ישראל צבי הבר: הבדלים בין גרסאות בדף

[[תמונה:הבר.jpg|left|thumb|250px|הרב ישראל צבי הלוי הבר]][[קובץ:15-02-2018-00-48-49-3-740x623.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל צבי הבר (באמצע) יחד עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] (מימין) ואביו הרב [[חיים אליעזר הבר]] (משמאל)]]

הרב '''ישראל צבי הלוי הבר''' נולד בעיר [[לודז']]- [[פולין]] ב[[י' כסלו]] [[תרפ"ד]]. אביו הרב [[חיים אליעזר הבר]], היה מ[[חסידי פולין]], והתקרב ל[[חסידות חב"ד]] על-ידי אחיו הגדול, , שהתגורר ב[[רוסיה]] במשך תקופה ארוכה של למעלה מעשרים שנה, שם התוודע לאורו הגדול של [[אדמו"ר הרש"ב]].  

הרב הבר, כיהן במשך מספר שנים כשליח הרבי ב[[רומניה]], ובתקופות אחרות כ[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], ו[[משפיע]] בשיכונים ב[[כפר חב"ד]].

 

כבר בילדותו ניכרו בו כשרונות נעלים, והיה בעל זכרון מופלא ומעמיק מאוד, היה בעל חוש נגינה מיוחד במינו. אפיינו אותו יושר אמת ושמחה, ובמיוחד יראת-שמים ו[[אהבה]] עזה ללימוד התורה.  

ב[[חנוכה]] [[תרצ"ה]] עלה אביו ל[[ארץ הקודש]] על מנת להשתקע, ובערב [[יום כיפור]] [[תרצ"ו]] הצטרפה אליו משפחתו. מכיוון שבישיבת [[תורת אמת ירושלים]] לא למדו אז בחורים צעירים, ולכן במשך כשנתיים וחצי למד הרב הבר בישיבת "תורה ויראה" השייכת לזרם הקנאי הירושלמי.

ב[[חודש אייר]] [[תרח"צ]] עבר ללמוד בישיבת [[תורת אמת ירושלים| תורת אמת]], שם כיהן כבר ה[[משפיע]] הידוע ה[[חסיד]] הרב [[אלטר שימחוביץ]]. בשבועות [[תש"א]] (היה זה כבר לאחר פטירתו של הרב שימחוביץ'), הגיע ל[[ירושלים]] ה[[משפיע]] המפורסם הרב [[חיים שאול ברוק]] ו[[התוועדות|התוועד]] שם, ובעקבות כך החליט הרב הבר לעבור ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] שם למד עד חתונתו.  

הרב הבר לא ראה את [[הרבי הריי"צ]], אך זכה לקבל ממנו כמה מכתבים עוד בהיותו בחור. בשנת [[תש"ד]], [[נישואין|נשא]] את רעייתו ציפורה בתו של ה[[משפיע]] החסיד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], בברכת והסכמת הרבי הריי"צ.  

במכתב אליו הוסיף [[הרבי הריי"צ]] הוראה שילמד שחיטה ובדיקה - הוראה שמיימית שפשרה הובן רק לאחר שנים ארוכות, כאשר העיסוק בשחיטה היוה את העילה לשליחותו לרומניה.  

בשנת [[תשי"א]], לאחר ש[[הרבי]] קיבל את הנשיאות, כתב הרב הבר לרבי מכתב ארוך בן שבעה עמודים, בו פירט את קורות חייו ושייכותו לרבי הריי"צ, ושאל על אופן עיסוקו בפרנסה. מכתב המענה המפורט שקיבל מהרבי, נטע בו רגש [[התקשרות]] עז לרבי, וחקק בו את ההכרה כי אצל הרבי רק האמת תופסת מקום, בלי כל נטיות לימין או לשמאל.  

