6,031
עריכות
בית הכנסת אהל יצחק (יפו): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←ראו גם) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אהל יצחק 01.jpg|ממוזער|בית כנסת 'אוהל יצחק' ברחוב עין יעקב בתקופה בה פעל]] | [[קובץ:אהל יצחק 01.jpg|ממוזער|בית כנסת 'אוהל יצחק' ברחוב עין יעקב בתקופה בה פעל]] | ||
'''בית הכנסת חב"ד 'אהל יצחק'''' בשכונת נוה צדק (בעבר נקראה השכונה נווה שלום) על גבול [[תל אביב]]-[[יפו]], הוא אחד מבתי הכנסת החב"דיים העתיקים שהוקמו על ידי חסידי חב"ד בארץ, שעומד כיום שומם ממתפללים. | '''בית הכנסת חב"ד 'אהל יצחק'''' בשכונת נוה צדק (בעבר נקראה השכונה נווה שלום) על גבול [[תל אביב]]-[[יפו]], נקרא גם בשם '''עין יעקב''' על שם הרחוב בו הוא ממוקם. | ||
בית הכנסת הוא אחד מבתי הכנסת החב"דיים העתיקים שהוקמו על ידי חסידי חב"ד בארץ, שעומד כיום שומם ממתפללים. | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
בית הכנסת הוקם ברחוב עין יעקב בשכונת 'נווה שלום' ביפו בשנת [[תרס"ג]] על ידי קהילת חסידי חב"ד בעיר, ובראשם ר' [[יחיאל אביגדור שמרלינג]] ור' [[יעקב קיפניס]], שרכשו את הקרקע ודאגו למימון עלויות הבניה. | בית הכנסת הוקם ברחוב עין יעקב בשכונת 'נווה שלום' ביפו בשנת [[תרס"ג]] על ידי קהילת חסידי חב"ד בעיר, ובראשם ר' [[יחיאל אביגדור שמרלינג]] ור' [[יעקב קיפניס]], שרכשו את הקרקע ודאגו למימון עלויות הבניה. | ||
בשנת תר"ס מונה הרב [[שניאור זלמן סלונים]] מחברון, לרבה של [[קהילת חב"ד תל אביב]], והוא החל בארגון הקהילה, בניית מוסדות; סידר את השחיטה במקום, והנהיג את הקהילה ביד רמה במשך שלושים ושבע שנים. כשלוש שנים לאחר הגיעו, בשנת תרס"ג, החלה בניית בית כנסת חב"ד ברחוב עין יעקב. בפנקס כולל חב"ד ברשימת מכ"ד אייר תרס"ג נכתב: "ביפו בונים אנ"ש בית מדרש וכבר נגמר עד הכיפה ועד בכלל, וחסר עוד תיקונים". | |||
בני קהילת חב"ד דאגו לבנות מבנה מפואר. את קירותיו עיטרו ציורי קיר מעשי ידי האמנים גרשון אינבונד ונחום גוטמן, וגם תקרת העץ עוטרה בציורים מרהיבים. את מלאכת הבנייה סיימו בשנת תרס"ד ובית הכנסת נקרא באופן רשמי: "אוהל יצחק". אולם במשך השנים נקרא בעיקר על שם הרחוב בו הוא ממוקם: "עין יעקב". | |||
הרב סלונים הנהיג את קהילת חב"ד ביפו ביד רמה, כאשר בכל שבת ומועד חזר מאמר חסידות בפני הקהל. לאחר פטירתו בשנת תרצ"ו, מילא את מקומו על פי בקשתו, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, אשר השיב לשאלות בהלכה, מסר שיעורים בנגלה וחסידות, ואף הירבה להתוועד עם בני הקהילה. על פועלו בקהילה, סיפר בהקדמה לספרו "תומכי תמימים": | |||
"והנה ברוך ה' אין לי להתאונן על הקשר האמיץ שביני ובין עדתי בלי שום חילוק גזע ומפלגה... מצידי העמסתי עלי, לבד ההוראה והעצה לכל השואלים לבד זאת הנני נותן שיעורים בנגלה, בדא"ח, ולפרקים קרובים בהתוועדות". | |||
להלן תיאור מהתוועדות י"ט כסלו תרצ"ז, עם הרב יודאסין כפי שפורסמה בזמנו בביטאון 'התמים': | |||
