שמואל פבזנר: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנות לימודיו בישיבה, שימש כגבאי [[צדקה]] של קופת גמילות חסדים "פדיון שבויים".

ועובדא הוואי בדידי — שהי' זאת בשנת עת"ר, בחדש טבת, בזמן הקור והשלג, והנה קמתי בבקר כנהוג בכל־יום, והנה אין ביכולתי להתפשט את רגלי השמאלית, איך האב זיך פשוט פארקילט פון איין ווינט, והנה הבחורים כמו ... הם הלכו לעבודתם, וכמו כן עוד מהבחורים שהיו באכסניא זאת, כולם הלכו להם, ואני נשארתי גלמוד... והנה באיזה שעה, בא לפני רק שמואל ז"ל עם פנקתו בידו, לבקר אותי, לקיים מצות ביקור־חולים, וכאשר התבונן, וראה מה שנעשה אתי שנכפף הרגל כמו דַלֶד ואי־אפשר לפשוט את רגלי השמאלית, ודבר אלי ברך לבו. ואמר — דלא וועסט זיין אי"ה גיזונט — רק אני הולך להשיג את הרופא. בעת ההיא היה בעיר הזאת (ליובאוויטש) רק רופא אחד מן הערלים, איין פעלדשער, והי' דר בסוף רחוב הנוסע קראסניע בערך שני קילאמעטער, והי' ביום ההוא חשך, ושלג רב, ורוח־סערה, והוא הלך בעצמו ובא והביא את הרופא. ואח"כ כתב הרופא איזה רפואות שצריכים לזה והוא הלך לבית־מרקחת והביא אותם לי. ות"ל אחר איזה ימים עמדתי מחליי זה.