באותם שנים עבד בבית-חרושת לאריגה ב[[תל אביב]]. הוא סבל מיחסם של עובדים לא-דתיים לאורח חייו, ובשלב מסויים כתב על כך לרבי. במכתב המענה כתב לו הרבי, כי הללו "אינם חסרים אלא מעורר שיגלה בפניהם את הנקודה פנימית שלהם, ועל ידי הרוח חיים נעשה מניצוץ זה אבוקה גדולה שתאיר את ה[[גוף]] ו[[נפש בהמית|נפש הבהמית]] שלהם, ואחרי זה גם ביתם וסביבתם, וכיון שפרנסתו הגשמית באה לו, על כל פנים בחלקה הגדול, בבית החרושת זה, הנה קרוב לאמר שגם פרנסתו ברוחניות מקומה שם". בעקבות כך, החל להתחבר עם העובדים ולהשפיע עליהם בעניני תורה ומצוות.  

גם את רעייתו עודד הרבי לעסוק בעניני ארגון [[נשי ובנות חב"ד]], והגדיר אותה כאחת "מראשי המתעסקות" בזה. בשלב מסויים חש הרב הבר כי ההעדרות הממושכת של רעייתו מהבית פוגעת בהתמסרותה לענייני הבית. מבלי שכתב על כך לרבי, הופתע לקבל מכתב ובו נאמר "לפלא שאין האנשים עוזרים להנשים בעבודתן בקדש בארגון [[נשי ובנות חב"ד]]".  

ל[[תשרי]] [[תשכ"ו]] נסע בפעם הראשונה לרבי, ונכנס ל'יחידות' פעמיים, עם בואו ולפני נסיעתו. ב'יחידות' קיבל הוראות רבות ומפורטות בעניניו האישיים. לדוגמא, הוא כתב בפתק שאם הרבי יקרב אותו זה יהיה טובת רבים כי הרבה מהשכונה בת"א ועוד יודעים שנסע לרבי. הרבי הגיב על כך בחומרה: מה שאתם אומרים שזה יהיה טובת רבים - מספיק לי טובתכם אתם.

ב[[התוועדות]] [[חג הסוכות]] שנערכה בחצר [[השאלאש]], לאחר שהרבי כיבד את הזוכה בגורל לומר [[לחיים]], המשיך ואמר "און דער לאדז'ער תמים" [= והתמים מלודז'. הכוונה: שגם הוא יאמר [[לחיים]]].

באותו ביקור, שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם לקבל הצעות ליסוע לחו"ל כדי לעבוד שם בשחיטה, מפאת חובות גדולים שהציקו לו באותה תקופה. הרבי ענה, שמכיוון שמדובר ביציאה מ[[ארץ הקודש]], הדבר דורש שאלת רב. הרבי הוסיף, כי מכיוון שבשעה שישאל את הרב כבר יידע מסתמא לאן בכוונתו לנסוע, ויתכן שזה מקום שניתן לעשות בו לחיזוק היהדות - עליו לציין עובדה זו בפני הרב "וזה יכול להיות סיוע להיתר".  

כשחזר ארצה, פנה לרב אפרתי שעסק בזה, והוא אמר שראשית עליו ללמוד גם שחיטת גסות, כדי שיוכל לקבל עבודה בחו"ל. לאחר שלמד ועשה "שימוש", בערך בסיום שנת [[תשל"ב]], הגיעה הצעה שיסע ל[[רומניה]] לעבוד שם בשחיטה. הוא פנה לרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], מרבני חב"ד בתל-אביב באותם ימים, ושטח בפניו את העניין. הרב יודאסין הרהר מעט, ואחר כך שאל האם בנוסף לעבודה יוכל לנצל את ההזדמנות לעזור בהפצת היהדות באותה מדינה. הרב הבר ענה בחיוב, הוא שוב שקל את העניין - והתיר לו לנסוע. רק לאחר מכן סיפר הרב הבר לרב יודאסין את מענה הרבי אליו ביחידות.

