2,765
עריכות
משתמש:חסיד ליובאוויטש/רבי אברהם אבן עזרא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמועות בסוף
(שמועות בסוף) |
|||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
==התבטאות הרבי על ראב"ע== | ==התבטאות הרבי על ראב"ע== | ||
[[הרבי]] אומר כי {{ציטוטון|האבן עזרא הינו מפשטני המקרא}}{{הערה|שיחות-קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 283.}}. והוסיף: כשהאבן עזרא מביא פירוש בדרך ה[[סוד]] מדגיש הוא שפירוש זה הוא בדרך סוד. בהזדמנות נוספת קורא לו הרבי {{ציטוטון|ראש הפשטנים}}{{הערה|ש"פ במדבר תשל"ז – שיחות-קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 142.}}. וכן ב[[לקוטי שיחות]] כותב עליו הרבי: "מראשי פשטני המקרא"{{הערה|כרך י"ז עמ' 50.}}. | |||
בהזדמנות נוספת{{הערה|ש"פ תבוא תש"ל}} התייחס הרבי לפירוש [[רש"י]] על הפסוק "את ה' האמרת היום . . וה' האמירך היום" המפרש זאת "לשון הפרשה והבדלה..". ואילו האבן עזרא – שגם הוא מפרש בהתאם לפשוטו של מקרא (אלא שדרכו בפשט שונה מדרכו של רש"י) – מפרש זאת "מלשון גדולה"{{הערה|ראה גם [[רמב"ן]] ו[[ספורנו]] שם.}}, ולאחר מכן מביא – האבן עזרא – את פירושו של [[רבי יהודה הלוי]]{{הערה|וכותב עליו "ויפה פירש".}} ש"האמרת" ו"האמירך" הם מגזירת "ויאמר" והכוונה היא, שישראל הם גרמו להקב"ה לומר שיהיה להם לאלקים והקב"ה גרם לישראל שיהיו לו לעם סגולה. | |||
הרבי התבטא אז{{הערה|שיחות קודש תש"ל כרך ב' עמ' 489.}}, כי העובדה שרבי יהודה הלוי פירש כך אינה מכריחה את רש"י לפרש כן, שהרי יתכן שפירושו הוא כדרכו בדרוש ושירה, אולם אם האבן עזרא כותב "ויפה פירש", הרי זה מעיד שהפירוש מתאים לפשט, שכן האבן עזרא אינו גורס פירושים עקומים שאינם מבוססים בפשטות הכתובים ובפירוש התיבות, וכפי שהוא מאריך בהקדמתו עם מילים חריפות בנושא. | |||
לפי השמועה{{הערה| ראה כפר חב"ד גיליון 718 עמ' 51}}, [[הרבי]] התבטא בהזדמנות מסויימת, כי {{ציטוטון|לא בכדי הניח מסדר החומש את פירוש האבן עזרא בסמיכות לפירוש רש"י}}. | |||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||