11,689
עריכות
אכילת מאכלי חלב בחג השבועות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←טעמי המנהג
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "’" ב־"'") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חלב 2.jpg|ממוזער|שמאל|חלב]] | |||
מנהג ישראל '''לאכול מאכלי [[חלב]] ב[[חג השבועות]]''', כאשר למנהג זה נאמרו טעמים שונים. בחלק מהקהילות נהוג לערוך סעודה חלבית של ממש, ואילו מנהג חב"ד הוא לאכול מאכלי חלב לאחר הקידוש ביום, ללא נטילת ידיים. | מנהג ישראל '''לאכול מאכלי [[חלב]] ב[[חג השבועות]]''', כאשר למנהג זה נאמרו טעמים שונים. בחלק מהקהילות נהוג לערוך סעודה חלבית של ממש, ואילו מנהג חב"ד הוא לאכול מאכלי חלב לאחר הקידוש ביום, ללא נטילת ידיים. | ||
| שורה 15: | שורה 16: | ||
#הפסוק "מנחה חדשה לה' בשבעותיכם" ראשי-תיבות "מחלב". | #הפסוק "מנחה חדשה לה' בשבעותיכם" ראשי-תיבות "מחלב". | ||
#חלב בגימטריא 40, כנגד ארבעים יום ששהה משה בהר סיני לקבל את לוחות הברית. | #חלב בגימטריא 40, כנגד ארבעים יום ששהה משה בהר סיני לקבל את לוחות הברית. | ||
#אחד משמותיו של [[הר סיני]] הוא "הר גבנונים", שהוא לבן וצח כגבינה{{הערה|בשם רבי שמשון מאוסטרופולי.}}. | #אחד משמותיו של [[הר סיני]] הוא "הר גבנונים", שהוא לבן וצח כגבינה{{הערה|בשם רבי [[שמשון מאוסטרופולי]].}}. | ||
#מן ה"דם" שהוא דבר אסור, נוצר ה"חלב" ונעשה [[מזון]] כשר (בלשון חז"ל "דם נעכר ונעשה חלב"), כך העוסק בתורה יוצא מטומאתו ונטהר. | #מן ה"דם" שהוא דבר אסור, נוצר ה"חלב" ונעשה [[מזון]] כשר (בלשון חז"ל "דם נעכר ונעשה חלב"), כך העוסק בתורה יוצא מטומאתו ונטהר. | ||
#המנהג רמוז בלשון הפסוק שנאמר בחג השבועות: "מנחה '''ח'''דשה '''ל'''השם '''ב'''שבועותיכם", [[ראשי תיבות]] 'חלב'{{הערה|הגה"ה לספר המנהגים טירנא.}}. | #המנהג רמוז בלשון הפסוק שנאמר בחג השבועות: "מנחה '''ח'''דשה '''ל'''השם '''ב'''שבועותיכם", [[ראשי תיבות]] 'חלב'{{הערה|הגה"ה לספר המנהגים טירנא.}}. | ||
#כיון שמנהג ישראל לערוך סעודת מצוה כאשר מסיימים לקיים מצווה חשובה, רצו לערוך סעודה מיוחדת לרגל סיום ספירת העומר, אך כיון שאם יערכו סעודה בשרית הדבר לא יהיה ניכר כיון שיחשבו שזוהי סעודה מצד היום טוב - נהגו לערוך סעודה חלבית{{הערה|ספר המטעמים.}}. | #כיון שמנהג ישראל לערוך סעודת מצוה כאשר מסיימים לקיים מצווה חשובה, רצו לערוך סעודה מיוחדת לרגל סיום ספירת העומר, אך כיון שאם יערכו סעודה בשרית הדבר לא יהיה ניכר כיון שיחשבו שזוהי סעודה מצד היום טוב - נהגו לערוך סעודה חלבית{{הערה|ספר המטעמים.}}. | ||
#כמו שחלב שהחמיץ - בשונה ממוצרים אחרים - יש לו תקנה ושימוש, כך גם מאכלי החלב רומזים שבאמצעות התורה אדם יכול לתקן גם אם 'נפגם' ו'התקלקל'. | |||
#כפי שהמשקה הראשון שהתינוק שותה הוא חלב, כך גם התורה היא הדבר הראשון שיהודי צריך להכניס לפיו. | |||
#איסור בשר וחלב הוא המצוות לא תעשה ה-66, המקבילה לחג השבועות שהוא היום ה-66 מראש חודש ניסן, תחילת השנה{{הערה|רבי חיים ויטאל, על יסוד דברי הזוהר ששס"ה יום הם כנגד שס"ה לא תעשה.}}. | |||
#בגלל סמיכות הפסוקים "ראשית ביכורי אדמתך . . לא תבשל גדי בחלב אמו", מסמיכים את איסור בשר וחלב לחג הביכורים. | |||
