ימין והשני להיפך{{הערה|יומן שנת [[תשי"ג]].}}. | ||
אחרי קריאת ה[[הפטרה]]{{הערה|ביום השני של ר"ה, [[ | אחרי קריאת ה[[הפטרה]]{{הערה|ביום השני של ר"ה, [[תנש"א]].}}, פתח הרבי את המטפחות שבהן היו עטופים השופרות, והתחיל בסדר ההכנה לתקיעות. ניכר היה שיש סדר עבודה מיוחד עם המטפחות. היו שלוש מטפחות לבנות ואחת אדומה, וכן המטפחת הישנה שיש אומרים שהיא מ[[אדמו"ר הזקן]], אשר רובה היה קרוע וראו בעיקר את שוליה... | ||
הרבי הוציא את שלושת השופרות מהמטפחות, והניחם בצד. הזיז את כל המטפחות הצידה, שטח את המטפחת הלבנה הגדולה שבה עוטף את השופרות, והניח על גבה מטפחת לבנה | הרבי הוציא את שלושת השופרות מהמטפחות, והניחם בצד. הזיז את כל המטפחות הצידה, שטח את המטפחת הלבנה הגדולה שבה עוטף את השופרות, והניח על גבה מטפחת לבנה שנייה של ה'שהחיינו', ומעליה הניח את השופרות, שופר אחד ליד השני, כשהצד הרחב לעברו והצד הצר אל מול הקהל, ומעליהם הניח שופר שלישי. | ||
מתחת לשופרות הניח את המטפחת האדומה השלימה, ומעליהם את המטפחת האדומה הישנה. עטף את השופרות (בחלקם) בשתי המטפחות הלבנות, לקח את המטפחת הלבנה החדשה שהניחה קודם ליד חבילות ה[{פ"נ]]ים, פתח שוב את המטפחות העוטפות את השופרות, הניח את המטפחת תחת אחד ה[[שופר]]ות, וחזר ועטף את השופרות כקודם. הפעם היו השופרות מגולים יותר. כל זה נמשך כחמש דקות... | מתחת לשופרות הניח את המטפחת האדומה השלימה, ומעליהם את המטפחת האדומה הישנה. עטף את השופרות (בחלקם) בשתי המטפחות הלבנות, לקח את המטפחת הלבנה החדשה שהניחה קודם ליד חבילות ה[{פ"נ]]ים, פתח שוב את המטפחות העוטפות את השופרות, הניח את המטפחת תחת אחד ה[[שופר]]ות, וחזר ועטף את השופרות כקודם. הפעם היו השופרות מגולים יותר. כל זה נמשך כחמש דקות... | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
====אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]==== | ====אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]==== | ||
בראש השנה אחרי אמירת המפטיר, היה הרבי הרש"ב מכסה את פניו בטלית, ונשען על שולחן הקריאה (לא | בראש השנה אחרי אמירת המפטיר, היה הרבי הרש"ב מכסה את פניו בטלית, ונשען על שולחן הקריאה (לא הייתה בימה, רק שולחן הקריאה היה גבוה) ושהה כמה זמן עד שנשמעה המילה "למנצח". | ||
באמירת למנצח שלפני התקיעות, כשהקהל כבר גמר לאמרו שבע פעמים, והרבי עוד לא גמר, היה נשמע שהרבי אומר בלחש את הפסוקים "נדיבי עמים גו' מאד נעלה" בניגון מיוחד.. ומתחיל עוד הפעם "למנצח" בלחש (שלא נשמע) וכשמגיע לתיבות הנ"ל, היה אומר שוב באותו ניגון ולפעמים גם פעם שלישית{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 27.}}. | באמירת למנצח שלפני התקיעות, כשהקהל כבר גמר לאמרו שבע פעמים, והרבי עוד לא גמר, היה נשמע שהרבי אומר בלחש את הפסוקים "נדיבי עמים גו' מאד נעלה" בניגון מיוחד.. ומתחיל עוד הפעם "למנצח" בלחש (שלא נשמע) וכשמגיע לתיבות הנ"ל, היה אומר שוב באותו ניגון ולפעמים גם פעם שלישית{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 27.}}. | ||