הרב הבר נסע ל[[רומניה]], שם קיבל חוזה לשנה ושהה בעיר הבירה [[בוקרשט]] כל שנת [[תשל"ג]]. ב[[תשרי]] [[תשל"ד]] פרצה [[מלחמת יום כיפור]]. רעייתו שהתה אז ב[[ארץ ישראל]], והוא כמובן דאג לה ביותר. הוא החליט לחזור ל[[ארץ הקודש]] ולפני כן לשהות בחג הסוכות אצל הרבי. הוא קנה איפוא כרטיס טיסה רומניה-[[ניו יורק]]-אה"ק. הוא לא ידע אז את מה שהתברר לו מאוחר יותר: הרב רוזן, הרב הראשי לרומניה, שעמד בקשרים רצופים עם הרבי במשך כל השנים - כבר הודיע לרבי שהוא מעוניין שישהה ברומניה שנה נוספת.  

כשהגיע לרבי, הצליח להבין מרמזים שונים כי הרבי מצפה שישאר שנה נוספת ברומניה. הוא הכניס לרבי פתק בו פירט את הקושיים שבצעד כזה (בין השאר, החשש שעל ידי כך יבוטלו זכויות הפנסיה שלו ממקום עבודתו ב[[רמת גן]]). ב[[יום שני]] לאחר [[שמחת תורה]] נכנס ליחידות, ובידו גם העתק מהפתק בנוגע לנסיעה לרומניה. הרבי ביקש ממנו את הפתק. ואז אמר לו בפירוש: "מה שרציתי שתישאר שם עוד שנה, ובזה לא תפסיד את זכויות הפנסיה ברמת-גן על ידי כך שתשלם להם במקום זה". לגבי השאלה כיצד להודיע על כך לרב רוזן, אמר הרבי "מ'קען דאס מאכן אין טלפון" [= אפשר לעשות זאת בטלפון].  

הרב הבר שאל מכיוון ואשתו נמצאת לבד כל זמן המלחמה ומחכה לו, האם יוכל לנסוע קודם לבקרה באה"ק, והרבי הרשה. אחר כך שאל, אולי אפשר שמישהו אחר יסע במקומו לרומניה, והרבי ענה במילים מדהימות: "איר מיט אייער ציור דארפט זיין נאך א יאר אין רומניה"! [= אתה עם ה"ציור" שלך צריך להיות עוד שנה ברומניה]. אגב: בעקבות דברי הרבי הללו, הקפיד בחזרתו לרומניה ללכת ברחובות הראשיים - למרות שלפני כן השתדל לשמור שם על פרופיל נמוך ככל האפשר - כי הבין שחלק משליחותו היא עצם נוכחותו של יהודי עם הדרת פנים זקן ו"ציור" של תומכי-תמימים במקום זה.  

הוא חזר לרומניה, ומשם נסע ל[[ארץ הקודש]] לבקר את אשתו.  

במהלך שנת [[תשל"ד]] התגורר בקלויזנבורג - קלוז' בשמה הרומני - ובסיומה חזר לאה"ק. בשנת [[תשמ"א]], פנה אליו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]], בהצעה לנסוע עוד פעם לרומניה לעסוק בשחיטה ובהפצת היהדות. מאוחר יותר נודע לו שהדבר הגיע בהוראה מפורשת מהרבי.  

באותה נסיעה, כבר נסע לרומניה יחד עם רעייתו, ושהה שם מתחילת שנת [[תשמ"א]] עד [[חג הפסח]] של שנת [[תשמ"ח]] - למעלה משבע שנים רצופות. העילה הרשמית הייתה עיסוקו כשוחט של הקהילה, כשאת החוזה הוא מחדש מידי שנה בשנה בהתאם להוראת הרבי. במשך שהותו שם עסק בהפצת היהדות, לא רק בבוקרשט הבירה, אלא גם בכל ערי רומניה.  

באותו זמן, שלט ברומניה הרודן הקומוניסטי צ'אושסקו ימ"ש.  

בתקופה הראשונה להגיעו לרומניה, עקבו אחריו כצל לכל מקום ומקום. רק לאחר תקופה ארוכה שראו שאין בפעילותו שום דבר חשוד מבחינתם, הרפו ממנו קצת. בכל שבת חזר [[שיחה]] בבית הכנסת, וגם פרסם בעיתון היהודי שיחה של הרבי בלשון קלה. כל מילה עברה על ידם בדיקה בשבע עינים, אך הרב הבר נזהר עד הקצה האחרון לא לומר או לכתוב שום דבר שיכול להתפרש באיזה אופן כדיבור נגד השלטון, ועמד במשימה בהצלחה.  

