2,856
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}}{{לעריכה}} | {{להשלים|כל הערך=כן}}{{לעריכה}} | ||
'''פלפול''' הוא דרך בלימוד התורה, בו מגיעים לחקר ההלכה על ידי משא ומתן מעמיק ועיון בעניין הנלמד מכל צדדיו. | '''פלפול''' הוא דרך בלימוד התורה, בו מגיעים לחקר ההלכה על ידי משא ומתן מעמיק ועיון בעניין הנלמד מכל צדדיו. | ||
==ענינו== | |||
הפלפול הוא דרך עיקרית ב[[לימוד התורה]], כי על ידו משקיעים בתורה עמל ו[[יגיעה]] להגיע לעומק התורה. וככל שמרבים להקשות קושיות - מגיעים יותר לעמקו של העניין. | |||
אף שעיקר הכוונה בפלפול הוא להגיע למסקנה [[הלכה|הלכתית]] שאותה מקיימים כמובן, ישנה דרך בפני עצמה של פלפול בעניין גם אחרי שנפסקה ההלכה, וגם לאחר המסקנה ממשיכים להעמיק בעניין על מנת להגיע להבנה האמיתית, כפי שדרשו [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת חולין]] דף סז, ב.}} על הפסוק{{הערה|[[ישעיה]] מב, כא.}} "יגדיל תורה ויאדיר": {{ציטוטון|דרוש וקבל שכר}}{{הערה|שם=תשנ|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=%d7%a4%d7%9c%d7%a4%d7%95%d7%9c&pgnum=368 ספר השיחות תש"נ חלק א עמוד 356].}}. | |||
==סדר הלימוד== | |||
סדר לימוד התורה הוא, שבתחילה לומדים את העניין כפשוטו ומשיגים אותו, ורק אחר כך מתעמקים בו, כפי שאומרת הגמרא {{ציטוטון|ליגמר איניש והדר ליסבר}}{{הערה|[[מסכת שבת]] סג, א, ראו ברש"י.}}, וכך הוא הסדר שקבעה ה[[משנה]]: {{ציטוטון|בן עשר למשנה, בן חש עשרה לגמרא}}{{הערה|[[מסכת אבות]] סוף פרק ה}}. | |||
עם זאת, הונהג בדורות האחרונים לימוד גמרא ובצורה של פלפול אצל ילדים קטנים, בסמיכות זמן ללימוד המשנה. [[הרבי]] מבאר את סיבת הדבר, עקב המעלה המיוחדת שבפלפול{{הערה|ראו פיסקה מעלת הפלפול}}, והדבר התגלה בדורות האחרונים כיוון שנמצאים בסמיכות ממש ל[[גאולה]], בה [[לימוד התורה]] ופלפול התורה יהיו בשלימות, ובתור טעימה מהגילויים שיתגלו אז בתורה{{הערה|שם=תשנ}}. | |||
==מעלת הפלפול== | ==מעלת הפלפול== | ||
על ידי הפלפול מגיעים להבנה עמוקה יותר בלימוד, על ידו ניתן להגיע למסקנה לאמיתתה של [[התורה]], ומתחדשים דינים חדשים. וזוהי הסיבה בגללה הלכה נפסקת כ[[תלמוד בבלי]] מול ה[[תלמוד ירושלמי]], כיוון שהירושלמי נכתב בסגנון של הלכות פסוקות, בשונה מהבבלי, שהוא "יותר ארוך ומבואר"{{הערה|[[ספר החינוך]] בהקדמה לספר.}}{{הערה|שם=תשנ}} | |||
ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים|קנב, א.}} מובא מאמר רבי יוסי בן קיסמא: טוב תרי מתלת, ששתי רגליו של בחור עדיפים משלושת רגליו של זקן (עם המקל). על פי פשט המאמר מוקשה, הרי בוודאי עדיפים שתי רגליו הבריאות של אדם צעיר מאשר אדם זקן שהולך על מקל. | ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים|קנב, א.}} מובא מאמר רבי יוסי בן קיסמא: טוב תרי מתלת, ששתי רגליו של בחור עדיפים משלושת רגליו של זקן (עם המקל). על פי פשט המאמר מוקשה, הרי בוודאי עדיפים שתי רגליו הבריאות של אדם צעיר מאשר אדם זקן שהולך על מקל. | ||
עריכות