אחרי אמירת ההפטרה הכין עצמו [[אדמו"ר הרש"ב]] לתקיעות, פניו וראשו הק' מעוטפים בטליתו וקול דממה דקה וחרישית נשמע בתנועת ניגון חב"די הידוע ב[[דביקות]] עצומה, ובתוך כך מתפרץ מתוך פנימיות לבו הק' הקריאה "למנצח" בהתלהבות עזה ובכיה נוראה.. כן כל פסוק ופסוק מהפסוקים שאומרים לפני התקיעות, קורא האדמו"ר בקול מר צורח, באנחות עמוקות ובכיות עצומות.{{ | אחרי אמירת ההפטרה הכין עצמו [[אדמו"ר הרש"ב]] לתקיעות, פניו וראשו הק' מעוטפים בטליתו וקול דממה דקה וחרישית נשמע בתנועת ניגון חב"די הידוע ב[[דביקות]] עצומה, ובתוך כך מתפרץ מתוך פנימיות לבו הק' הקריאה "למנצח" בהתלהבות עזה ובכיה נוראה.. כן כל פסוק ופסוק מהפסוקים שאומרים לפני התקיעות, קורא האדמו"ר בקול מר צורח, באנחות עמוקות ובכיות עצומות.{{הערה|[[התמים]] ד, עמ' פו. וראו גם [[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]. עמ' 121: [[חודש תשרי]] [[תרפ"א]] עבר בכל הסדרים כמו אצל רבנו [מוהרש"ב], ה[[דביקות]] והבכיות הנוראות של [מוהריי"צ] שליט"א בתפילות הימים הנוראים, ובפרט המפטרים וסדר התקיעות היה באופן מבהיל מאוד, אשר ממש נמס כל לב המתפללים שם}}. | ||
====אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]==== | ====אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]==== | ||
| שורה 84: | שורה 84: | ||
====אצל [[הרבי]]==== | ====אצל [[הרבי]]==== | ||
בראש השנה דשנת [[תשי"ב]], בכה הרבי בעת המפטיר בכי רב מאין הפוגות. אחרי ההפטרה הכין הרבי עצמו לתקיעות, סידר את שלושת השופרות באיזה מטפחת אדומה. אחר כך שם את ה[[טלית]] על הראש והתכופף על הבימה, ומבין ה[[טלית]] ראו שבוכה מאוד.. שמעו באמצע איזה תנועה של ניגון חרישי באמצע הבכי כשהיה מכוםה בטלית.. אלו שעמדו בקירוב אומרים שזה היה [[ראש השנה]]דיקע תנועה.. אחר-כך הסיר ה[[טלית]] מעל ראשו, וקרא בקול מחריד ומעורב בדמעות את | בראש השנה דשנת [[תשי"ב]], בכה הרבי בעת המפטיר בכי רב מאין הפוגות. אחרי ההפטרה הכין הרבי עצמו לתקיעות, סידר את שלושת השופרות באיזה מטפחת אדומה. אחר כך שם את ה[[טלית]] על הראש והתכופף על הבימה, ומבין ה[[טלית]] ראו שבוכה מאוד.. שמעו באמצע איזה תנועה של ניגון חרישי באמצע הבכי כשהיה מכוםה בטלית.. אלו שעמדו בקירוב אומרים שזה היה [[ראש השנה]]דיקע תנועה.. אחר-כך הסיר ה[[טלית]] מעל ראשו, וקרא בקול מחריד ומעורב בדמעות את המילה "למנצח".. וכשהקהל כבר גמרו לומר, הנה עדיין אמר "למנצח" כמה רגעים, אבל לא שמעו תיבות אלא איזה קול.. אחר כך אמר את הפסוקים, גם כן בבכיות (לא כמו קודם) ובניגון של הפסוקים, שכפי שמסופר שאדמו"ר הריי"צ היה אומר{{הערה|[[יומן]] [[תשי"ב]], [[כפר חב"ד]], גל' 491, עמ' 70.}}. | ||