אחת מפעולותיו החשובות ביותר ברומניה הייתה [[הדפסת התניא]]. את ההוראה על כך קיבל מהרבי ב[[חורף]] שנת [[תשד"מ]], והוא פנה לרב רוזן, שעליו הייתה מוטלת האחריות לבקש את אישור השלטונות לעניין.  

הרב רוזן הגיב, כי מאז תחילת השלטון הקומוניסטי לא הודפס אף ספר יהדות ברומניה, ואין לו שום סיבה לדרוש את הדפסת התניא עבור יהודי רומניה, שבקושי יודעים לקרוא. האפשרות היחידה, סיכם, היא לומר שהרבי מליובאוויטש - אותו הכירו היטב בגוש המזרחי - ציוה להדפיס את [[ספר התניא]] בכל מקום בעולם שיש בו יהודים, ולכן הינו מבקש שתינתן האפשרות להדפיס את הספר גם במדינת רומניה.  

בימים ההם, הופיעה באחד העיתונים המרכזיים ברומניה כתבת נאצה ארסית נגד הרב רוזן, בטענות מטענות שונות. לרב רוזן היה ברור, שלא מדובר בגחמה פרטית של עיתונאי, שהרי ברומניה לא היה מושג של עיתונות חופשית וכל התקשורת היתה משועבדת ל"מפלגה" ולעומד בראשה, ואם כן, אין זה אלא רמז עבה היישר מהחלונות הגבוהים, שמשהו אירע והוא נמצא על הכוונת.  

הדבר עורר גל מחאות ממנהיגים יהודיים בעולם, אך הרב רוזן היה אחוז עדיין פחד ובהלה, וביקש מהרב הבר לפנות לרבי שישגר גם הוא מברק מחאה לצ'אושסקו. תשובת הרבי הייתה שזכות הדפסת התניא תעמוד לו. היה זה ב[[פורים]] תשד"מ.  

למרות זאת רק באמצע הקיץ הושגו כל האישורים הדרושים, והיה אפשר לפנות להדפסה. לאחר עוד עיקובים ההדפסה נגמרה בשעה טובה בח"י אלול.  

בשנת [[תשמ"ח]] כתב הרב הבר לרבי שיש במקום כבר כמה שוחטים, ולאור זאת האם כבר הגיע הזמן שיעזוב את רומניה. הרבי אישר שיסע מרומניה, אך לא ענה לאן. ב[[תשרי]] [[תשמ"ט]], בעת [[חלוקת דולרים]], פנה אליו הרבי ושאלו: "היכן אתה - כאן או בארץ ישראל"? והוא הבין שעליו לבחור בין שתי ברירות אלה. מאוחר יותר ענה לו הרבי לנסוע מיד לאה"ק.  

כאשר חשבו איפה לקבוע את מקום דירתם, כתב הרבי "לעשות כרצון זוגתו תי'", ובהתאם לזה קבעו את דירתם ב[[כפר חב"ד]], שם שימש כ[[משפיע]] בשיכונים החדשים.  

בשנים האחרונות חלה ר' ישראל, אך למרות זאת לא נתן למשפחתו לחוש בזה, והשרה מסביבו אווירה של שמחה חסידית. וניצל את זמנו ללימוד התורה ואמירת תהלים.  

 

*זוגתו מרת [[צפורה הבר]].  

*הרב [[אברהם אלטר הבר]] מ[[נחלת הר חב"ד]].  

*הרב [[שמואל הבר]] מ[[קראון הייטס]].  

בנותיו:  

*מרת רחל הענדל מ[[צפת]].

*מרת טברדוביץ מ[[כפר חב"ד]].

*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24813 חב"ד אינפו מדווח על פטירת הרב ישראל צבי הבר]  

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]

[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]