#כאשר משה עלה לקבל את התורה טענו המלאכים שהם קודמים מדין 'בר מצר', ומשה השיב להם שאינם יכולים לקבל את התורה משום שכאשר היו אצל אברהם עברו על איסור התורה ואכלו בשר וחלב{{הערה|"ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם . . ויאכלו".}}. | |||
#לרמז שצמאים לתורה וכמה שלומדים הצמאון רק מתגבר, כמו החלב שגורם לצמאון, וכמה ששותים ממנו לא רווים. | |||
#משה רבינו נמשה מהיאור באותו תאריך של מתן תורה{{הערה|סוטה יב, ב.}}, ובתיה החזירה אותו על מיניקות מצריות והוא לא ינק מהן כי היה צריך לקבל תורה מהקב"ה, ורוצים לעשות זכר לזה{{הערה|שו"ת כנף רננה הקדמה ליורה דעה.}}. | |||
#כפי שהחלב מותר למרות שהוא 'נעכר' ונעשה מהדם{{הערה|נדה ט, א.}}, כך גם מי שמקבל את התורה - לא מתחשבים בעברו והוא נעשה טהור{{הערה|מהרש""ם מבערזאן.}}. | |||
==משמעות המנהג== | ==משמעות המנהג== | ||
| שורה 24: | שורה 33: | ||
==המנהג אצל חסידי חב"ד== | ==המנהג אצל חסידי חב"ד== | ||
בנוגע להנהגת רבותינו נשיאינו, ידוע במפורש כי אצל אדמו"ר הצמח צדק | בנוגע להנהגת רבותינו נשיאינו, ידוע במפורש כי אצל אדמו"ר הצמח צדק הייתה נערכת סעודה חלבית של ממש, ובמשך הסעודה הרבנים החב"דיים שהיו מגיעים אל הרבי לחג - בהיותו חג המו"צים - היו מרצים בפניו את שאלותיהם במשך קרוב לשעה{{הערה|תורת מנחם כרך ג' עמ' 125.}}. | ||
אצל אדמו"ר הריי"צ ידוע שהיה נוהג להיכנס לאמו הרבנית אחר התפילה לעשות קידוש ולטעום מאכלי חלב, אך לא היה סועד סעודה חלבית, וכך גם נהג הרבי, שאחר התפילה היה עורך קידוש בחדרו ואוכלי מאכלי 'מזונות' חלביים, ולאחר יותר משעה היה סועד את הסעודה הבשרית. | אצל אדמו"ר הריי"צ ידוע שהיה נוהג להיכנס לאמו הרבנית אחר התפילה לעשות קידוש ולטעום מאכלי חלב, אך לא היה סועד סעודה חלבית, וכך גם נהג הרבי, שאחר התפילה היה עורך קידוש בחדרו ואוכלי מאכלי 'מזונות' חלביים, ולאחר יותר משעה היה סועד את הסעודה הבשרית. | ||
| שורה 34: | שורה 43: | ||
*יש להקפיד בהדגשה גדולה על הפסק של שעה בין אכילת מאכלי חלב למאכלי בשר{{הערה|זאת על אף המובא בנועם-אלימלך פ' משפטים, ד"ה לא תבשל גדי שבחג השבועות אנו כמו מלאכים ולכן התירו חז"ל שלא להקפיד כל כך על ההפסק בין מאכלי חלב ומאכלי בשר.}}, ובפרט שאחד הטעמים לאכילת מאכלי חלב בשבועות זה הזהירות של בני ישראל באכילת בשר וחלב{{הערה|התוועדויות תשמ"ג כרך ג' עמ' 1579.}}. | *יש להקפיד בהדגשה גדולה על הפסק של שעה בין אכילת מאכלי חלב למאכלי בשר{{הערה|זאת על אף המובא בנועם-אלימלך פ' משפטים, ד"ה לא תבשל גדי שבחג השבועות אנו כמו מלאכים ולכן התירו חז"ל שלא להקפיד כל כך על ההפסק בין מאכלי חלב ומאכלי בשר.}}, ובפרט שאחד הטעמים לאכילת מאכלי חלב בשבועות זה הזהירות של בני ישראל באכילת בשר וחלב{{הערה|התוועדויות תשמ"ג כרך ג' עמ' 1579.}}. | ||
*מלבד ההמתנה, יש להקפיד שאכילת מאכלי החלב ומאכלי הבשר לא תהיה באותה סעודה, כפי שנפסק בהלכה{{הערה|אגרות-קודש, כ, עמ' רפט.}}. | *מלבד ההמתנה, יש להקפיד שאכילת מאכלי החלב ומאכלי הבשר לא תהיה באותה סעודה, כפי שנפסק בהלכה{{הערה|אגרות-קודש, כ, עמ' רפט.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/674984/ מאכלי חלב בחג השבועות: מתכוננים לחג עם הרב פרבר]''' {{וידפו}} | |||
{{שבועות}} | {{שבועות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שבועות]] | [[קטגוריה:שבועות]] | ||