==פסוקי קר"ע שט"ן== | ==פסוקי קר"ע שט"ן== | ||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
בר"ה [[תרצ"ט]] בעת התקיעות, אמר אדמו"ר הריי"צ את המזמורים והפסוקים שלפני התקיעות (דבר פלא היה, אשר בפסוק "מן המיצר" במקום עָנָנָי (בע' ונ' קמוצות) אמר עֵנֵני (בע' ונ' צרויות){{הערה|ממכתב הרה"ח [[יחזקאל פייגין]], [[ספר השיחות]] [[תרצ"ט]], עמ' 291.}}. | בר"ה [[תרצ"ט]] בעת התקיעות, אמר אדמו"ר הריי"צ את המזמורים והפסוקים שלפני התקיעות (דבר פלא היה, אשר בפסוק "מן המיצר" במקום עָנָנָי (בע' ונ' קמוצות) אמר עֵנֵני (בע' ונ' צרויות){{הערה|ממכתב הרה"ח [[יחזקאל פייגין]], [[ספר השיחות]] [[תרצ"ט]], עמ' 291.}}. | ||
בפסוקים שקודם תקיעת שופר, במלים "ענני במרחב" היה אדמו"ר אומר 'בַּמרחָב'' בבי"ת דגושה ובחי"ת קמוצה{{ | בפסוקים שקודם תקיעת שופר, במלים "ענני במרחב" היה אדמו"ר אומר 'בַּמרחָב'' בבי"ת דגושה ובחי"ת קמוצה{{הערה|כפי שהוא במחזור ובסידור תורה אור, ולא כבתהלים ובשאר סידורים שהבי"ת רפויה והחי"ת פתוחה כך גם מובא בספר המאמרים [[תרצ"ז]], עמ' 153: {{ציטוטון|תיבת 'מרחב' האמורה בפסוק זה, לפי ספרי הדקדוק היא מנוקדת בָּמרחב, ועל פי [[הקבלה]] המקובלת צריכים לומר בַּמרחב.}}}} | ||
בפסוק כי במצוותיך האמנתי, היה [[אדמו"ר מה"מ]] אומר תיבת "האמַנתי" במ"ם פתוחה{{הערה|כפי שהוא במחזור ובסידור תורה-אור, ולא ב[[קמץ]] כבתהלים ובשאר סידורים}}. | בפסוק כי במצוותיך האמנתי, היה [[אדמו"ר מה"מ]] אומר תיבת "האמַנתי" במ"ם פתוחה{{הערה|כפי שהוא במחזור ובסידור תורה-אור, ולא ב[[קמץ]] כבתהלים ובשאר סידורים}}. | ||
| שורה 98: | שורה 98: | ||
=="אנא בכח"== | =="אנא בכח"== | ||
איתא ב'שער הק"ש' שב[[סידור עם דא"ח]] {{הערה|ד"ה להבין ההפרש, דף עד, א.}}, שקודם תקיעת שופר אומרים "אנא בכח". ופירושו: בדרך כלל הם הכוונות מהפסוקים שהראשי תיבות שלהם שם שני משם מ"ב, אמנם יש שמכוונים התיבות "אנא בכח" כו' במחשבה, אבל אין אומרים האותיות והתיבות. והעוסק בכוונות צריך ללמוד העניינים ברור בכתבי האריז"ל, ואז כוונתו רצויה{{הערה|לוח [[היום יום]] עמ' צב.}}. | איתא ב'שער הק"ש' שב[[סידור עם דא"ח]]{{הערה|ד"ה להבין ההפרש, דף עד, א.}}, שקודם תקיעת שופר אומרים "אנא בכח". ופירושו: בדרך כלל הם הכוונות מהפסוקים שהראשי תיבות שלהם שם שני משם מ"ב, אמנם יש שמכוונים התיבות "אנא בכח" כו' במחשבה, אבל אין אומרים האותיות והתיבות. והעוסק בכוונות צריך ללמוד העניינים ברור בכתבי האריז"ל, ואז כוונתו רצויה{{הערה|לוח [[היום יום]] עמ' צב.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||