חמדת ימים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2 בתים ,  27 ביולי 2020
מ
החלפת טקסט – "״" ב־"""
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "״" ב־""")
שורה 29: שורה 29:
ואכן בכל התיקונים שהדפיס הרמ"ז בוינציאה בין השנים תי"ז לתי"ט נמצאו קטעי תוכחה רבים הזהים מילה במילה לספר חמדת ימים ואינו מזכירם בשם הספר משום שאז היו הקונטרסים עדיין בכתב יד של רבו ולא נדפסו בספר זה. כמו כן יש הטוענים שהרמ"ז מזכירו בפירוש{{הערה|ראה בסוף הערך בנוגע לציטוט בדברי אדמו"ר הצ"צ}}.
ואכן בכל התיקונים שהדפיס הרמ"ז בוינציאה בין השנים תי"ז לתי"ט נמצאו קטעי תוכחה רבים הזהים מילה במילה לספר חמדת ימים ואינו מזכירם בשם הספר משום שאז היו הקונטרסים עדיין בכתב יד של רבו ולא נדפסו בספר זה. כמו כן יש הטוענים שהרמ"ז מזכירו בפירוש{{הערה|ראה בסוף הערך בנוגע לציטוט בדברי אדמו"ר הצ"צ}}.


מנהגים נפוצים רבים ברוב תפוצות ישראל, כמו אמירת לדוד ה' אורי וישעי בחודש אלול, אמירת ה ״יהי רצון״ אחר קרבנות הנשיאים שאומרים בחודש ניסן, אמירת שבעה פעמים למנצח קודם תקיעת שופר, וכן נוסח היהי רצון שקודם אמירת התהילים ואחריו הם מבעל החמדת הימים, וכן כל נוסחאות הלשם יחוד הם מבעל החמדת ימים.
מנהגים נפוצים רבים ברוב תפוצות ישראל, כמו אמירת לדוד ה' אורי וישעי בחודש אלול, אמירת ה "יהי רצון" אחר קרבנות הנשיאים שאומרים בחודש ניסן, אמירת שבעה פעמים למנצח קודם תקיעת שופר, וכן נוסח היהי רצון שקודם אמירת התהילים ואחריו הם מבעל החמדת הימים, וכן כל נוסחאות הלשם יחוד הם מבעל החמדת ימים.


בספר תפארת ישראל לרבי ישראל מסטנוב{{הערה|ארי שבחבורה חבורת הבעש"ט - כינויו של רא"י מסאדיגורא בנו של הרה"ק מרוזין בהסכמתו לספר}} תלמיד הבעש"ט{{הערה|תחילת פרשת אמור}} מובא "אחר כך מצאתי בספר חמדת הימים כדברי .. ושמחתי שכוונתי לדברי הגדולים".
בספר תפארת ישראל לרבי ישראל מסטנוב{{הערה|ארי שבחבורה חבורת הבעש"ט - כינויו של רא"י מסאדיגורא בנו של הרה"ק מרוזין בהסכמתו לספר}} תלמיד הבעש"ט{{הערה|תחילת פרשת אמור}} מובא "אחר כך מצאתי בספר חמדת הימים כדברי .. ושמחתי שכוונתי לדברי הגדולים".

תפריט ניווט