2,778
עריכות
רבי יעקב בן משה מולין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הקשר לחב"ד
| שורה 19: | שורה 19: | ||
[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] מביא רבות מהמהרי"ל, שרבים ממנהגי האשכנזים הגיעו דרכו. לדוגמא: המנהג המפורסם שה[[רב]] דורש ב[[הלכה|הלכות]] [[פסח]] ב[[שבת הגדול]] ובהלכות [[חג הסוכות]] ב[[שבת שובה]] - מקורו במנהגו של המהרי"ל{{הערה|ראה שולחן ערוך אדה"ז הלכות פסח סימן תכ"ט סעיף ב (מב"ח ומגן אברהם שם). [[לקוטי שיחות]] חלק ג ע' 953}}. כמו כן [[אדמו"ר הצמח צדק]] דן במנהגיו בספר [[שו"ת צמח צדק|שאלות ותשובות]] שלו. | [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] מביא רבות מהמהרי"ל, שרבים ממנהגי האשכנזים הגיעו דרכו. לדוגמא: המנהג המפורסם שה[[רב]] דורש ב[[הלכה|הלכות]] [[פסח]] ב[[שבת הגדול]] ובהלכות [[חג הסוכות]] ב[[שבת שובה]] - מקורו במנהגו של המהרי"ל{{הערה|ראה שולחן ערוך אדה"ז הלכות פסח סימן תכ"ט סעיף ב (מב"ח ומגן אברהם שם). [[לקוטי שיחות]] חלק ג ע' 953}}. כמו כן [[אדמו"ר הצמח צדק]] דן במנהגיו בספר [[שו"ת צמח צדק|שאלות ותשובות]] שלו. | ||
בין המנהגים הידועים המגיעים מהמהרי"ל, ונהוגים בקרב [[חסידי חב"ד]], זהו מנהג הרקיקה ב'[[עלינו לשבח]]', שמהרי"ל מציין בספרו: | ה[[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנוביץ']] כותב ב[[שארית יהודה (ספר)|תשובתו]] בדיני [[ספר תורה]] - בשם אחיו [[אדמו"ר הזקן]]: {{ציטוטון|הנה על הראשונים אנו מצטערים, על דברי [[יוסף קולון|מהרי"ק]] עצמו, להכשיר לכתוב בטלאי כל עיקר אפילו אותיות שלימות, כי כל דבריו בתשובה ההיא, אחר המחילה {{מונחון|מכ"ת|מכבוד תורתו}} לא נתבררו ולא נתלבנו. . ועם היות כי מי אנכי לפני הר הגדול כו', ואולם האוסר הוא מהרי"ל כמבואר שם בתשובה, והוא היה גדול ממנו, כמו ששמעתי מפי הגאון {{מונחון|אחמו"ר|אחי מורי}} זללה"ה נבג"מ שהפליג בשבח מעלת מהרי"ל על מהרי"ק}}. | ||
בין המנהגים הידועים המגיעים מהמהרי"ל, ונהוגים בקרב [[חסידי חב"ד]], זהו מנהג הרקיקה ב'[[עלינו לשבח]]', שמהרי"ל מציין בספרו: "כשהיה אומר בעלינו לשבח להבל וריק היה מקיא – פעם אחת, כמו שנוהגין העולם, הכוונה של מקיא"{{הערה|היינו היה יורק כפי היחס לע"ז וכן היה נהוג כאשר עוברים ליד כנסיות.}}{{הערה|מהרי"ל סדר מוסף של ר"ה עמ' רצ"ז. ראו [https://chabad.info/beis-medrash/298369/ מחקר הלכתי: רקיקה בעלינו לשבח] {{אינפו}}.}}. ואכן רבים מ[[מנהגי חב"ד]] מבוססים על מנהגים שכותב המהרי"ל בספרו. | |||
אחד מהמנהגים שכותב בספרו הוא, שב[[קריאת המגילה]] מגביהים את הקול באמירת הפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"{{הערה|אסתר ו, א}}, מכיון שזהו עיקר הנס. [[הרבי הריי"צ]] מביא זאת בתחילת ה[[מאמר]] "בלילה ההוא" [[ת"ש]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19800&st=&pgnum=123 ספר המאמרים תרצ"ט - ת"ש עמוד 5].}}, ומבאר זאת. [[הרבי]] גם הוא מבאר את העניין ב[[מאמר|מאמרי]] [[חג הפורים]]{{הערה|1=ראו לדוגמא ב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140119#footnote2a3140119 מאמר בלילה ההוא תשד"מ]. [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140118 בלילה ההוא תשכ"ה].}} המיוסדים על מאמר אדמו"ר הריי"צ. | אחד מהמנהגים שכותב בספרו הוא, שב[[קריאת המגילה]] מגביהים את הקול באמירת הפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"{{הערה|אסתר ו, א}}, מכיון שזהו עיקר הנס. [[הרבי הריי"צ]] מביא זאת בתחילת ה[[מאמר]] "בלילה ההוא" [[ת"ש]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19800&st=&pgnum=123 ספר המאמרים תרצ"ט - ת"ש עמוד 5].}}, ומבאר זאת. [[הרבי]] גם הוא מבאר את העניין ב[[מאמר|מאמרי]] [[חג הפורים]]{{הערה|1=ראו לדוגמא ב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140119#footnote2a3140119 מאמר בלילה ההוא תשד"מ]. [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140118 בלילה ההוא תשכ"ה].}} המיוסדים על מאמר אדמו"ר הריי"צ. | ||