"בליל כ' כסלו נערכה סעודת י"ט כסלו בשכונת 'נוה שלום' בבית ידידינו הרב התמים מוהר"ס יודאסין נ"י, נתאספו בביתו ציבור גדול כ"י, ונערכה סעודה גדולה, השתעשעו בשירה זמרה וריקודים. הרב רס"י סיפר לפני הקהל את פרשת גדולת החג, והקהל היה שמח מאוד, באמצע הסעודה חזר הרס"י מאמר דא"ח. ידידנו אנ"ש הנאספים היטיבו את לבם במשקה ויצאו בריקודים וניגונים עד שעה שתים אחר חצות לילה. | |||
"יתן השי"ת שנזכה בקרוב להשתעשע יחד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א בהרמת קרן ישראל והתורה והחסידות וגאולה שלימה כרצון כ"ק אד"ש לשמחת לבב כל ישראל". | |||
במשך השנים התפללו ב'עין יעקב', חסידים ידועים יותר וידועים פחות ועליהם נמנו: הרה"ח ר' שמואל זלמנוב, הרה"ח איצ'ה חורגין, הרה"ח יונה לויטס, הרה"ח לייב כהן, הרה"ח ברוך פריז ועוד. ר' שמואל זלמנוב היה בעל תוקע בראש השנה, כשאחריו שימש בתפקיד ר' ברוך פריז. החסיד ר' לייב כהן נהג מפעם לפעם לחזור מאמר חסידות בבית הכנסת בשעת רעוא דרעוין. | |||
ברבות השנים הקהילה החב"דית באזור הנקרא 'נווה צדק' (וגם 'נווה שלום'), הלכה והידלדלה, ועם הזמן רוב המתפללים לא נמנו על קהילת חב"ד. לאחר כמה שנים עזבו המתפללים את בית הכנסת, ולפני כעשרים שנה נדם קול התפילה בבית כנסת חב"ד ברחוב 'עין יעקב'. בשנים האחרונות השתלטו עליו גורמים פליליים, ומשום כך חלונותיו נאטמו והוא מיועד כיום להריסה. | |||
עם השלמת הבניה, עוטרו קירות [[בית הכנסת]] על ידי האומנים גרשון אינבונד ונחום גוטמן, והוא נחשב לאחד מבתי הכנסת היפים והעתיקים ביותר בעיר, עם רהיטים ופריטי נגרות ייחודיים. | עם השלמת הבניה, עוטרו קירות [[בית הכנסת]] על ידי האומנים גרשון אינבונד ונחום גוטמן, והוא נחשב לאחד מבתי הכנסת היפים והעתיקים ביותר בעיר, עם רהיטים ופריטי נגרות ייחודיים. | ||
| שורה 16: | שורה 31: | ||
בשלב זה ביקשה העירייה לשפץ את [[בית הכנסת]] ולשכן בו גן ילדים בשל מצוקה במבנים ציבוריים עבור ילדי העיר, אך בהשתדלותם של מספר עסקנים הוכרז המבנה שאתר לשימור היסטורי, והחלו שיפוצים נרחבים במטרה לשקם את [[בית הכנסת]] ולהופכו לאתר היסטורי. | בשלב זה ביקשה העירייה לשפץ את [[בית הכנסת]] ולשכן בו גן ילדים בשל מצוקה במבנים ציבוריים עבור ילדי העיר, אך בהשתדלותם של מספר עסקנים הוכרז המבנה שאתר לשימור היסטורי, והחלו שיפוצים נרחבים במטרה לשקם את [[בית הכנסת]] ולהופכו לאתר היסטורי. | ||
בשנתיים האחרונות פורסם מספר פעמים בתקשורת (בעיתונים 'בשבע', 'בקהילה' ועוד) על בית הכנסת הנטוש, והיו שקראו לגורמים חב"דיים רישמיים, להתערב ולקחת אחריות על בית הכנסת, | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)]] | *[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)]] | ||
[[קטגוריה:קהילת חב"ד יפו: מוסדות]] | [[קטגוריה:קהילת חב"ד יפו: מוסדות]] | ||
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | [[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | ||