178
עריכות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ישראל לייב (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
'''[[רבי]] שניאור זלמן ברוכוביץ' מליאדי - האדמו"ר הזקן'''{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} (במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר אַלטעֶר רבי'''. מכונה גם "דער ליטוואק" ,'''הרב'''{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}} המגיד מליוזנה או '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) ([[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]] - [[כ"ד בטבת]] ה'[[תקע"ג]] , הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב את ה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|"שולחן ערוך הרב"]]. | '''[[רבי]] שניאור זלמן ברוכוביץ' מליאדי - האדמו"ר הזקן'''{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} (במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר אַלטעֶר רבי'''. מכונה גם "דער ליטוואק" ,'''הרב'''{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}} המגיד מליוזנה או '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) ([[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]] - [[כ"ד בטבת]] ה'[[תקע"ג]] , הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב את ה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|"שולחן ערוך הרב"]]. | ||
==יחוסו== | |||
לפיגירסת רבותינו נשיאינו: | |||
ר' משה מפוזנן סב אדה"ז היה בן הגאון ר' יהודה ליב, שהיה בן הגאון ר' שמואל, שהיה בן הגאון ר' בצלאל, שהיה בנו של המהר"ל מפרג. | |||
לפי גירסת ה"בית רבי": | |||
הגאון ר' משה מפוזנן היה בן הגאון ר' יודל, (בעל 'קול יהודה' על השולחן ערוך, אורח חיים) אב-בית-דין קהילת קאוולי, שהוא היה בן הגאון ר' משה, שהיה בן הגאון ר' צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי אב-בית-דין קהילת לובלין, וחתנו של המהרל מפראג זצוקל. | |||
==קורות חייו== | ==קורות חייו== | ||
===לידתו וילדותו=== | ===לידתו וילדותו=== |
עריכות