אבלות: הבדלים בין גרסאות בדף

'''אבילות''' היא מצב הלכתי של אדם שמת אחד מקרובי משפחתו. זמן האבילות מחולק לארבע תקופות מרכזיות, כאשר בכל אחת מהן מנהגי האבלות הם שונים: תקופת ה'אנינות' - הזמן שבין הפטירה לבין הקבורה, תקופת ה'שבעה' - שבעת הימים מהקבורה, תקופת 'שלושים' - החודש הראשון מהקבורה ותקופת ה'שנה' הראשונה.

את השם "אבילות" מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]] באופנים שונים{{הערה|ראה בספר הליקוטים אות א' (א - אהוי"ר) ע' נה.}}: א. מלשון צער{{הערה|כמו (ישעיה כ) "ואשלם נחומים לו ולאבליו" ובפירוש רש"י: למצטערים עליו.}} ב. מלשון חורבן{{הערה| כמו (ירמיה יב, ד) "עד מתי תאבל הארץ" ובפירוש רש"י: תחרב.}}. ג. מלשון השחתה{{הערה|כמו (ישעיה כד, ד) "אבלה נבלה הארץ" ו(שם, ז) "אבל תירוש" שפירושו שהושחת התירוש.}}. ד. מלשון בכיה {{הערה|כמו (שלח יד, לט) "ויתאבלו העם מאד".}}.

מהותו של ענין האבילות מבואר [[תורת החסידות|בתורת החסידות]]{{הערה|ראה בספר הליקוטים שם. ובספר הערכים חלק א' ערך אבלות.}}, שהוא הסתלקות [[אור מקיף|'מקיפים]] [[ספירת החכמה|דחכמה']], וזהו פנימיות תוכנו של הפס'{{הערה|איוב ד, כא.}} "ימותו ולא בחכמה". דבר זה אף מרומז בתואר "אבל" שהוא בגימטריא לג, משום שבחכמה ישנם [[ל"ב נתיבות חכמה]] שהם [[אור פנימי|אורות פנימיים]] וא' היתר הוא [[אור מקיף|המקיף]] [[חכמה|דחכמה]] המסתלק.

מנהג חב"ד להקים את המצבה בסמיכות האפשרית לימי השבעה.

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

 

[[קטגוריה:מנהגים כללי]]