נחלות רבותינו נשיאינו בחברון: הבדלים בין גרסאות בדף

'''נכסי רבותינו נשיאינו בחברון''' הם מספר מבנים בעיר [[חברון]] שנקנו מכספם של רבותינו נשיאינו, ומהווים את הנחלה שלהם ב[[ארץ ישראל]].

כאשר עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]] בשנת ה'[[תקפ"ג]], קנה [[אדמו"ר האמצעי]] חלק מבית הכנסת הספרדי ‘אברהם אבינו', והקצה אותו לבית כנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד{{הערה|לאחר התרחבותה של הקהילה החב"דית, הוקם בית כנסת נוסף, שנקרא לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[בית מנחם חברון|בית מנחם]]}}. כינויו הנפוץ היה "בית הכנסת אברהם אבינו האשכנזי".

לאחר שחרורה של חברון בשנת תשכ"ז, חודש בית הכנסת על-ידי פרופ' בן ציון טבגר. זקני חברון הצביעו על המיקום המדויק של בית הכנסת החב"די. גם הגאון הרב שלמה זלמן אוירבעך, בבואו לחברון, הצביע מיד על המקום בו שכן.  

ההתחדשות המעשית של המקום על ידי חב"ד החלה על ידי הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]. הוא הקים שם [[כולל]] ללימוד [[חסידות]], ובמשך שנים רבות למדו בו שיעורי חסידות. על פי הוראת הרבי לרב גינזבורג, נקרא המקום "בית הכנסת [[הרבנית מנוחה רחל|מנוחה רחל]]", על שם בתו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] שהתגוררה בחברון והיתה מהדמויות הבולטות בה.  

בשנת ה'[[תשס"ד]] החל שליח הרבי בחברון, הרב [[דני כהן]], לשפץ את בית הכנסת ולהופכו לאבן פנינה בחברון שתמשוך אליה את רבבות התיירים.

בית שניאורסון היה מקום מגורה של הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] (נכדת [[אדמו"ר הזקן]] ובת ה[[אדמו"ר האמצעי]]), אשר כונתה "אם הישוב החב"די בחברון" ואשר נודעה בצדקנותה וסגולותיה, והיתה נערצת על כל תושבי חברון.

בעקבות זאת נערכה הפגישה בבית רבה של העיר [[בני ברק]], הרב [[יעקב לנדא]]. הרב לנדא הביע את דעתו שכדאי להעניק לרב לוינגר יפוי-כוח לגאול את בית שניאורסון. מייד לאחר שהוענק לו יפוי-הכוח, פנה הרב לוינגר לבעלי-הבית הערביים, ולאחר דין ודברים נגאל הבית.

===קנית חצר רומנו===

כעבור כמה חודשים קנה הר"ש הויזמאן את החצר בשליחות הרבי הרש"ב. זמן קצר לאחר סיום הקנייה מת המשומד מיתה חטופה וכך מתאר זאת הר"ש הויזמאן: "הנני לבשרו בשורה טובה מגודל שמחת לבבי והתענוג שהתענגתי ברגשת לבבי יום [[עש"ק]], בישועת ה' שהייתה על ידי בקניית חצר המשומד דאהוד אפנדרי ימ"ש, כי עש"ק נפגר דאהוד הנ"ל המשומד ימ"ש מחולי פתאומית ר"ל; כל אחינו בני ישראל, ספרדים ואשכנזים, פה אחד דברו על הצלחתי בקניית החצר שהיה מיועד להעשות בית מסגד גאמע ברחוב גאגאזין, ואשר בכל הון לא היה עוד אופן לקנותו, וגודל הפחד והסכנה שהיה בזה לכל החצרים שבצדו ובפרט לחצר הגדול שקנינו מרומנו שיחי'".

יחד עם זאת, לא זנח [[הרבי הריי"צ]] את האפשרות למנוע ממושל חברון לקחת את הנחלה בכוח הזרוע והוא שלח מכתב לשופט גד פרומקין, ראש השופטים בירושלים, שהיה ידוע ומוכר בקרב חוגי המימשל בארץ ישראל וביקשו להשפיע על הממשלה שלא יבצעו את זממם. עוד כתב לרש"ז הבלין, שיפנה לעורך דין נוסף כדי לשמוע חוות דעת משפטית נוספת באשר לחוקיות מעשיו של מושל העיר חברון.